איך הגענו למצב במדינה הזו שהשכלה אינה כבר

[poseidon111]

איך הגענו למצב במדינה הזו שהשכלה אינה כבר

ערך עליון?
החיבור הגורדי שהיה קיים תמיד בין השכלה לחיים מבוססים וסטטוס חברתי כבר לא קיים.
מהשילוש ההוא נשארו רק שניים:
כסף=סטטוס חברתי. זו השאיפה של מרבית האוכלוסיה. זה החלום הרטוב.
ברכת הדרך לילד הפכה מ"לך תהיה ד'ר" ל" לך תעשה כסף".

פשיטת רגל ערכית או תהליך חברתי מתבקש?

 

[Jake Speed]

וויתרנו על דבר ה' כערך עליון

והחלפנו אותו בעגל הזהב

 

[קייזר סוזי]

יש מצב

 

[קטניפ]

אתה צודק במיליון אחוז

לצערי.

אני נלחמת כל יום להקנות ידע ומעט ערכים (רחמנא לצילן) ומיום ליום זה נהיה קשה יותר
לפעמים אני ממש שוקלת להרים ידיים

 

[דאגרוטיפ]

אל, קטניפ.

אם מותר לבקש דבר מהסוג הזה.
אין בעיניי מקצוע נעלה וחשוב ממה שבחרת לעסוק בו.
קל לי לבקש זאת כי לא אני היא העוסקת במקצוע כפוי טובה מהסוג הזה,
אבל מודעת כל כך לחשיבותו וערכו שחשתי צורך לומר לך.

 

[דאגרוטיפ]

בוקר טוב, פוס.

אם כוונתך לפיחות במעמד ההשכלה, אני מאמינה שזה תוצר של אי אילו סיבות.
ראשית, הייתי מכנה את הנהירה אחרי כסף והפיכתו לערך עליון בפני עצמו כ-"עגל הזהב"
המודרני. דור שלם גדל על מודלים נוברישיים שלא עשו כמעט דבר לזכות בכספם, למעט
איזשהי הופעה חטופה באחת מתוכניות הריאלטי וזכו לתהילת עולם, ובעקבות כך
בסכום כסף לא הגיוני ולאחר מכן בג'ובים בתעשיה.
ילדים גדלים היום לעולם בו השאלה האם להיות משכיל או עשיר ברורה להם מאליו.
וכפי שתארת אין הכרח שיהיה קשר בין השניים. אדרבא, נוצר קשר אחר לחלוטין
להיות מפורסם משמע להיות עשיר. כך שההשכלה איפשהו הפכה לזניחה במשוואה
הזו או לא רלוונטית כלל. להיות מפורסם תפס את מקומה.

כמו גם, חל פיחות פנים אקדמי בפקולטות שונות שעד לא מזמן היו נחשבות להכרחיות.
הכוונה כמובן לפקולטות למדעי הרוח שחוו כרסום ממשי הן תקצובי והן במידת נחיצותן
לנוכח דחיקתם הצידה בשם עליונותן של פקולטות אחרות כמו: מנהל עסקים, משפטים, מדעי המחשב
ומקצועות מובילים אחרים במשק. ניתן לייחס זאת גם לצורך "בהתיעלות" פנים ממסדית.
משמעות התהליך הזה מעבר לחשש הבסיסי בתפקיד החינוך ובשימור הידע, הוא המסר המעוות:
אין צורך ללמוד את התחומים הללו, לא רק שאין פרנסה בצידם, הם מיותרים לחלוטין.

אני מאמינה שיש סיבות נוספות, אבל זה מה שהמח שלי הצליח להפיק על הסובוח.

 

[poseidon111]

יפה דיברת, גבירתי.

 

[דאגרוטיפ]

גבירתי האליטסטית והנשגבה, יש להוסיף.

גרציה, דפקתי פמפלנט אכשהו.
אני זקוקה למוסיקה.

 

[Anna begins cc]

 

[Andy Friese]

 

[רינתי77]

זאת אשליה שמטפחת המדיה

שניתן לעשות כסף בקלות אם רק תהפוך לסלב. דאג צודקת מאד
לגבי זה שלהיות מפורסם הפך לערך עליון במקום להיות משכיל.
יחד עם זאת, המציאות החד משמעית היא כזאת שרק באמצעות
השכלה ניתן להגיע לממון ומעמד. רק מעטים הם היוצאים מין הכלל הזה,
כמו כל מיני זוכי כוכב נולד למיניהם, למשל. כל האחרים ממשיכים לחלום
ולהיות חסרי השכלה ועניים.

 

[דאגרוטיפ]

מסכימה איתך, מותק.

 

[Anna begins cc]

האמת היא שאתה מתאר מצב

שאני לא רואה..
אתה אומר "איך הגענו" ואני שואלת- "מי אמר שהגענו?"

אני הראשונה להודות שהחיים שלי הם בחממה, באיזשהו אופן, לכן כל מה שנאמר פה- נאמר מתוך נקודת ראייה זן.
גדלתי בעיר קטנה, כל החברים שלי גדלו איתי פה ביחד,
לא יוצא לי להכיר יותר מדי טיפוסים שונים ומשונים (מלבד באינטרנט) ולכן מה שיש מסביבי זה מה שאני מכירה.
ומסביבי- אין אף אחד שלא עשה תואר (מלבדי)
כל החברים שלי בני 25 עד 29, לכולם (ממש לכל אחד מהם!) יש תואר ראשון ולחלק נכבד מהם יש תואר שני.. (המצב זהה גם במשפחה המורחבת שלי, כולם עם תארים או בדרך לתארים)
לכן, אני בתור זו שאין לה תואר, מרגישה כמו הכבשה השחורה, השונה, האאוטסיידרית. לא נתנו לי שום לגיטמציה לעניין, מעולם לא קיבלתי את ההרגשה שזה שאני לא לומדת זה בסדר.
לי כל הזמן אמרו שתואר זו הדרך היחידה להבטיח הכנסה עתידית יציבה, פתיחת דלתות, התקדמות, צמיחה בקריירה.
בקיצור- המשפט ששמעתי עשרות פעמים -
"או אקדמאית, או עצמאית. אין שום דבר באמצע".

זה לגביי ולגבי הסביבה הקרובה שלי.
לגבי הסטטיסטיקות בחברה, האם היום יש פחות אנשים שנרשמים או מסיימים לימודים מבשנים עברו- אין לי מושג. אם אתה יודע, אשמח אם תאיר את עיניי..

 

[poseidon111]

ראי, כשאת חיה במילייה מסויים, רק טבעי שהוא

יהיה הומוגני בעניין זה. לכאן או לשם. כמו שתיארו דאג ורינתי, ההכסף והפירסום הם האלים החדשים. לא אנשי הרוח והספר כפי שהיה פעם.
אני התייחסתי לעובדה שפעם להיות אדם משכיל, העיד עליך משהו. השכלה נתפסה, לא רק כמכשיר להגשמה עצמית, אלא גם כמנוף
להיותך אדם מבוסס. אדם ששייך למעמד חברתי מסויים.
היום כדי להיות ממעמד גבוה מספיק שיש לך כסף. אתה יכול להיות בסטיונר מצליח ואף אחד לא יראה בך אדם שחייב להשלים את השכלתו.
בקיצור, האידיאל להשכלה כשלב הכרחי בחיים, איבד את כוחו המאגי והמוצדק בחברה.