איך הייתן מגדירות רחמים?

[cargo66]

איך הייתן מגדירות רחמים?

שלום לכולן כבר מזמן לא הייתי כאן, יש לי שאלה הנובעת מהשתתפות בדיון מסויים, בו אמרה אחת המשתתפות, רחמים זה רגש ואני ארגיש אותו מתי שארצה. האמת שזה סתם לבני שיחה את הפה - וזה כנראה מה שהיא רצתה. אבל אני נשארתי עם השאלה: מה הם רחמים? למה זה בדרך כלל מרגיז אותנו כשמרחמים עלינו, אבל רובינו מרגישים כמעט נאצלים כשאנחנו מרחמים על אחרים? מה דעתכן? (ואם יש כאן גברים אז הפנייה היא גם אלכם)

 

[11122233311]

רחמים לדעתי

רחמים זה בשבילי: "איזה מסכן אתה, אני ממש מבין אותך" (ובלב חושבים " מזל שזה לא אני") זאת גם מן יהירות של "אתה מסכן וקטן, ואני הגדול החזק החכם והמנוסה שמבין הכל ויכול לעזור" והעזרה היא יותר מתוך רצון להרגיש עליון וחזק על אותו בן אדם מאשר בשביל לתרום לו. וההפך לרחמים זה חמלה: אני מבין אותך, אני רוצה שיהיה לך טוב, הכל בסדר. ולא מתוך מקום של עליונות או יהירות אלא באמת הזדהות מסוימת ורצון אמיתי שלבן אדם הזה יהיה טוב.

 

[cargo66]

לא הייתי אומרת "ההיפך"

את כותבת: "וההפך לרחמים זה חמלה", לדעתי זה לא הפוך, זה יותר (כמו שאמרים בתאילנד) same same but different אותו דבר אבל אחרת. ההבדל הוא כמו שכתבה יעל, שבחמלה יש את הרגשת השותפות וברחמים יש בדידות. איך זה נשמע לך?

 

[11122233311]

לא התכוונתי ההפך

התכוונתי שזה יותר חיובי לדעתי. דומה אבל שונה. ואני בן.. =)

 

[cargo66]

מסכימה. וסליחה על הטעות בזיהויי.

 

[יעל ארבל]

אני קצת מתלבטת בקשר לרחמים כרגש

לא חושבת שהייתי מגדירה רחמים כרגש. אולי רגש שמעורב עם פרשנות. הגדרה שמצאתי במילון wordnet למילה רחמים - הרגשת צער על המזל הרע / האסון של אחר. הסיבה שאני אומרת שזה רגש מעורב עם פרשנות היא שלדעתי רחמים זו הסתכלות על אדם אחר ממבט של עליונות/התנשאות. כאילו מה שנאמר שם בלי להגיד בעצם זה - "איזה מסכן שקרה לו מה שקרה, ואיזה מזל שלי לא קרה". זוהי גם הסיבה לדעתי שאנשים שונאים שמרחמים עליהם. כי זה מגדיל את תחושת הבדידות שלהם, ואת תחושת הנחיתות לעומת זאת שמרחמת עליהם. רגש דומה אבל מאוד שונה, שאני כן יכולה להזדהות איתו הוא - חמלה. הגדרה שמצאתי לחמלה ומאוד התחברתי אליה - מודעות עמוקה ואמפתיה לסבלו של אדם אחר. חמלה בעיניי היא התייחסות לסבל של אדם אחר (או בעל-חיים) מתוך תחושה שבנסיבות אחרות גם לי זה היה יכול לקרות, גם אני יכולתי למצוא את עצמי באותו מצב. לדעתי זה לגמרי הבדל מהותי. האם הדברים שכתבתי כאן על רחמים וחמלה מדברים אלייך? אשמח לשמוע.

 

[cargo66]

כן, זה בדיוק מה שחשבתי

רק שלא פניתי אל המילון. ולא הצלחתי להגדיר את זה לעצמי. ההבדל בין רחמים לחמלה, הוא ההבדל בין תחושת בדידות לתחושת שותפות. כולנו רוצים שיבינו אותנו ושיהיו איתנו גם ברגעים הקשים יותר, לכן קשה לנו כשמרחמים עלינו. תודה.

 

[יעל ארבל]

בדיוק! והרחמים כלפינו יוצרים

הרבה פעמים תחושה של בדידות וריחוק.

 

[cargo66]

ואגב, אמפתיה וחמלה הם לא אותו דבר?

 

[יעל ארבל]

שאלה טובה - אני חושבת ששניהם

ניואנסים של תגובה לאדם אחר או לעצמנו אבל הם לא אותו דבר לחלוטין. ושוב נעזרת במילון המדויק שמצאתי (wordnet) - אמפתיה - להבין ולהיכנס אל תוך העולם הרגשי של האחר חמלה - מודעות עמוקה ואמפתיה לסבלו של אדם אחר הייתי אומרת שאמפתיה זה ניסיון להבין ולהיכנס ללב של האדם שממולנו, להבין אותו יותר, להיות איתו. וחמלה זה חלק מזה - כשמדובר בכאב או בסבל שלו. הצלחתי להסביר את עצמי?

 

[cargo66]

תודה,

הסברת את עצמך מצויין. אהבתי את הבלשנות. מקווה שאצליח לזכור את האפשרות לפנות אל המילון בהתלבטות הבאה.

 

[יעל ארבל]

את גם מוזמנת אלינו

להיעזר בשירותי המילון המצויינים שלנו

 

[cargo66]

../images/Emo140.gif תודה, אני מציצה מדי פעם

 

[ארנינה]

עוד הסתכלות

על אמפתיה וחמלה - בעיניי אמפתיה היא חמלה בפעולה; חמלה היא הרגש, או המצב הרגשי-תודעתי, אמפתיה היא היישום שלו למהלך ממשי. עושה היגיון?

 

[Shame in you]

פעם מישהי אמרה לי

שרחמים זה סוג של השפלה. כשאנחנו מרחמים על מישהו, אנחנו כאילו מתנשאים מעליו ומשפילים אותו. אני לא בטוחה שזה נכון.

 

[Shame in you]

פעם מישהי אמרה לי

שרחמים זה סוג של השפלה. כשאנחנו מרחמים על מישהו, אנחנו כאילו מתנשאים מעליו ומשפילים אותו. אני לא בטוחה שזה נכון.