איך הייתן מגדירות קריירה ?

[מיקרוקוסמוס]

איך הייתן מגדירות קריירה ?

אני מתכוונת לקריטריונים, כמו קביעת מטרות ואופן השגתן וכד'

 

[siv30]

הממ שאלה קשה...

טוב, שאלה קשה ואני לא אומרת כדי לגנוב זמן אלא כי ההגדרה כל כך פלואידית ותלויה בציפיות של אותה מגדירה ואפרט :

האם עקרת בית, שמעבירה את יומה בטיפול בענייני הבית והילדים, יכולה להחשב כאישה קרייריסטית? כולנו יודעות שטיפול בענייני הבית והילדים הם פול טיים ג'וב, שלעיתים זו עבודה יותר קשה מכל עבודה אחרת שהינו יכולות למצוא אצל מעסיק חיצוני ושהיא טומנת בחובה אתגרים לא פחות מעניינים מכל עבודה אחרת. האישה שבחרה בכך לעיתים עושה זאת מתוך מודעות לכישורי ניהול שיש לה, שבלעדיהם המסגרת הביתית תתפרק ולעיתים היא גם אמונה על ניהול משק החשבונות הביתי. אלא מה, יתכן וקריטריון השכר הוא זה שימנע מרבות מאיתנו לראות בעקרת בית כזו אישה קרייריסטית (למרות שאני אישית חושבת שהיא כן).

האם אישה שיוצאת לעבודה, לסייע לכלכל את המשפחה יכולה להחשב לקרייריסטית? היא קבעה לעצמה את המטרה (להשיג הכנסה) והיא מממשת את אותה המטרה. יתכן שבמקרה זה אנחנו גם לא נרצה להגדירה כקרייריסטית, מאחר וברור לנו שמרכז החיים של אותה אחת אינו דווקא בעבודה. יתכן שהיא לא תצא למסע צלב להשגת קידום בעבודה ויתכן שהיא לא רואה גם את מרכז חייה שם. השאלה הבסיסית היא האם בשביל שאישה תהיה קרייריסטית היא צריכה לעבוד 12 שעות, להרוויח 20 א' ש"ח בחודש, לנהל 10 אנשים ועוד... אם אנחנו חושבות על זה לעומק, הגדרת קריירה אולי מושפעת מההגדרה הגברית והקריטריונים שתבעו הגברים בתחום. יתכן, שהגיעה שעתנו לשנות את המצב: קרייריסטית תחשב לאחת שיש לה עיסוק אותו היא מחשיבה כקריירה שלה ללא תלות בהכנסה או בשעות עבודה... אומנם זו הגדרה רחבה אבל זו הגדרה שאינה מקפחת את הנשים "האחרות" שעדין מרגישות שהן קרייריטסיות גם אם הן לא מרוויחות 30 א' ש"ח לחודש או גם אם הן לא מנהלות 15 אנשים...

 

[מיקרוקוסמוס]

משום מה

יש משרות של נחשבות "קרייריסטיות" גננת, מורה ועוד מה אם כן צריך לעשות כדי להיחשב "קרייריסטית"? האם ההגדרה היא כל כך פשטנית ומסתכמת בעבודה סביב השעון, ניהול צוות עובדים ומשכורת שמנה?

 

[מיקרוקוסמוס]

של=שלא...

 

[siv30]

דווקא מורות הן דוגמא לנשים

שכן היתי מגדירה אותן כקרייריסטיות: הן לומדות תואר ראשון לפחות (ובד"כ כדי להתקדם גם תואר שני), הן מנהלות צוות גדול של תלמידים תוך נסיון להפעיל אותם...יש להן מסלול קידום מוגדר... לטעמי ישנן מספר בעיות עם מקצועות ההוראה ועם מורות בכלל: וכל מה שירשם כאן בהמשך ירשם בהכללה כמעט הרסנית כדי להדגיש את הטיעונים

