איך היה החג?
- פותח הנושא tamarhp
- פורסם בתאריך
בחיק המשפחות
ביקרתי עם אשתי את אמי, את הוריה, את סבתי ובן-זוגה, את סבתא של אשתי ואת דודתה, וגם נפגשנו עם כמה חברים. זה מעורר בי מחשבות נוגות על אותם מסכנים שמונעים מעצמם נסיעה בחג ורואים בכך חטא, ונאלצים לבקר רק את מי שגר במרחק הליכה מהם. זה מעורר בי מחשבות עוד יותר נוגות על כך שלו האוטובוסים והרכבות היו פועלים גם בחג, לא הייתי צריך להחזיק רכב פרטי רק בשביל לבקר קרובים וחברים גם בימי החג (ולמי שיגיד שגם לנהגי האוטובוסים והרכבות מגיע חופש - הוא צודק לגמרי, ומגיע להם חופש. אני בטוח שתמורת פיצוי מספיק גבוה הם יסכימו לקחת אותו ביום אחר במקום בחג, ואם לא יהיו מספיק שיסכימו - האוטובוסים והרכבות יפעלו בתדירות נמוכה יותר. לא צריך להכריח איש לעבוד בחג, ישנם ודאי כאלה שהכסף נחוץ להם יותר מאשר החופשה).
ביקרתי עם אשתי את אמי, את הוריה, את סבתי ובן-זוגה, את סבתא של אשתי ואת דודתה, וגם נפגשנו עם כמה חברים. זה מעורר בי מחשבות נוגות על אותם מסכנים שמונעים מעצמם נסיעה בחג ורואים בכך חטא, ונאלצים לבקר רק את מי שגר במרחק הליכה מהם. זה מעורר בי מחשבות עוד יותר נוגות על כך שלו האוטובוסים והרכבות היו פועלים גם בחג, לא הייתי צריך להחזיק רכב פרטי רק בשביל לבקר קרובים וחברים גם בימי החג (ולמי שיגיד שגם לנהגי האוטובוסים והרכבות מגיע חופש - הוא צודק לגמרי, ומגיע להם חופש. אני בטוח שתמורת פיצוי מספיק גבוה הם יסכימו לקחת אותו ביום אחר במקום בחג, ואם לא יהיו מספיק שיסכימו - האוטובוסים והרכבות יפעלו בתדירות נמוכה יותר. לא צריך להכריח איש לעבוד בחג, ישנם ודאי כאלה שהכסף נחוץ להם יותר מאשר החופשה).
אבל באמת חגים תמיד גורמים לי לחשוב על זה...
ואני באמת תוהה איך דתיים מסתדרים עם ההגבלה הזו. זוג נשוי לא יעול, למשל, לבקר בחג אצל שני זוגות ההורים, אלא אם כן ההורים במקרה שכנים אלו של אלו. זה לא גורם למריבות משפחתיות? בד"כ בפסח יש ויכוח אצל מי עושים את הסדר... אבל לפחות מבקרים אצל ההורים שלא היינו אצלם בסדר למחרת בצהריים. כנ"ל לגבי ארוחת חג בראש השנה. אבל לדתיים אין אפילו את האפשרות הזאת....
ואני באמת תוהה איך דתיים מסתדרים עם ההגבלה הזו. זוג נשוי לא יעול, למשל, לבקר בחג אצל שני זוגות ההורים, אלא אם כן ההורים במקרה שכנים אלו של אלו. זה לא גורם למריבות משפחתיות? בד"כ בפסח יש ויכוח אצל מי עושים את הסדר... אבל לפחות מבקרים אצל ההורים שלא היינו אצלם בסדר למחרת בצהריים. כנ"ל לגבי ארוחת חג בראש השנה. אבל לדתיים אין אפילו את האפשרות הזאת....
