אתמול בסביבות 2300 סדרת בומים שהרעידה את הבית.עזבתי כי שעמם אותי ועכשיו אני מפסיד את כל הכיף.
פספסתי הזדמנות של פעם בחיים לגור בשטח צבאי סגור.
עכשיו אני יודע למה אומרים שבית לא עוזבים.
אמרת שפה הבית שלך, תישאר אחרת תצטער.
עכשיו גם אם אני רוצה לחזור אי אפשר וכשיהיה אפשר, הכל כבר ייגמר.
נראה לי שלעבור את הפולניות יהיה יותר קשה מאשר לעבור את צה"למסתבר שלא אפסה תקווה.
דיברתי עם השכן, הוא אומר שהוא נכנס ליישוב הבוקר.
במחסום מראים תעודת זהות עם כתובת מגורים ביישוב ונכנסים.
צה"ל צבא מוסרי לא ימנע מאדם לחזור הביתה.
אז עכשיו המשימה לקבל אישור מהפולניות ונוסעים.
תנגב טחינה עם הפסטה.טוב אני בבית.
רשות מהפולניות קיבלתי מיד. שתיהן ענו לי, כהרגלן, באותן מילים בדיוק ובאותו טון, הפעם פשוט "בסדר תיזהר בדרך".
יכול להיות שהסכימו מיד כי שמעו את אלוף פיקוד צפון מבטיח שהתושבים יחזרו לביתם תוך חודש. אז אין טעם לריב איתי כשתיכף הכל נגמר.
לי ברור שהאיש התבדח, או שהוא ציני. אבל הן בהיותן פולניות אין להן חוש הומור ולא קלטו את הבדיחה.
ביישוב עברתי בסופר. אין אספקה טריה כי רק תושבים יכולים להיכנס. אין לחם, אין פירות וירקות.
הבטיח לי שהוא שולח בני משפחה שגרים ביישוב לארגן סחורה, ושאבוא מחר.
בבית יש פסטה, יש רוטב עגבניות שקניתי בזמנו, יש שימורי טונה. יש השחר ויש טחינה גולמית שאני יכול לאכול עם כפית כי אין לחם.
אני אסתדר לפחות שבוע ככה ואם המצור לא יוסר מהיישוב אסע לנהריה להצטייד.
יכול אבל מה מעניין בזה.אתה לא יכול לצאת לנהריה ולחזור לישוב?
נראה לי שתוך יומיים שלושה תוכל לערוך את הקניות בעלמא אלשעב.יכול אבל מה מעניין בזה.
זה לא שאני נאלץ לחיות במצב של מחסור בשטח צבאי סגור.
אני בוחר בזה.
אם אין ברירה ואני אגיע למצב שאין אוכל בבית אז בסדר. אני אסע. כי גם לטירוף יש גבול.
אבל יש עוד זמן. יכול למשוך את זה אפילו שבועיים. שאני מאמין שעד אז יוסרו המגבלות מהיישוב.
עריכה: הכל בסדר. הבחור למטה הביא אספקה והתארגנתי.
קבעתי עם האשה זום למחר בערב ככה שהכל מושלם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.