הבעיה הקריטית ביותר מבחינתי היא בעיית הדימוי - הדעה הרווחת לגבי מורות, שהנשים חיבקו חיבוק |דוב לטעמי| חזק ועוד הוסיפו והאדירו: משרת מורה קלה היא, המורה לא צריכה להשקיע או להיות משכילה ביותר (לראיה ראו מקרים בהם ילדים מלמדים את המורים) להפך כל המטרה היא שהאישה תצא מהבית, היא עובדת מספר שעות מצומצם, פחות חודשים בשנה, יש לה הטבות נלוות ובסה"כ המשרה משתלמת לה כי היא יכולה לצאת מהבית לעבודה ומצד שני לא להזניח את הילדים הפרטיים שלה. טעות מרה וכואבת - אם המשרה כל כך צרת היקף ותוכן איזה סיבה יש למעביד לשלם שכר הוגן בעד השירותים שהמורה מעניקה? והראיה לכך שאכן בציבור פושה התחושה בשנים האחרונות שאיכות החינוך התדרדרה למינימום הכרחי ואף פחות מכך וזאת עקב במיוחד איכות האנשים שמשרד החינוך מצליח להשיג במשכורות מינימום שהוא משלם. רוב ההורים היום לא סומכים על מערכת החינוך ושולחים את הילדים לחינוך אפור (שם הכסף משתלם וטוב אז המורה משקיע/ה את נשמתו בתלמיד). מורה הוא דמות מרכזית בחיי הילד ושאמורות להיות לה השפעות חינוכיות מצטברות לאורך השנים. כאחת האחראית על העתיד של הילד שלי, היתי רוצה לראות דווקא דימוי אחר למורה, כמשקיענית הדואגת לעתיד ילדי ולהשכלתם מעבר למינימום הנדרש. הייתי רוצה לראות את משרד החינוך שוכר רק את אלה המצטיינות והמעולות ומשלם להן בהתאם...כדי שדור העתיד ינצח...

הבעיה השניה היא בעיית השכר - פעם הוראה הייתה מקצוע מכובד ששכרו בצידו. זה היה בימים שרוב המורים בתחום היו הגברים. עם החלחול של הנשים לתחום (כפי שכבר כתבו כאן באחד השירשורים) למרות שהרמה של המקצוע עלתה (היום רובן אקדמאיות) השכר ירד. היום אישה מפרנסת יחידה לא יכולה לעשות זאת בכבוד אם היא עובדת בהוראה.

הבעיה השלישית היא הזניחות של המקצוע בעניי הציבור - ההרגשה שיש תחליף לשירותים של המורה ושצריך איכשהו להפריט את המקצוע כדי לקבל את המיטב. למעשה בשנים האחרונות כפי שכתבתי לעיל ישנה מגמה של הורים לשלוח את הילדים ללמוד שיעורים פרטיים אצל מורים מחוץ למערכת. קניית שירותים מחוץ למערכת היא סימן מובהק לכך שהמערכת לא מצליחה לספק את הדרישות והצרכים ושיש לערוך בה שינוי מבני מהותי. המפסידות מכל המהלך הזה הן המורות כי סה"כ לאור הזניחות של מערך החינוך הציבורי, לדוגמא בתוכנית הכלכלית האחרונה, הרשה לעצמו שר האוצר לדרוש קיצוץ של 6000 מורים אם אני לא טועה... לבסוף ארצה לאמר בכל הדיון הזה, שקריירה היא מה שאנחנו עושות ממנה...אם נתייחס למקצוע שלנו בכבוד הראוי לו, לא יוכלו להגיד לנו אתן לא קרייריסטיות במידה ולא יהיו כפופים לך 100 עובדים ולא תרוויחי 20 א' שח בחודש...

 

[Savage Garden]

קריירה -בעיקר בעיניי המתבונן..../images/Emo20.gif

יש כאלה שיעסקו למשל בחומרים מיסטיים, משהו צנוע , עבודה מהבית ,2 לקוחות ביום וייתיחסו לעבודה זו כקריירה... לעומתן אני בטוחה שכל אמא במשרה מלאה מתייחסת לעיסוקה כקריירה מפוארת , שכן העיסוק כרוך בניהול הצוות באופן כמעט מושלם, וידוא שחברת הניהול של הבית דואגת לתיחזוקו השוטף, ממונה על חלוקת השכר והגגבלים לכל העובדים "הצעירים", אחראית שכל פרט בצוות לא יחסיר א"של,לעיתים קרובות היא משכירה את עצמה כאשת יחסי הציבור של המשפחה, היא גם המזכירה וגם מנהלת משאבי אנוש,פעם בשבוע היא נותנת הרצאה כיועצת התדמית בעיקר של הצוות הצעיר-ייצוג רבותיי, ייצוג.. ,מתפקדת כמנהלת הרכש של האתר, כן, וכמובן מנהלת צוות הווי ובידור בשעת הצורך.... אם זה לא קריירה, מה כן??

