איך אתם שורדים את החופש הגדול?

[hag70]

איך אתם שורדים את החופש הגדול?

אצלנו חווית הרווקות חזרה השבוע בגדול כי הילדה מתחילת השבוע אצל סבא וסבתא בירושלים. אנחנו נהנים מקצת חופש (לא לספר לד"ר קדמן

) הילדה נהנית מזמן איכות אצל סבא וסבתא וקצת בני דודים. וסבא וסבתא נהנים לקנות בטירוף מתנות כאילו אין מחר

. היום היה שיא השיאים ואני התנהגתי כמו טינאייג'ר בלי מחוייבויות. בואו נגיד שרק לפני חצי שעה התקלחתי|יהושע הפרוע|. כיף גדול

. אבל כמובן - הכי כיף יהיה לפגוש את הילדה מחר

.

 

[כל שנה בדצמבר]

מאחלת לכם מפגש כייפי

הבכורה שלי נוסעת עוד שבוע למחנה קיץ ל4 ימים....פעם ראשונה בסיטואציה כזו (לכולנו) חוץ מזה אני אישית בעד חופש גדול (אבל אם אפשר בנובמבר ולאו דווקא ביולי).

 

[shno]

עוד לא התחלנו בהשרדות

הילי בגן עד אמצע אוגוסט - ואז תתחיל ההשרדות. נראה כבר איך נתמודד. בינתיים הסופ"שים עוברים בנעימים בבריכה החדשה בחצר. נקווה שההתרגשות מהבריכה תמשיך גם באוגוסט - מתכון מצוין להעברת זמן ולהתשת פעוטות...

 

[schlomitsmile]

בשאלה "איך" יש הנחת יסוד שהדבר- כלומר ההשרדות- אכן קורה... מוכרחה להודות, שמתבגר עם שפע של פנאי +ההכנות לבר-מצוותו בחודש הבא, ילד אספי בן 8 וחצי שיש לו אמנם קייטנה (א'-ה' עד 15:00) אבל יש לו גם ימים שזו כמעט מלחמת עולם להוציא אותו לשם, ילדון מתוק ורב דמיון בן 5 וחצי , שמרגיש שעליו להאבק על מקומו ולכן לעיתים מזומנות "נכנס בו הילד הרע", פיצקי בן שנה ורבע, שעדין מתעורר כמה פעמים כל לילה, והיכולת המוטורית שלו מקדימה בהרבה את שיקול הדעת שלו, ובעל תשוש (יולי הוא החודש הלחוץ ביותר בעבודה שלו), הופכים את השרדות בקייץ הזה, לאתגר לגמרי לא פשוט עבורי...../images/Emo178.gif

 

[wild sands]

קבלי את הערצתי

על מגוון האתגרים המעופפים אצלך באויר. אפילו שישנן התרסקויות מדי פעם, זה שעדיין ממשיכים ועדיין כאן מהווה ניצחון יום יומי שיש לציינו ולשמוח בו. לדאוג לעצמך בתנאי מזג אויר, כלכלה וסביבה קשים (=השרדות) זה קל. לדאוג לאחרים בתנאים קשים, זה יותר קשה. כשיש הרבה אחרים, זה הרבה יותר קשה. כשהאתגרים מתחילים למתוח את גבולות הסיבולת - שלחי אותם אחד בשני. זה גם יוריד קצת ממך, ואולי יתן להם מעט הבנה של המאמץ שאת משקיעה באופן רצוף. יותר מבזוגיות, הילדים מקבלים את הסובב אותם כמובן מאליו.

 

[schlomitsmile]

../images/Emo9.gif לא מרגישה שאני ראויה להערצה ../images/Emo13.gif זו המשפחה שלי, אלה החיים שלי כפי שיצרתי אותם. לכל אחד, אני מניחה, יש ערמת קשיים, ולצידם ערמת שמחות שנותנות לו כח. אגב- אולי זה דפקט שלי (מכירה עוד כמה אימהות עם הדפקט הזה), אבל לי דוקא קל יותר לדאוג לכולם חוץ מלי. הכי קשה לי לדאוג לעצמי, ואני ממש מזכירה לעצמי, ומכריחה את עצמי לעשות זאת מדי פעם, כי הרי אחרת אקרוס באיזשהו שלב, וזה לא יוסיף בריאות לאף אחד במשפחה...

 

[schlomitsmile]

ולגבי העצה הטובה שלך- לשלח אותם זה בזה אני בהחלט מנסה, וזה עובד במידה חלקית. המתבגר למשל, מוכן להשגיח על הקטנים, כל עוד לא דחוף לו מדיי לשחק בפלייסטיישן... או לחילופין- כל עוד לא בא לו להיות ילד קטן בעצמו, ולהציק להם... הכי טוב זה עובד עם הבעל- כשהוא מנסה להתמודד עם הקרקס, הוא מבין לפתע למה הכלים לא שטופים או הכביסה לא קופלה... ../images/Emo13.gif

 

[wild sands]

../images/Emo45.gif Keep on the good work

 

[schlomitsmile]

../images/Emo140.gif