איך הייתם מגיבים????

נונינה1

New member
את צודקת....התגובות שלנו כשעולה

לנו הסעיף הן לא המוצלחות ביותר - אבל גם אנחנו אנושיים.......
 

דורי 7

New member
איך הייתם מגיבים????

היינו בטוייס אר אס ,אני והנסיך בן ה-8 , אני חפשתי מתנות ,והוא צייר בלוח מחיק. ניגש אליו ילד כבן שנתיים ורצה גם הוא לצייר , הנסיך דחף אותו, אני הייתי עסוקה ולא שמתי לב ,כשהגעתי האמא תפסה אותי ובקול דידקטי של מורה בכיתה א שאלה אותי " את האמא של הילד הזה""ילד בגיל כזה דוחף ילד כזה קטן...לא הספקתי להגיב והיא:" אה..אה.. זה נראה לך בסדר!" ואני חשבתי שאני כבר חסינה וישר הדמעות בעיניים. מה עושים במצב כזה (חוץ מלהרביץ לאמא) אני רוצה לציין שעד לא מזמן אם היה מתעורר מצב כזה הנסיך היה מוותר אוטומטית, עכשיו הוא לא מוותר אבל קשה לו לעשות את ההבחנה בין ילדים בגילו לבין ילדים קטנים. אז לנסיך הסברתי אבל מה עושים עם האמא?..........
 

LeonardoDV

New member
אין מה לעשות

ובטח לא במקום פומבי דחוס ועצבני כמו טוייס אר אס. אני הייתי מתנצל ומנתק מגע כמה שיותר מהר בעיקר כדי שהנסיך לא יקלע לסערה בכוס תה, שמבחינתו עלולה להתפרש כמו הוריקן...
 

נונינה1

New member
מה עושים עם האמא...........

אומרים לה שאת שמחה שהבן שלה לא אוטיסט וילמד מוקדם יותר מה שלבן שלך כנראה קשה מאוד ללמוד - ומשאירים אותו תקועה במקום לעוד 5 דקות , ועדיף בקול רם על מנת שלא תוכל להראות יותר את הפרצוף שלה בחנות עד שכל האנשים שם יתחלפו .............. או לאמר לה שאת מצטערת שהילד שלך אוטיסט ובפעם הבאה תשאירי אותו למות על פסגת איזה הר כדי שהילד שלה לא יסבול מקיומם של חריגים בחברה....... זאת לפחות מה שיוצא לי כאשר מקפיצים לי את הפיוז. במצב רוח נוח יותר הייתי מסבירה לה בשקט שאני מצטערת אבל הילד הוא חריג ואת מצטערת על שהבן שלה נדחף, נפל וכו...ואולי היא היתה לומדת יותר טוב לקראת הפעם הבאה........
 
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

מסתבר שאף אחד מאיתנו לא חסין. ההצעה של נונינה נהדרת, אם כי, כמו שאני מכירה את עצמי, הייתי מתנהגת כמוך. וכמובן הדמעות, אין לי שליטה עליהם. ד"ש לנסיך המקסים שלך.
 

doritmor

New member
אני רואה את זה אחרת...

יש דברים שהם לא מקובלים בחברה. בכלל בלי קשר לקבלת החריג: לא מנומס/מקובל לנסות לחנך הורים אחרים (אני זוכרת איך הייתי מתעצבנת כל פעם שאנשים זרים ברחוב היו אומרים לי - למה אין לו כובע? את לא חושבת שקר לו עם הבגדים האלה? וכו' וכו'). כך גם, לא מקובל שילד בן 8 ידחוף ילד בן שנתיים. הרי לילד הגדול אין שלט שמכריז "אני ילד חריג - אנא קבלו בהבנה התנהגויות לא מקובלות שלי". אותה אמא לילד הקטן לא יכלה לדעת. לכן, גם אם התגובה שלה לא היתה בסדר - אפשר להבין אותה. אני במצבים כאלה, לא נוהגת להוציא את כל העצבים שלי על אותו אדם, אלא, מתנצלת בקצרה ומנתקת מגע. אם מדובר במקום שיש סיכוי לאינטראקציות נוספות עם אותו אדם, אני מסבירה בקצרה שלילד יש קשיים . אני חושבת שאם עונים בתוקפנות, למעשה מתנהגים כמו אותה אמא חוצפנית שמנסה לחנך אותי. ואז מה עשינו? אם כי אני חייבת לציין שכשאני עצמי "טעונה", אני מסוגלת לעשות לאותה אמא "בי"ס"...
 

דורי 7

New member
ההצעה שלך מוצאת חן בעיני

אני אשתדל ליישם ,ולהתגבר על הדמעות...
 
למעלה