איך אתן מרדימות את הגוזלים?

[ode]

איך אתן מרדימות את הגוזלים?../images/Emo29.gif

דניאל שלי בת חודשיים, ניסיתי את כל השיטות והסתבר שהדרך הבטוחה היחידה היא כשאני שוכבת במיטה (רואה טלויזיה) והיא שוכבת עלי עם הראש על החזה והגוף על הבטן. בתנוחה הזו השינה מובטחת תוך 2 דקות מקסימום. כרגע אין לי בעיה עם הדרך הזו (כי היא עדיין לא כבדה) ,אבל אני חוששת שאשבש לה את הרגלי השינה בעתיד והיא לא תצליח להירדם לבד. מה אתן אומרות?

 

[popo11]

תזרמי איתה.

היא קטנה ! עדי היה תקופה של בערך שבוע שהוא הסכים להרדם רק על הידים שלי. לא במיטה, לא על אבא שלו, רק אצלי. אח"כ רק עם ציצי. עכשיו? בקבוק ולמיטה עד הבוקר. אחרי הבקבוק הוא לא מוכן להשאר שניה על הידים. העתיד עוד די רחוק מבחינתה לפחות. תמשיכי להיות ערנית ותראי אם זה ממש דפוס או רק תקופה שעוברת.

 

[_גלית_]

תומר בן 10 וחצי חודשים ../images/Emo1.gif

מאז שהוא נולד, הוא תמיד נרדם עלי או על אבא שלו. בכל שלב בחייו היה משהו אחר שעזר לו, לפעמים זה היה טיול בעגלה, לפעמים במנשא תינוכיס ובעיקר על הציצי. אנחנו לא חוששים משיבוש הרגלי השינה שלו כי אלו הרגלי השינה שלו, והם לא קבועים וככה טוב לכולנו. אני רק אוסיף שתומר הולך לישון במשך היום מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה, וכך גם בלילה, כשבתקופה האחרונה זה אומר בין 22:30 ל 00:30 וקם בסביבות 9:00 בבוקר, וזה מאוד נוח לנו כי שנינו פרילנסרים שעובדים בשעות לא קבועות, ואלו גם השעות שלנו, ובעיקר כי הוא נראה מאוד מבסוט, רגוע ושמח.

 

[שירי ל]

תנסי את אותה תנוחה רק על הצד ../images/Emo13.gif

כלומר- להרדם עם חיבוק אבל על הצד - מה שמאפשר לך:א. לקום יותר בקלות אחרי שהיא נרדמת ב. יפריע לך פחות בהרדמות עתידיות. לדעתי ברגע שאת מרגילה ילד להרדמה אקטיבית- כלומר, הוא לא נרדם בעצמו אלא זקוק לך כדי להרדם (אם זה עם ציצי, עם תנוחה כזו, שיר או כל דבר אחר) זה כבר לא משנה מה את עושה. היתרון: תוך 2 שניות יש לך שקט. החיסרון: אם זה לא לוקח 2 שניות את מושבתת...

 

[רותי ע]

בגיל הזה אין מה לדבר על הרגלי שינה

ואם היא נרדמת תוך דקותיים זה נהדר. בגיל 5,6 חודשים אפשר להתחיל לחשוב על הרגלי שינה. לילה טוב

 

[יונית ש]

קצת מוקדם עם הרגלי שינה

ואני בעד מה שטוב לך ולה מקובל

עד היום מאי זקוקה לי כדי להירדם, היא עוד מעט בת שנה. והיא נרדמה כאשר אני לידה והיא במיטה או בעגלה. נכון אולי היה קל יותר לו הרגלתי אותה מגיל קטן חצי שנה בערך להירדם לבד. אבל לא עשיתי את זה. כי נראה לי שלמאי זה לא התאים. ולא תמיד מה שקל קובע אלה מה שמתאים לילד בהצלחה

 

[פישון]

בדיוק ככה ועם ואריאציות כמו נדנדה

עד גיל חצי שנה בערך, בעיקר צמוד אלינו, בין אם בהנקה או בהאכלה, ואח"כ גרגורים ונשיקות וחיבוקים (בעיקר אבא, כי לאמא נרדמו הידיים אחרי ההנקה ואבא מאד רצה). אחר כך לאט לאט העברנו אותה להרדם לידינו ואז במיטה. היא היום בת שנתיים כמעט, והולכת לישון מאד בקלות במיטתה. גם המעבר למיטת נוער לא היה טראומטי. הבת שלך פשוט קטנה וצריכה אותך, אם יש לך אפשרות (אין לך ילדים נוספים או שאת לא מותשת מדי) אז למה לא. בעניין הרגלים באופן כללי, אני אישית מההורים שבעד, אבל ראיתי שאפשר להרגיל ילד בגילאים האלה (עד שנה וחצי שנתיים) תוך כמה ימים לסידור חדש. כלומר: אין מה להלחץ משום דבר. במילא יש תקופות מחלה ותקופות גדילה וכל חודש בערך אנחנו משנים את מה שעובד הכי טוב, במסגרת שקבענו לעצמנו.

 

[תיורז]

כשבני היה בגיל של דניאל...

הוא היה נרדם עליי... תהני מזה ככל שאפשר. אל תדאגי כ"כ, כשדניאל תהיה פעלתנית יותר היא לא תרצה להירדם בצורה כזו, כי היא תזוז הרבה. כעת בני בן שנה ו4 ונרדם במיטתו. בינתים תהני...

 

[תיורז]

אך כמובן כשדניאל תהיה פעלתנית יותר

תנסי להתחיל בהרגלי שינה מסודרים וטובים יותר. בהצלחה.

