איך הכל התחיל?...
תמיד סיקרן אותי לדעת איך הכול התחיל. ומאיין שאבו כל חוכמות העולם את המידע שלהן לאורך ההיסטוריה האנושית. קראתי המון מידע בנושא מהיבטים שונים, כמו פילוסופיה ומדע. עד שהגעתי לחוכמת הקבלה ולספר הזהר. אז הבנתי שבשאלות אלה ועוד התחבטו כבר מזמן גדולי המקובלים. לאורך כל הדורות סיקרן סוד היקום אנשים רבים. בראשית הזמנים חשב האדם שכדור הארץ שטוח, ושאם יצעד רחוק מספיק, יגיע לקצה העולם. עמים רבים ובהם חכמי יוון העתיקה האמינו בעבר כי על כל תופעה בעולמנו אחראי אל אחר. עם התפתחות המדע החל האדם לשנות את תפיסתו ולהבין יותר ויותר את העולם שבו הוא חי. אך אחת הסוגיות שנותרו ללא פתרון היא: איך הכול התחיל? רבים מאיתנו זוכרים שבשנות ילדותם הם נהגו להביט אל על ולתהות מה נמצא מעבר לכוכבים. אצל רוב האנשים נמוגה שאלה זו עם השנים. עם זאת, היו גם כאלה ששאלת סוד החיים המשיכה להטריד אותם ולכן הם לא ויתרו והמשיכו במחקרם. עיון בספרי הקבלה הקדומים מראה לנו שכבר לפני למעלה מ-5000 שנה העסיקו שאלות קיומיות אלה גם את ראשוני המקובלים. לדברי אותם מקובלים, כל המציאות הפרושה לפנינו התחילה מניצוץ קטן של אנרגיה רוחנית שפרץ לתוך החלל הגשמי. כך נברא כל היקום. פריצה זאת התרחשה לפני 14 מיליארד שנה והיא מכונה על פי המדע "המפץ הגדול". כך נוצרו התנאים המתאימים לקיומם של חיים על פני כדור הארץ. הרב יהודה אשלג (בעל הסולם), גדול מקובלי המאה העשרים, כתב על כך במאמר שפרסם בעיתון "האומה": "אכן עוד לא שקט הכדור ממלחמות הכוחות, ובהמשך איזה תקופה גבר שוב כוח האש הנוזלי, והתפרץ ברעש גדול מתוך בטן הכדור, ועלה ושיבר את הקליפה הקרה והקשה לרסיסים. [...] ושוב התחיל תקופה של מלחמות חדשות, עד שבסוף התקופה גבר שוב כוח הקרירות על כוח האש, וקירר שנית קליפה קרה וקשה מסביב הכדור. [...] וכן נתחלפו התקופות בזו אחר זו; עד שבסוף התגברו כוחות הפוזיטיבים על הנגטיבים, ובאו לידי הרמוניה מוחלטת: והנוזלים לקחו מקומם במעמקי האדמה, והקליפה הקרה נתעבה כל צרכה מסביב להם, ונתהווה אפשרות ליצירת חיים אורגנים עליה כיום הזה". תחילה התפתח הטבע הדומם. לאחר שסיים הדומם את התפתחותו החלה להתפתח צורת החיים הבאה – הצומח. כשהשלים הצומח את התפתחותו, נולד החי. לאחר מיליוני שנים, כאשר גם החי סיים את התפתחותו, נברא האדם. כל אחת מצורות חיים אלה התפתחה בפני עצמה וללא קשר לצורת החיים שקדמה לה. חשוב להבין שאין הכוונה לכך שהצומח נולד מן הדומם, החי מן הצומח והאדם מן החי, אלא שהקשר הקיים ביניהם הוא קשר של סיבה ומסובב, כלומר: בכל פעם שצורת חיים אחת סיימה את התפתחותה, נלחץ מעין כפתור נעלם וזה היה האות ללידת צורת הקיום הבאה. במשך שנים רבות התנהלו החיים על פני האדמה כתיקונם, דורות הלכו ודורות באו, אנשים התקיימו בשלווה והיו מסופקים מחייהם. התנהלות רגועה זו הייתה מנת חלקה של האנושות עד אותו רגע מיוחד שבו החלה להתעורר באחד מבני האנוש הרגשה חדשה, דחף עצום לגלות