איך אתן מתמודדות עם ביקורים משפחתיים מישראל?

[קוף מקליד]

איך אתן מתמודדות עם ביקורים משפחתיים מישראל?

אבא שלי יגיע היום לביקור ויישאר אצלנו שבוע.
כמובן מתרגשים ואפילו ניקיתי את הסלון, אבל... אני מודה שאני חשה גם מועקה מסוימת.
חלק מבני המשפחה שלי באים לבקר ומצפים שניקח אותם למסע תיירות, בעוד שאנחנו בעיקר רוצים לראות אותם ולהיות איתם (וגם מספר ימי החופשה שאני יכולה לקחת מהעבודה מוגבלים, ואני צריכה ללהטט את הנסיעות לאתרי תיירות תוך כדי עבודה..).
אוקי, ברור לי שמי שכבר יצא מישראל מצפה לקצת חופשה בחו"ל, במיוחד אם לא נוסעים לעתים קרובות. אני מבינה את זה. אבל משהו במינון לא מסתדר לי. ניסיתי להעלות את זה בגלוי אבל נראה לי שזה התקבל לא טוב, כאילו אני לא מארחת טובה שלא משקיעה במשפחה.
מה קורה אצלכם בביקורים משפחתיים?

 

[washi tashi]

אצלנו ההורים לנים במלון לא רחוק

בבוקר הם אדונים לעצמם ואנחנו נפגשים אחה"צ אחרי שהילדים חוזרים מהמסגרות. בסופ"ש נוסעים לטיול ארוך או מטיילים טיולים יומיים באזור. לפעמים לוקחים יום חופש ומטיילים עם ההורים ללא הילדים, וככה יש זמן 1:1.

חברה מאד טובה שלי ביקרה אותי לפני כחצי שנה. היא ישנה אצלנו בסלון שבועיים. טיילנו המון במהלך הביקור שלה (כולל 3 ימים בוגאס רק אני והיא) והיה ממש כיף, אבל עם ההורים זה אחרת.

 

[noaronen1]

נושא מעולה

אני מודה שעשיתי shift רציני במשך השנים. בעיקר כשגרנו בניו יורק כל מי שביקר סיפר לילדים איך הם מתגעגעים ורוצים להיות איתם וברגע שנחתו הם רצו רק לטייל ולא ממש נתנו את תשומת הלב שחשבנו שיתנו. הילדים היו נורא מתוסכלים ואפילו נעלבו. בעיקר -שבדרך כלל ברוב הסיטואציות אנשים לא באים לבקר יותר מפעם בשנה.
וגם אנחנו כעסנו הרגשנו כשירותי ליווי, הסעדה, ושות.
אבל אז שיניתי גישה כי ראיתי שזה לא רק המשפחה שלנו, אלא אצל כולם זה הסיפור ולרוב מאוד דומה.
אז היום אני לא מפתחת ציפיות אצלי, ואז גם לא אצל הילדים - מצד שני, אני גם לא כל הזמן עומדת לרשות המבקרים. אם מישהו יצא לבד וחזר אחרי שעת ארוחת הערב, אני לא עומדת ומכינה עוד ארוחה שידאגו לעצמם. אני מלמדת אותם להיות עצמאים וחלק מהזמן מבלה איתם, או שאנחנו מתכננים טיול של יומיים-שלושה (או יותר) ביחד והיתר שיסתדרו. אמא של בעלי אמרה שאין מצב שהיא תנהג כאן, ובסוף נהגה לבד כמו גדולה.
אז מודה שכל אחד עושה את בחירותיו, אבל היום אני מפסיקה לנהל את בחירותיי ממקום של "לא נעים לי" ויותר ממקום של "גם לי צריך להיות טוב בתוך הביקור" אחרת זה נגמר בבום גדול. והיו הרבה יותר נעים לכולם.
מקווה שעזרתי במשהו...

 

[ניריתסקוטלנד]

נושא מאוד טעון. גם אני מאוד אוהבת

שבאים לבקר, אבל גם נלחצת.

אני עובדת רק כמה שעות בשבוע ככה שאין לי בעיה עם העבודה. אבל למרות שיש לנו 3 חדרי שינה, יש רק שירותים אחד ובמטבח יש מקום לשולחן של 3 איש בלבד, אז זה לא ממש נוח.

אבא שלי היה אצלנו פעמים לשבועיים כל פעם. בפעם הראשונה לקחנו אותו לראות את כל האטרקציות בסביבה, ובעלי היה מארח במשרה מלאה (אין לי עדין רשיון נהיגה בריטי). בביקור השיני שלו, בעלי לא היה פנוי לסיורים עם האוטו במהלך השבוע. עשיתי מול אבא שלי תיאום ציפיות והיה לנו ממש כייף, בלי אי הבנות ובלי לחץ של להספיק.

לדעתי את חייבת לעשות תיאום ציפיות מול האורחים שלך. את לא יכולה לעמוד דום בכל פעם שמישהו מחליט להגיע אליך. את צריכה לשים את הגבולות בצורה אסרטיבית.

 

[קוף מקליד]

תודה!