 

[מיקרוקוסמוס]

my thoughts exactly../images/Emo24.gif

 

[Rivendell]

הבעיה (בעיות) עם מקצוע ההוראה

בעיני הן כאלה: 1. כל אחת יכולה להתקבל. ואני לא צוחקת. כדי ללמוד הוראה, צריך פסיכומטרי 400 בערך. זה לא ממש רף קבלה מרשים. זה גם לא מעיד על רמה אנושית גבוהה במחלקות להוראה. לא שאני חושבת שפסיכומטרי הוא האינדיקציה העיקרית לאיכות, אבל בכל זאת יש בזה משהו. 2. הסטטוס של המקצוע נמוך. אמרתי נמוך? התכוונתי נווווורא נמוך. זה מקצוע מאוד קשה, עם שכר דיי מזוויע. נכון שיש הטבות אחרות (חופשים למשל, שעות עבודה דיי נוחות) אבל עדיין, כשאני חושבת על לעמוד מול 40 בני נוער מלאי הורמונים שהדבר האחרון שמעניין אותם הוא איך לנתח משוואה, נו. כתוצאה משני הדברים האלה, הילדים שלנו לא ממש זוכים לחינוך טוב. היה סקר לא מזמן, על הבנת הנקרא בקרב ילדי כיתות ד'. האמת העצובה - רובם לא מבינים מה הם קוראים.

 

[שש שבע]

ואם היית הולכת לעבוד אצל מישהו בתור

סוכנת ומנהלת ביתו בשכר? זה נחשב קריירה או לא?

 

[אהובה.א]

לדעתי

אשה קרייריסטית זאת אשה שעובדת בעבודה שהיא בחרה לאהוב ולא שעושה זאת בשל אילוצים. אם אשה בחרה לעבוד ביצור וכל היום ממיינת עגבניות או עוטפת גבינה או סוגרת שקיות והיא נהנית מהעבודה - מה טוב מזה? מי אמר שאשה צריכה להיות מנהלת בכדי לשאוף לעבוד במקצוע שהיא רצתה? ואם היא בחרה במקצועות הוראה , עבודה סוציאלית או כל עבודה הומנית אחרת , זה אומר שזה מלית ברירה? כי הרי עבודתה של אשה קרייריסטית לא קשורה כלל ועיקר לגובה משכורתה. אלא לעובדה שהיא מיישמת עצמה ועושה מה שטוב לה. אשה שבחרה להיות עקרת בית מכיוון שזה מה שהיא רוצה וזה לא פוגע לה בהכנסתה - אחלה לה. יש מספיק עבודה בבית והיא לא צריכה להרגיש שהיא לא עושה כלום , כמו שכל הגברים חושבים.ולא חושבת שאשה צריכה להתבייש בעצם העובדה שהיא נשארת בבית לטפל בו. אולם אם היא בוחרת להיות בבית והכנסתו של בעלה לא מספיקה לה אולם בגלל עצלנות לצאת לעבודה בחוץ או בגלל כל סיבה אחרת - אני מרחמת על כאלה. לדעתי , כל אשה צריכה ליישם עצמה בכל דרך. ואפשר ליישם עצמך במסגרת עבודה בחוץ בנוסף לעבודתך בבית. רק צריך לעשות הכל בפרופורציות המתאימות. אם אשה עובדת בחוץ 12 שעות ובאה הביתה גמורה, הבית נראה בהתאם והילדים מוזנחים - אז זה לא שווה את זה. אולם אם אשה עובדת 8 שעות ומגיעה הביתה בראש שקט , הבית מסודר והילדים לא מוזנחים - אז עשית את שלך בהתאם.