דבר-מה נוסף מעבר למה שיש לעולם הזה להציע. הוא כבר לא הסתפק בקורת גג, במשפחה ובארוחה טובה כדי להיות מאושר. מלבד הרצונות הבסיסיים שאליהם נמשך גופו, חש לפתע אותו אדם צורך לא מוכר להבין לשם מה הוא חי. נולד בו רצון חדש. לפני 5767 שנה הופיע לראשונה באחד מבני האנוש הרצון לגלות את סוד החיים. אף על פי שחיו לפניו דורות רבים על פני האדמה, היה אדם זה הראשון בהיסטוריה שבו התעורר הרצון לרוחניות. בעל הסולם כותב על כך: "ההבנה הזאת נקראת חכמת האמת, שאדם הראשון, היה הראשון למקבלים סדר של ידיעות מכל מה שראה" (מתוך מאמר תורת הקבלה ומהותה). שמו של אותו איש היה "אָדָם", מלשון "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיהו יד, יד) על שם רצונו להידמות לכוח העליון. את הדברים הנפלאים שגילה מתוך השגתו הרוחנית כתב אָדָם בספר "רזיאל המלאך", וכן מסר את גילויו לצאצאיו. ההתעוררות הרוחנית שחווה אדם הראשון היא הנקודה שממנה התחילה ההתפתחות הרוחנית של האנושות. לכן זהו גם התאריך שממנו אנו מתחילים את ספירת השנים העברית. לסיכום, כל חוכמות העולם ובניהם המיתולוגיה היונית, מבוססות על חוכמת הקבלה. פילוסופים יוונים רבים, בניהם גם יוספוס פלביוס כתבו על חוכמת הקבלה כעל חוכמה עתיקה שעליה התבססו. מידע זה לקוח מתוך בלוג מרתק שמצאתי באחד משיטוטי באינטרנט. הבלוג נקרא "קבלה היום" ובו ניתן למצוא מידע בנושאים מעניינים ומגוונים, מזווית ראייה חדשה ומרעננת שפותחת את הראש. מומלץ בחום!!!
תמיד סיקרן אותי לדעת איך הכול התחיל. ומאיין שאבו כל חוכמות העולם את המידע שלהן לאורך ההיסטוריה האנושית. קראתי המון מידע בנושא מהיבטים שונים, כמו פילוסופיה ומדע. עד שהגעתי לחוכמת הקבלה ולספר הזהר. אז הבנתי שבשאלות אלה ועוד התחבטו כבר מזמן גדולי המקובלים. לאורך כל הדורות סיקרן סוד היקום אנשים רבים. בראשית הזמנים חשב האדם שכדור הארץ שטוח, ושאם יצעד רחוק מספיק, יגיע לקצה העולם. עמים רבים ובהם חכמי יוון העתיקה האמינו בעבר כי על כל תופעה בעולמנו אחראי אל אחר. עם התפתחות המדע החל האדם לשנות את תפיסתו ולהבין יותר ויותר את העולם שבו הוא חי. אך אחת הסוגיות שנותרו ללא פתרון היא: איך הכול התחיל? רבים מאיתנו זוכרים שבשנות ילדותם הם נהגו להביט אל על ולתהות מה נמצא מעבר לכוכבים. אצל רוב האנשים נמוגה שאלה זו עם השנים. עם זאת, היו גם כאלה ששאלת סוד החיים המשיכה להטריד אותם ולכן הם לא ויתרו והמשיכו במחקרם. עיון בספרי הקבלה הקדומים מראה לנו שכבר לפני למעלה מ-5000 שנה העסיקו שאלות קיומיות אלה גם את ראשוני המקובלים. לדברי אותם מקובלים, כל המציאות הפרושה לפנינו התחילה מניצוץ קטן של אנרגיה רוחנית שפרץ לתוך החלל הגשמי. כך נברא כל היקום. פריצה זאת התרחשה לפני 14 מיליארד שנה והיא מכונה על פי המדע "המפץ הגדול". כך נוצרו התנאים המתאימים לקיומם של חיים על פני כדור הארץ. הרב יהודה אשלג (בעל הסולם), גדול מקובלי המאה העשרים, כתב על כך במאמר שפרסם בעיתון "האומה": "אכן עוד לא שקט הכדור ממלחמות הכוחות, ובהמשך איזה תקופה גבר שוב כוח האש הנוזלי, והתפרץ ברעש גדול מתוך בטן הכדור, ועלה ושיבר את הקליפה הקרה והקשה לרסיסים. [...] ושוב התחיל תקופה של מלחמות חדשות, עד שבסוף התקופה גבר שוב כוח הקרירות על כוח האש, וקירר שנית קליפה קרה וקשה מסביב הכדור. [...] וכן נתחלפו התקופות בזו אחר זו; עד שבסוף התגברו כוחות הפוזיטיבים על הנגטיבים, ובאו לידי הרמוניה מוחלטת: והנוזלים לקחו מקומם במעמקי האדמה, והקליפה הקרה נתעבה כל צרכה מסביב להם, ונתהווה אפשרות ליצירת חיים אורגנים עליה כיום הזה". תחילה התפתח הטבע הדומם. לאחר שסיים הדומם את התפתחותו החלה להתפתח צורת החיים הבאה – הצומח. כשהשלים הצומח את התפתחותו, נולד החי. לאחר מיליוני שנים, כאשר גם החי סיים את התפתחותו, נברא האדם. כל אחת מצורות חיים אלה התפתחה בפני עצמה וללא קשר לצורת החיים שקדמה לה. חשוב להבין שאין הכוונה לכך שהצומח נולד מן הדומם, החי מן הצומח והאדם מן החי, אלא שהקשר הקיים ביניהם הוא קשר של סיבה ומסובב, כלומר: בכל פעם שצורת חיים אחת סיימה את התפתחותה, נלחץ מעין כפתור נעלם וזה היה האות ללידת צורת הקיום הבאה. במשך שנים רבות התנהלו החיים על פני האדמה כתיקונם, דורות הלכו ודורות באו, אנשים התקיימו בשלווה והיו מסופקים מחייהם. התנהלות רגועה זו הייתה מנת חלקה של האנושות עד אותו רגע מיוחד שבו החלה להתעורר באחד מבני האנוש הרגשה חדשה, דחף עצום לגלות דבר-מה נוסף מעבר למה שיש לעולם הזה להציע. הוא כבר לא הסתפק בקורת גג, במשפחה ובארוחה טובה כדי להיות מאושר. מלבד הרצונות הבסיסיים שאליהם נמשך גופו, חש לפתע אותו אדם צורך לא מוכר להבין לשם מה הוא חי. נולד בו רצון חדש. לפני 5767 שנה הופיע לראשונה באחד מבני האנוש הרצון לגלות את סוד החיים. אף על פי שחיו לפניו דורות רבים על פני האדמה, היה אדם זה הראשון בהיסטוריה שבו התעורר הרצון לרוחניות. בעל הסולם כותב על כך: "ההבנה הזאת נקראת חכמת האמת, שאדם הראשון, היה הראשון למקבלים סדר של ידיעות מכל מה שראה" (מתוך מאמר תורת הקבלה ומהותה). שמו של אותו איש היה "אָדָם", מלשון "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיהו יד, יד) על שם רצונו להידמות לכוח העליון. את הדברים הנפלאים שגילה מתוך השגתו הרוחנית כתב אָדָם בספר "רזיאל המלאך", וכן מסר את גילויו לצאצאיו. ההתעוררות הרוחנית שחווה אדם הראשון היא הנקודה שממנה התחילה ההתפתחות הרוחנית של האנושות. לכן זהו גם התאריך שממנו אנו מתחילים את ספירת השנים העברית. לסיכום, כל חוכמות העולם ובניהם המיתולוגיה היונית, מבוססות על חוכמת הקבלה. פילוסופים יוונים רבים, בניהם גם יוספוס פלביוס כתבו על חוכמת הקבלה כעל חוכמה עתיקה שעליה התבססו. מידע זה לקוח מתוך בלוג מרתק שמצאתי באחד משיטוטי באינטרנט. הבלוג נקרא "קבלה היום" ובו ניתן למצוא מידע בנושאים מעניינים ומגוונים, מזווית ראייה חדשה ומרעננת שפותחת את הראש. מומלץ בחום!!!