איך אתן מסתדרות?

[shuly1]

איך אתן מסתדרות?

לא ממש הצגתי את עצמי אז...שמי שולי ואני אמא לשלושה , חזרתי לעבוד בתום 12 השבועות של חופשת הלידה , עברו כמעט 5 חודשים ונורא קשה לי אחד הקשיים הגדולים שיש לי הוא: החוסר יכולת שלי להעמיד את עצמי ואת הצרכים שלי במקום יותר מכובד בסדרי העדיפויות שלי איך משנים סדרי עדיפויות? חשוב לציין שבעלי משתדל בסופי שבוע לעזור אבל כל השבוע הוא מגיע מאוד מאוחר (לא לפני תשע בערב)

 

[ליאת של תומר וענבר]

תראי, יש לי "רק" שניים

ואני לא עובדת, ובכ"ז רק עכשיו (ענבר בת שנה וחודשיים) אני מתחילה קצת להשקיע בעצמי. וזה עם בעל שמגיע בשעות סבירות ביותר. אז את יכולה או לוותר על שעות שינה כדי למצוא זמן לעצמך, או לקבל ולהבין שזה יקח עוד קצת זמן. אגב, בני כמה הגדולים? הם בטח כבר די עצמאיים, לא? תומר שלי בן 3 ויכול להעסיק את עצמו לבד הרבה זמן (עם השגחה שלי)

 

[shuly1]

עצמאיים עם המון צרכים

היי ליאת תודה על התגובה הגדולות שלי בנות 7 ו-9 מאוד גדולות אבל עם חוגים וחברים אחה"צ אני מרגישה כמו מונית והקטנציק מתרוצץ איתי לכול מקום אני מקבלת ומבינה הכול אבל חשבתי שאולי עיצה תעזור אני רואה נשים אמהות שיש להן זמן וכולי קנאה שרק אני לא מספיקה

 

[שיפסלה]

אלה שאת רואה שהן מספיקות

בטח לא מספיקות דברים אחרים. אני כבר מזמן למדתי שהדשא של השכן רק נראה ירוק אבל הוא לא כזה באמת. כשנולדה בתי ה-3, התחלתי להרים את הראש ולמצוא זמן לעצמי (אחרי 22:00) רק כשהיתה בת שנתיים עכשיו מס' 4 יושב לי על הכתף, ואני רוצה לעשות כ"כ הרבה דברים לעצמי, אבל כבר יודעת שהמציאות תהיה אחרת, ושיהיה לי קשה לממש אותה בזמן הקרוב דרך אגב, בגלל שגם לי נמאס להיות נהגת חוגים, השנה הגבלתי אותם לחוג אחד בלבד לכל ילד. זה מאוד מתסכל הנהגות הזו

, שורף את כל אחר הצהריים...

 

[שיפסלה]

הי שולי

בטח את יודעת שאם לא "עושים" זמן, אז אף פעם אין זמן.

את פשוט צריכה להחליט על ימים/שעות שהן בשבילך. למשל אם את מחליטה שאת רוצה ללכת לחוג אחה"צ או בערב - אז מארגנים בייביסיטר או מבקשים מהבעל להקדים ולחזור הביתה בימים האלה ושישאר יותר מאוחר בימים אחרים.

ואם הגדולים - גדולים, מבקשים מהם עזרה למשל בהכנת ארוחת הערב/עריכת השולחן ופינויו בסוף הארוחה. למשל ע"י קביעת תורנות. אם הם יודעים להתקלח לבד, אז גם כן תורנות היא הפתרון אחרת מגיעים לוויכוחים כמו אצלנו של "למה אני ראשון להתקלח"

ועוד משהו: לקבוע לעצמך ימים בהם את עושה מטלות "כבדות" של בית: נקיון, כביסה. בימים האלה את משקיעה את רוב אחה"צ והערב במטלות הנ"ל ובשאר הימים את פנויה למטלות "קלות" ללכת לגן משחקים, לפגוש חברה וכד'. בימים האלה, כשהילדים כבר במיטה, אמור להיות לך כח לעשות דברים בשבילך, שאת אוהבת

 

[מ ת י ל ד ה]

ברוכה הבאה! ../images/Emo140.gif

איך אציע לך הצעות, בעוד לי יש תינוקת אחת ואני בקושי מוצאת פנאי??? קטונתי... אולי תוכלי להשיג עזרה מהמשפוחה או בתשלום?

