איזו היסטוריה!
מעניין שמאז למדתי והתנסיתי הרבה יותר ואני גם כבר עובדת בתחום ועדיין, לא הייתי משנה הרבה בתשובה.
אבל אם כבר אנחנו כאן....אז הייתי אומרת שמעבר ל:
מבט מפוכח ואמיתי על היכולת, תכנון קצב תואם יכולת, שמרנות (בוודאי שבפעם ראשונה למרחק), שמירת כוחות (!!) ויציבות בקצבים
הייתי מוסיפה את עניין ההאצה המתונה. זאת אומרת כאשר מאיצים (בשלבים המתאימים) לא לעשות קפיצות ענקיות בקצבים אלא ממש בשניות ספורות לק"מ.
ספציפית לחצי מרתון הייתי מוסיפה שבאופן כללי:
לאחר שקובעים קצב מטרה, את הק"מ הראשונים כדאי להתחיל קצת לאט מקצב המטרה, כאשר זאת הזדמנות גם להתחמם קצת יותר (מה שהוא אפשרי בחצי מרתון הרבה יותר מ-10 ק"מ נניח שעד לק"מ ה-5 כבר חצי נגמר) ולהרגיש "את עצמנו".
רוב הק"מ הם קילומטרים של התייצבות וריצה בקצבים יציבים של אזור קצב המטרה.
ורק בק"מ האחרונים כדאי להתחיל להגביר לקראת סיום כאשר אלה הק"מ שבהם אפשר "להרוויח" בחזרה את השניות ש"איבדנו" בהתחלה.
דבר אחרון שהייתי מוסיפה הוא שהק"מ ה-17 בערך הוא נקודת משבר נפוצה בחצי מרתון ולא צריך להיבהל מזה אלא להתגבר עליו ולזכור שהסוף כבר קרב...
בהצלחה!