תחשוב טוב
"חגים" בשבילך הם כדוגמת יום העצמאות - חג המנגל. ביהדות חגים הם לא ימי ביקורים, לא ימי טיולים ובודאי שלא ימי מנגל. ביהדות, החגים הם זמן הפסקה מהשגרה. זמן שבו עוצרים רגע ומתבוננים כיצד הגענו לאן שהגענו. מנסים להבין את הארועים שקרו בתהליך הווצרותו של עם ישראל. אם זה פסח - חג החירות. מתבוננים על החירות שקיבלנו מהאלוקים בכדי שנהיה עם נבחר לעבודה מיוחדת. אם זה שבועות - חג מתן תורה. אנו מנסים להרגיש את ההרגשה שבקבלת דרך חיים מיוחדת במינה - דרך חיים מיוצר העולם. ראש השנה - יום הדין. בחג זה אנו מחדשים את המלכת מלך העולם עלינו. ובכך אנו מחדשים את אזרחותינו בממלכתו. יום כיפור - יום הסליחה הלאומי. לקראת יום זה אנו עורכים חשבון נפש. על איזה חוקים עברנו, במי פגענו, ואנו מתחרטים ומבקשים מהמלך שיתן לנו עוד צ'אנס לעוד שנה של אזרחות - שנקווה שתהיה טובה יותר. סוכות - זמן שמחתנו. בזמן שביהמ"ק היה קיים, היו מקריבים קרבנות כנגד שבעים אומות, וכך היו משפיעים טובה על כל העולם. בחג זה אנו נכנסים "לתוך" המצווה. שלא כמו קיום מצווה בפעולה חיצונית לגוף, לסוכה אנו נכנסים על כל הגוף - אנו "עטופים" במצווה. בסוף חג זה אנו מתפללים על ירידת הגשמים. וכן החגים שחכמים תקנו. בכל חג אנו מנסים להרגיש את מהות החג. התפילות משתנות בהתאם, וכן הפעולות החמריות כדוגמת האכילה. איפה בכל זה יש ביקורים, טיולים ומנגל? את זה המציאה דרך ההשכלה ואחריה הציונות בכדי לרוקן מכל תוכן את החגים המקוריים המסורתיים כמו שנהגו בהם עד להופעתם של התנועות האלו. הדת הציונית לא הרשתה לעצמה לאמץ את התוכן היהודי, היא זרקה את הפרי, ואימצה את הקליפה, וכך הישראלים הרחוקים מהיהדות המקורית מכירים את החגים. אמנם יש מצוות כיבוד הורים. אם ההורים מתכבדים בביקורי הילדים והנכדים - מצווה לבקרם. אך מצווה זו אינה דוחה את שאר מצוות התורה.
"חגים" בשבילך הם כדוגמת יום העצמאות - חג המנגל. ביהדות חגים הם לא ימי ביקורים, לא ימי טיולים ובודאי שלא ימי מנגל. ביהדות, החגים הם זמן הפסקה מהשגרה. זמן שבו עוצרים רגע ומתבוננים כיצד הגענו לאן שהגענו. מנסים להבין את הארועים שקרו בתהליך הווצרותו של עם ישראל. אם זה פסח - חג החירות. מתבוננים על החירות שקיבלנו מהאלוקים בכדי שנהיה עם נבחר לעבודה מיוחדת. אם זה שבועות - חג מתן תורה. אנו מנסים להרגיש את ההרגשה שבקבלת דרך חיים מיוחדת במינה - דרך חיים מיוצר העולם. ראש השנה - יום הדין. בחג זה אנו מחדשים את המלכת מלך העולם עלינו. ובכך אנו מחדשים את אזרחותינו בממלכתו. יום כיפור - יום הסליחה הלאומי. לקראת יום זה אנו עורכים חשבון נפש. על איזה חוקים עברנו, במי פגענו, ואנו מתחרטים ומבקשים מהמלך שיתן לנו עוד צ'אנס לעוד שנה של אזרחות - שנקווה שתהיה טובה יותר. סוכות - זמן שמחתנו. בזמן שביהמ"ק היה קיים, היו מקריבים קרבנות כנגד שבעים אומות, וכך היו משפיעים טובה על כל העולם. בחג זה אנו נכנסים "לתוך" המצווה. שלא כמו קיום מצווה בפעולה חיצונית לגוף, לסוכה אנו נכנסים על כל הגוף - אנו "עטופים" במצווה. בסוף חג זה אנו מתפללים על ירידת הגשמים. וכן החגים שחכמים תקנו. בכל חג אנו מנסים להרגיש את מהות החג. התפילות משתנות בהתאם, וכן הפעולות החמריות כדוגמת האכילה. איפה בכל זה יש ביקורים, טיולים ומנגל? את זה המציאה דרך ההשכלה ואחריה הציונות בכדי לרוקן מכל תוכן את החגים המקוריים המסורתיים כמו שנהגו בהם עד להופעתם של התנועות האלו. הדת הציונית לא הרשתה לעצמה לאמץ את התוכן היהודי, היא זרקה את הפרי, ואימצה את הקליפה, וכך הישראלים הרחוקים מהיהדות המקורית מכירים את החגים. אמנם יש מצוות כיבוד הורים. אם ההורים מתכבדים בביקורי הילדים והנכדים - מצווה לבקרם. אך מצווה זו אינה דוחה את שאר מצוות התורה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.