 

[shuly1]

מסובך

הי מתילדה תודה על התגובה מסובך לי להשיג עזרה בתשלום ומשפחה (אמא שלי) כבר מטפלת בו בזמן העבודה לא נעים לי גם בערב

 

[בזזזזזזז]

אין לי שום עצות - אבל תודה רבה על ה

השאלה - כי אני באותו המצב בדיוק. שלושה ילדים - עבודה - בית - ניקיון - אין מספיק לעזרה בתשלום (חוץ מהמטפלת והמשכנתא...) אז אני מצטרפת אליך. וביום ההוא שבו אני אהיה חשובה מספיק - אני אודיע לך איך זה קרה. וסליחה אם אני נשמעת צינית - יום שישי הוא קצר וקשה...

 

[shuly1]

בזזז יקרה

הציניות מגיעה ממקום של כאב ממקום שאנחנו צריכות להתחיל לדאוג גם לנו אבל איך מתחילים? השבוע הודעתי לבעלי שמדי יום שלישי הוא צריך להיות בשבע בבית כי אני צריכה ללכת (כולה שעה לשומרי משקל) ועל זה שילמתי יומיים אחרי כי הגיע בשעה 11 הביתה בשביל להשלים מה שהפסיד...

 

[1לא מוצאת שם]

לא מסתדרות...

בשרשור לפני כמה ימים פרקתי פה את חלק מהתסכול שלי. זה נורא קשה. גם אני עם שלושה וההרגשה היא שמתחלקים לכל כך הרבה חלקים, שבסוף היום לא מצליחים להתחבר ולחזור להיות מי שאת. אני מנסה כל הזמן לעשות את כולם שמחים ואני אומללה. אתמול פתאום חשבתי לי שאם אני אהיה שמחה, אפילו קצת, לכולם יהיה יותר טוב. אז תתחילי בקטן, אני מבינה שזו בעיה אבל פעם בחודש אולי בייביסיטר, או סתם בית קפה עם חברה. רק שיהיה לך קצת אויר. דבר קטן יכול לשנות הרבה. נכון שהשגרה המתישה תישאר אותה שגרה, אבל אולי יהיה לך קצת אויר להמשיך. בהצלחה!

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo4.gifשתי אפשרויות,

האחת,להבין שבתקופה הקרובה,שהקטנטן קטן,את במקום השני,שלישי רביעי,אבל לא ראשון,וחוץ מצרכים בסיסיים=לאכול,מקלחת (לישון לא כלול כאן...),אין לך פינוקים,חלק מההקרבה האימהית... השניה,לדחוף את עצמך לשם,לא על חשבון הילדים אלא על חשבון הבנק... בייביסיטר,עוזרת וכו',שוב רק לתקופה הקרובה. אני עם השניים שלי,לוקחת מנקה,מרגישה שזה בהחלט מגיע לי. ולא מצליחה להבין איך אמא שלי גדלה שישה,אמנם לא עבדה אבל הבית הבריק מנקיון,כולנו היינו מסודרים,וכל השבוע בישולים ואפיות+טיפול בגינת נוי עצומה בגדלה....קטונתי,לא יודעת איך היא עשתה את זה.

 

[new mermaid]

../images/Emo13.gifאני תמיד חושבת על סבתא שלי

שגידלה 6 ילדים ללא מכונת כביסה (או מיקרו או עוזרת

) ועוד התעקשה לכבס, להלבין לעשות סיבוב עם "כחול כביסה" ולעמלן מצעים של כולם כ-ל שבוע למרות שגרו באוהל במעברה... אילו היו הסטנדרטים שלה ל"איך לנהל משפחה"

 

[1איתן ולהב שלנו]

כל כך רחוק לא חשבתי....../images/Emo6.gif