אני מניחה שהביקורים האלה חושפים עוד צד של היחסים בלי קשר לביקור או לחיים בחו"ל. למשל, עם אמא שלי אין לי בעיות כאלה בכלל. היא באה כדי להיות פה ועוזרת במה שצריך, משתלבת בחיי המשפחה בטבעיות וגם יותר כיף לקחת אותה למקומות, כי היא מעריכה את זה ושמחה על זה - בעיניה זה ממש לא מובן מאליו אלא פינוק, אז היא נהנית מכל הלב.
עם בני משפחה אחרים זה שונה.
הנה, לקראת הביקור הזה ניסיתי להציב גבולות בצורה אסרטיבית וזה ממש לא עזר... מקווה שהביקור יצא טוב למרות החששות.
(אגב, יש לי חברה שהוריה נהגו תמיד להתארח במלון בביקורים וזה תמיד נראה לי משונה וקצת מרוחק - אבל זה באמת חוסך המון טרחה מכולם)

 

[Dot Cotton]

Travelodge rules

כשבאים לבקר אותי אני ישר מזמינה חדר במלון הכי קרוב אלינו.

אבא שלי בא פעמיים בשנה, אצלנו אין מקום בשבילו לישון אבל גם אם היה הוא היה מעדיף מלון. בדרך כלל הוא גם שוכר אוטו אז הוא מטייל איתנו או בלעדינו ולוקח את הבת דלי אם אנחנו לא יכולים או רוצים להצטרף.

כשהוא גר במלון אנחנו קמים ומתארגנים בשקט ורק אחר כך אני שולחת לו טקסט שהוא יכול לבוא או אם הוא רוצה קצת שקט והילדות צורחות אז הוא יכול לברוח.

ככה זה לא יותר מדי אינטנסיבי ונותן לכולנו קצת ברייק

xx

 

[Mottek]

עד חצי המלכות!

כל מה שיש לי בבית עומד לרשותם, שזה כולל גם רכב.
אם מסתדר לי לצאת איתם לסיורים או פעילויות באזור במשך היום, מה טוב. אבל אני לא על תקן של משק"ית חוויה.
האוטו לרשותם, המפתחות בפנים. אשמח להדפיס מפות, לתת הצעות לפעילות, מקומות לאכול או כל דבר אחר שיעניין אותם, אבל יש לי גם את החיים שלי והסדר יום של הילדים עם הפעילויות שלהם. אמנם ייתכן והילדים יפסידו פעילות או שתיים בעקבות ביקור כזה, כי בכל זאת זה לא משהו שבשגרה, אבל בגדול לא משנה כלום.
אמא שלי משתלבת בקלות (פולניה שכמותה, שרק ניתן לה מטר מרובע על השטיח באיזו פינה לישון והיא תהייה מבסוטה). האחיות שלי כשהן הגיעו השתמשו בי כבסיס להגיע לבוסטון וניו-יורק. בסופי שבוע מנסים להיות כולם ביחד.

 

[ranshe]

דומה למה שקורה אצלינו

נותן להם רכב ופלאפונים מקומיים, מספר להם על מקומות מעניינים.
אם הם באים להרבה זמן (מעל שבועיים) ואין טיול משותף, אז "שולח" אותם לטייל לבד.
בשנה שעברה הם באו על חופשת פסח של הילדים, אז שכרנו רכב גדול ונסענו לטייל כולם.
הם מאוד עוזרים - הסעות, בישולים, סידורים, הפעלת ילדים וכו', כשהם הולכים פתאום מתברר שהיינו בחופש ואפילו לא שמנו לב...

כמובן שיש גם לחץ של עוד שני (או לפעמים רק אחד מהם) מבוגר בבית, אבל זה בד"כ לא נורא.

 

[rona73]

ההורים שלי היו פה לפני פחות משבוע...

כמובן שהם תמיד מדברים ומתכננים איתי מתי הכי נוח לנו ולהם.למזלי יש לי יום הולדת בדיוק בתחילת חופשת האביב,הילדים בסוף החופשה
אני לא דוגמה טובה,אני מורה ויש לי חופש גם.

הציפיות הן משני הצדדים ז"א אני מצפה מהם שם והם מצפים ממני כאן ואני בסדר עם זה.חוץ מההורים שלי אף אחד לא מגיע לבקר אז אני עושה מאמצים.
הביקור הנוכחי עבר בהצלחה רבה,לא נרשמו תקריות.אבא שלי לא יכול ללכת הרבה אז לרוב הוא היה בבית או שיצאנו עם אוטו.

 

[TamarToronto]

בגדול מנסים לפנות כמה שיותר מהלוז

כדי להיות עם המשפחה.

כולל הסעות פעילוית ואטרקציות !

אבל , וזה אבל גדול, אנחנו סוגרים 14 שנה בחו"ל אז במיוחד ההורים שלי ושלו כבר טחנו את טורנטו והסביבה, ככה שבשלב הזה הם ממש באים להתעצץ עם הילדים.

ההורים שלי בילו את הקיץ שעבר על הדאק משקיפים על הילדים בבריכה, שקט להם ולנו ולילדים.

