אם יש לי דיסקים מקוריים שאני רוצה לשמוע במערכת סטריאו חדשה, ואני לא רוצה להשתמש בדיסקים, למה אני צריך להמיר אותם ל- MP3? חסר היום כרטיסי זיכרון או דיסק און קי עם נפחים שיספיקו לקיבצי WAV? אני רוצה להעתיק באיכות המקורית.
אם זה לא אפשרי, אז בשביל מה לקנות מוצר חדש? אני יכול להמשיך לצרוב ולשמוע במכשירים הישנים.
מוזיקה מיוטיוב? זה בכלל משהו שאפשר לומר שהוא איכותי לשמיעה במערכת סטריאו?
אם אתה משמיץ את המוסיקה שביו טיוב, אני חייב להבין משהו...
נכון. המוסיקה ביו טיוב היא דחוסה והיא לא משתווה למקור.
אבל באותה מידה, גם ההמרות השונות (MP-3 ודומיו) "מקלקלות" את המקור.
ובכלל, האם המוסיקה שנמצאת על ה-CD המקורי מייצגת את המקור, או שגם ב-CD יש דחיסות כאלה ואחרות שצריך לתקנן?
והלוא אנשים משקיעים סכומים לא מבוטלים, כדי לרכוש מכשירי DAC!
אילו הדברים היו כה פשוטים, די היה בנגן דיסקים סביר, שיבצע את העבודה. ובעצם, הלוא בכל נגן יש DAC, כי איך תוכל להמיר מידע דיגיטלי לאנלוגי ללא ממיר שכזה?
אבל עובדה היא, שחובבי המוסיקה, כן משקיעים אלפי שקלים בממיר חיצוני שכזה.
ובכלל... נשאלת השאלה, עד כמה הממיר הזה מצליח להשיב למוסיקה את גווני החיים הנכונים?
והלוא אילו הדברים היו כה פשוטים, כל מכשיר DAC (ולא משנה של מי ומה מחירו), היו נשמעים "אותו דבר".
אבל אין הדבר כך! לכל חובב מוסיקה יש העדפה ל-DAC אחר, ולכל חובב יש גם לימיט מחירים שהוא מקפיד שלא לעבור אותו כשהוא רוכש מכשיר חדש שכזה.
ועד כה, כל מה שכתבתי מתייחס אך ורק לדיסקים ולהמרתם לקבצים דחוסים יותר, ולהשבתם לשמע אנלוגי שיהיה ערב לאוזן.
עוד לא דיברנו על המגבר עצמו ועל איכות הסאונד שהוא יפיק, ובטח שלא דיברנו על החוליה החלשה ביותר במערכת, והיא איכות הרמקולים.
אז.. האם תעדיף מגבר שפופרות?
מגבר טרנזיסטורי?
ובכלל, איזה סוג של מגבר טרנזיסטורי?
ואם אינך רוצה לשמוע מוסיקה מהיו טויב, כי איכותה נחותה מדי עבורך?
יש חברות ש"מוכרות" לך מוסיקה באיכות הרבה יותר טובה.
יש את ספוטיפיי. יש את טידאל ובטח יש חברות נוספות שמוכרות לך יכולות להאזין למוסיקה באיכות גבוהה.
אינך זקוק עוד לדיסקים, ודי בכך שתתחבר למאגר של אוספי מוסיקה ברשת.
נכון. אין להם את כל היצירות ובטח שלא את כל הביצועים (והאם יש להם את הביצוע האהוב עליך)? זה בכלל לא בטוח.
אבל אם בא לך לשמוע קצת ממה שהקליטה מירי בן ארי, או שאתה רוצה לשמוע ביטלס שהומרו לסטריאו? במחיר חודשי לא גבוה תוכל לעשות זאת בכיף
אבל רגע. עזוב את כל זה.
אתה הולך כעת וקונה טלוויזיה חדשה.
האם כל המסכים הם "אותו דבר", ומסך שעלותו כ-2,000 ש"ח יכול להשתוות למסך OLED שעלותו 10,000 ש"ח?
והאם OLED של LG יכול להשתוות בביצועיו ל-OLED של פנסוניק?
והרי רק LG מייצר מסכי OLED, ונכון לכעת, אין בעולם עוד יצרן שמייצר את הפאנלים הללו.
אז מה יכול להיות ההבדל, אם סביב המסך מותקנת האלקטרוניקה של LG או של פססוניק (או סוני)?
ובכלל: למה אנשים משקיעים בטלוויזיות FALD, במסכי OLED ב-QLED או בננו סל? הרי אפשר להסתפק בטלוויזיה זולה של הייסנס ולסגור עניין?
והלוא אם תשאל לדעתו של אחד מהגולשים שכאן, הוא כבר ישמח להסביר לך, שבכל הטלוויזיות כרטיסי האלקטרוניקה ממלאים 1/10 מהחלל הריק שבין הפאנל למכסה האחורי ומשקלם מגיע לכ-200 גרם. ולכן, כל הטלוויזיות הן "אותו דבר", ואין שום טעם להשקיע בסוני, בפנסוניק, בסמסונג או ב-LG.
... ולמרות הכל, אני דווקא נמצא בתוך קבוצת האנשים שכן מוכנה להשקיע "קצת" יותר בדבר הזה שתלוי על הקיר, ובשנים האחרונות אני מקפיד גם להחליף את אלה מדי מספר שנים ממש לא רב והרבה לפני שהם שובקים חיים.
בני תמיד מלגלג ואומר, שאנשים רבים ישמחו להשתמש במסך "המיושן" שאני מסיר מהקיר עוד כמה שנים טובות, והוא רק תוהה, מה כבר יכול להיות ההבדל בינו לבין החדש. אבל תאמין לי? גם אשתי, שלא ממש מצדיקה את התחביב הזה שלי, מודה ש"כן. יש הבדל. אבל השאלה אם זה שווה את הכסף או שלא".
ומה אני עונה? לבן שלי אני נותן את מה שהסרתי מהקיר, והוא מאושר איתו, ולאשתי אני אומר, שאם המקרנה לא מאפשרת לנו לנסוע לעוד טיול או שניים לחו"ל, אז לפחות נוכל ליהנות מאיכות תמונות הנוף שתוצגנה לנו ע"ג המסך החדש. אז מה היה לנו כאן? WIN WIN SITUATION. הבן מבסוט, האישה רואה ונהנית מתמונה יפה ואני מבסוט שגם אני יכול ליהנות עוד כמה שנים ממשהו חדיש וטוב.