 

[קדוש ציפי]

אל תחששי ותהני מכל שניה ../images/Emo68.gif

כיום רותם בת 4 חודשים וע"פי רוב היא נרדמת במיטה שלה. כשהיא היתה בת חודשיים הרבה פעמים היא אהבה להרדם על אבא שלה שהוא בפוזת שריעה על הספה מול הטלויזיה והיא בסתלבט לא נורמלי. כשהיא היתה נרדמת העברנו אותה למיטה שלה ואין עם זה כל בעיה. בהצלחה

 

[רעות של עומרי]

הדרך הכי כייפית

גם עומרי היה נרדם עליי שהיה קטן, בערך בגיל חצי שנה התחלנו להקנות לו הרגל של להרדם במיטה, כשאנחנו לידו, שרים ומלטפים. זה אמנם לקח כמה ימים של בכי אבל בגיל הזה עדיין קל יחסית להרגיל, היום הוא נרדם בקלות ככה או בספה בסלון תוך "התמרחויות" עלינו שעושות לנו כייף ונותנות לו הירדמות קלה ורגועה. ועדיין - לפעמים כשהוא חולה או בוקעות שיניים אני מפנקת אותו בלישון לאמא על הבטן קצת...

 

[ענתש]

אני שמחה מוקדם מדיי ? ../images/Emo12.gif

נגה רק בת שבעה שבועות אבל מהיום הראשון יש לנו "טקס" בערב - אבא עושה אמבטיה, אמא נותנת ציצי במיטה של אבא ואמא ואז - למיטה. בהתחלה היא היתה נרדמת על הציצי ומגיעה למיטה ישנה. כבר כ-3 שבועות היא מגיעה למיטה עירנית ומרדימה את עצמה, בדרך כלל תוך חצי שעה-שעה (בזמן הזה היא מסתכלת בעניין רב בספר שחור-לבן שיש לה במיטה או במובייל ועושה להם קולות). בימים האחרונים לא הצלחתי להרדים אותה במשך היום (בעריסה שבסלון בדרך כלל) אז עשיתי ניסוי - לקחתי אותה למיטה שלה בצהרים, סגרתי את התריסים, הדלקתי את האור של הלילה ו... עבד כמו קסם, היא פשוט מרדימה את עצמה במצב הזה. אבל אם אתם אומרים שזה גיל צעיר מדיי לפתח הרגלים אז אולי אני סתם שמחה... חשבתי שגיליתי פטנט בדוק להרדמה שלה. טוב, שיעבוד כמה זמן שיעבוד... ואגב (חצי באותו נושא)- בעלי סיפר לי על חבר שהילד שלו הולך לגן יום כן ויום לא: בבוקר הוא קם ושואל את אמא "היום הולכים לגן ?" התשובה היא כן... אז הוא הולך לגן. מגיע הביתה בצהרים, הולך לישון. כשהוא קם בערב הוא שואל את אמא "היום הולכים לגן ?" והתשובה, כמובן - לא. וככה הוא *חושב* שהוא הולך לגן יום כן ויום לא.

 

[zimes]

אנחנו, בגיל שנה ושליש,

נרדמים על הציצי, או על הידיים, או בטיול במנשא. לדעתי, פוזת החיבוק שלך נהדרת, ובכלל לא משבשת הרגלי שינה. אני מכירה משפחה בה הילד הגדול כבר בן 8, וכולם שם נרדמים מכורבלים עם אמא/אבא. כיף, אוהב, בטוח, חם - מצוין!

 

[המרכבה]

להיות הורים

הכל עניין של הרגל מגיל קטן. במידה ומרגילים אותם לישון במיטתם הם יתרגלו אליה וינחו להורים לישון בשקט.

 

[נילי3]

אצלנו

אצלנו היה מיאש לנסות להרדים את אורי - ענין של שעה וחצי לפחות עם חיבוקים, עירסולים, נענועים ומה לא. ביום שהיא הצליחה להכניס לבד את האגודל לפה תם הסבל. היא שוכבת לבד בעריסתה יד אחת בפה והשניה מלטפת לעצמה את השיער. נרדמת צ´יק צ´ק. בקיצור - ללכת איתם ועם מה שנוח וטוב להם - אצל כל ילד זה שונה.

 

[מאיה10]

בידיים (היו ניסיונות אחרים שזנחנו)

עד גיל חודשיים תומר היה נרדם בהנקה אחרי האמבטיה ואח"כ כבר לא. ואז בעלי החליט ששוה ללמד אותו להרדם במיטה. עשינו זאת אבל מאחר שלא רצינו לתת לו לבכות אז ממילא כל הזמן קירקרנו סביבו וזה דרש מלא טקסים, אנרגיה וזמן עד שתפסנו את עצמינו וחזרנו להרדים בידיים (עם מוצץ/בקבוק בדר"כ). אז נכון שלפעמים זה דורש יותר מתינוק ששמים אותו במיטה והוא נרדם לבד אבל אני מאוד שלמה עם זה וכרגע גם לא מעוניינת להפסיק, להיפך אני מאוד נהנית מזה ומאמינה שככה זה צריך להיות עם תינוק קטן. עם זאת אצלינו זה בא לידי ביטוי גם ביותר התעוררויות בלילה, הוא לא מרדים את עצמו וקורא לנו בכדי שנעזור לו להרדם חזרה. בינתיים אנחנו זורמים עם זה (תומר בן עשרה וחצי חודשים). מה יהיה? עוד נראה.