הכי חשוב לדעתי זה תיאום ציפיות : לכמה זמן אתם באים, יש טיול שאתם רוצים לעשות? קניות? מוזיאונים ? אני תמיד שואלת לפני , רושמת מסודר ומפנה ימים בלו"ז לפעיליות שביקשו.

 

[קוף מקליד]

מעדכנת

בסוף חששותי היו לשווא.
בטלפון נשמע שאבא רק רוצה לטייל ולתייר, אבל בפועל הוא מגיע לפה ורק רוצה לבלות עם הילדים, לעזור במטבח ולא להתרוצץ יותר מדי. היום למשל ויתרנו על הטיול הגדול שתכננתי וישבתי לעבוד.
איזה כיף

 

[noaronen1]

מעולה! כיף לשמוע

תהני ותתפנקי (וגם הילדים).

 

[ניריתסקוטלנד]

 

[me too]

מבקרים

תלוי מי המבקרים, כל אחד יש לו הסגנון שוו.
אבל בגדול, אנחנו לא לוקחים חופש,לפעמים בעלי לוקח יום אחד לנסיעה.
אני מערכת בעיקר סביב המערכת שלי. מסיימת לעבוד, חוזרת הביתה והולכת להסתובב, אם המבקרים באים בחופשות של חגים יהודים - רק אני בחופש, ולכן אני זו שמסתובבת איתם.
ההורים שלי לוקחים את בעלי לעבודה כדי שיהיה להם האוטו, הם מטיילים ולרוב גם נוסעים באמצע לחופש משל עצמם.
אמא של בעלי - לא אוהבת שמסתובבים איתה, היא שועל בודד. מעדיפה שאוריד אותה באיזו תחנה או קניון.
אבא של בעלי - לא עושה כלום, יושב ומחכה.....
גיסתי - גם הם לוקחים אוטו ומטיילים, הם מטיילים איתנו - נוחים

ואחי הקטן - עכשיו הוא כאן, זו פעם ראשונה שהוא כאן בלי עוד נלווים, האמת, סבבה, אדון לעצמו, אנחנו נפגשים כשאני מסיימת לעבוד, מדברים, מטיילים. אחלה!
אנחנו מטיילים עם המבקרים בעיקר בסופי שבוע, אבל תמיד מכוונים שיהיה מעניין לילדון וגם לנו.
הבית לא גדול, ויש רק אמבטיה אחת, זה די

 

[me too]

ברח לי....

צפוף ומלחיץ עם האמבטיה, מקווה בעתיד לקנות בית עם 2 אמבטיות וחדר אורחים גדול יותר.
אבל, העיקר שכולם יהיו בריאים, שיבואו לבקר, זה עושה לנו טוב, והילדון - פורח!

 

[מרב של ערן]

מאחר שאנחנו יושבים בקצה העולם

מעט מאוד אנשים מגיעים לבקר, וכשההורים מגיעים זה לתקופות ארוכות. אחי וגיסתי היו כאן לפני כמה שנים והיה כיף. הם ממש לא ציפו שנעזוב הכל ונשעשע אותם. אחי כבר היה כאן אז לא היתה להם בעיה להסתובב ולטייל לבד. אנחנו לקחנו קצת חופש אבל בגדול כשהמשפחה מגיעה זה בשביל להיות איתנו ועם הילדים ולא בשביל לטייל. אני מקווה שבקרוב נוכל לעבור לבית קצת יותר גדול ואז יהיה נוח להורים שלי אם הם יחליטו לבוא שוב כי לתקופה ארוכה (חודשיים-שלושה) זה מאוד צפוף כרגע.

 

[קוף מקליד]

חודשיים-שלושה?!

טוב, אני מניחה שאם מרחיקים עד לצד השני של העולם זה הגיוני. לא יודעת איך הייתי מחזיקה מעמד, אבל כאמור החיים מלאים הפתעות.

 

[me too]

גם כאן...

אמא שלו באה לשלושה - ארבעה שבועות.
אבא שלו לשבועיים.
ההורים שלי חודשים - שלושה. לפעמים הם יוצאים לטיול של שבוע, שבועיים באמצע, לבד.
מאוד צפוף בבית, בהמשך נהיה חייבים בית גדול יותר.....

 

[מרב של ערן]

לוקח יומיים להגיע לכאן

ויומיים לחזור ושבוע להתגבר על הג׳ט לג אז להגיע לשבוע זה לא ריאלי. גם לא לשבועיים. כרטיס טיסה עולה כ-$2000 דולר (אם לא יותר). זה לא בדיוק קפיצה קטנה לחו״ל. זה חתיכת נסיעה. אנחנו לא נוסעים לישראל פעם בשנה. לארבעתנו זו הוצאה אדירה וגם צריך לצאת לחודש. אני לא אגיד שזה קל כשהמשפחה באה לחודשיים, אבל האלטרנטיבה היא שהם לא יבואו בכלל. אז לומדים לבלוע כמה צפרדעים וגם שביקור כזה לא חייב שכולו יהיה דבש ומתיקות ואם מדי פעם רבים ומתווכחים זה גם בסדר. ככה הרי בעצם נראו החיים שלנו לפני שעברנו לכאן

 

[noaronen1]