 

[missB]

מסכימה עם אהובה

וסליחה שאני מתפרצת, אני חדשה כאן. קריירה זה לעבוד במשהו שאוהבים ובוחרים לעשות. זה כשאת עושה את העבודה שלך מתוך רצון להשיג מטרות שהגדרת לעצמך לטווח הקצר והארוך ולא רק משהו שעושים בלית ברירה כדי לשלם חשבונות. קריירה להבדיל מעבודה, זו חשיבה ארוכת טווח. זה לדעת איך אני מגדירה את עצמי ואת תפקידי היום ואיך אני רואה את עצמי בעוד X שנים וגם מה אני עושה היום כדי להגיע בעוד X שנים למקום שאני רוצה להיות בו.

 

[siv30]

ברוכה הבאה, כולנו חדשות כאן ../images/Emo24.gif

יש משהו מרענן בחשיבה שאת מציגה. אף פעם לא חשבתי על קריירה כחשיבה לטווח ארוך.

 

[missB]

תודה

אני באמת חושבת שנושא הטווח הארוך הוא הבדל משמעותי בין קריירה לסתם עבודה. כי הרי לפעמים אנחנו לוקחים תפקידים שאינם בדיוק משאת נפשנו רק בגלל שאנחנו יודעים שזה יקדם אותנו בעתיד למה שאנחנו רוצים. ואגב, זו לדעתי גם הסיבה שלא ניתן להחשיב עקרות בית כקריירה. עבודה בהחלט כן ואפילו עבודה קשה אבל לא קריירה.

 

[מיקרוקוסמוס]

ההגדרה שלך מצאה חן בעיני ../images/Emo140.gif

 

[אהובה.א]

זהו? רק מצאה חן?

אבל את בחרת לא להגיב וזאת זכותך. אני אשמח לעוד תגובות. שבוע טוב לכולם

 

[מיקרוקוסמוס]

ממש אהבתי אותה אפילו ../images/Emo99.gif

אני חושבת לאמץ אותה

עכשיו ברצינות... אין ספק שאנחנו יודעות מה אנחנו אוהבות. לא תמיד אנחנו מצליחות לשלב את מה שאנחנו אוהבות באמת עם העבודה שמפרנסת אותנו.אנחנו יכולות לחתור לקראת זה... בכל מקרה, לכל עבודה אנחנו מביאות משהו (הרבה) מעצמנו.

 

[siv30]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה

הבעיה בד"כ היא בנו הנשים, שלוקחות ברצינות מידי כל מיני הגדרות ומנסות להיכנס בתחומי ההגדרות האלה. ברור שלעולם, הגדרת קריירה כפי שאישה תופסת אותה לעומת גבר תהיה שונה (גם בתוך הנשים ישנו הבדל תפיסתי). להכניס את עצמנו ל"סד" שמראש לא כוון אלנו נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית. לכן, גם לדעתי, מה שחשוב הוא ההגדרה העצמית של מה תחשב לקריירה.

 

[Rivendell]

אהובה, הגישה שלך מאוד מדברת אלי

בעיקר כי נשמע שאת מדברת מהבטן, ואלה בד"כ הדברים הכי אמיתיים

כמו שזה נראה לי, את בעד הגשמה עצמית, והגשמה עצמית היא דבר שיכול לבוא לידי ביטוי בהמון דרכים ובהמון צורות. אהבתי את הכבוד שאת נותנת לכל הצורות. אישית, אני לא חושבת שהייתי מסוגלת להיות עקרת בית. זה נראה לי כל כך יבש ומשעמם. מצד שני, אני מכירה לא מעט נשים שזה נראה להן חלום חיים - ללדת ילדים ולהשקיע בהם. לי קשה לפעמים לראות את הדברים באובייקטיביות, למרות שאני מסכימה איתך ברמה העקרונית. באיזשהו מקום, אני חושבת שאני הייתי מרגישה לא נוח לא להביא הביתה משכורת כלשהי. אפילו אם היא קטנה, או שהיא מגיעה מעבודה בתוך הבית. אבל שוב - כאן נכנס לתוקף העניין של הגשמה עצמית.