סיפור ההכרות שלנו
יום ראשון, ערב הסילבסטר, ואני בעבודה בשיעמום המחץ נכנסת לצ´ט של נענע מתחיל לדבר איתי בחור המכנה את עצמו איוב. האמץ, אני אפילו לא ממש זוכרת מה דיברנו, אבל מהר מאוד הוא שכנע אותי לעבור לטלפון. באותו יום דיברנו כמה פעמים בטלפון והיה נחמד, אבל לא מעבר. למחרת כבר דיברנו בטלפון מאחת עשרה בלילה עד שש בבוקר (שיחה בה ירון הצליח לגרום לי לבכות, לצחוק ובעיקר לספר לו מלאן על עצמי, וההפך) ביום שלישי נפגשנו. בשיחת הטלפון בדרך הביתה כבר דיברנו על לגור יחד. כשאמרתי לו שזה מוזר לי שאני מדברת איתו על מגורים משותפים, הוא אמר לי " אני כבר מדמיין אותנו יחד בבית גיל הזהב". ביום רביעי היתה אזכרה לאבא שלי, אמא שלי עמדה ליד הקבר וביקשה (בלב) מאבא שלי שאני אכיר מישהו ויהיה לי טוב. כשיצאנו סיפרתי לה שהיכרתי את הבחור שאני אתחתן איתו. היא אמרה אח"כ שהרגישה כאילו היא שלחה פקס, והפקס התקבל. די מהר ירון עבר לגור איתי והתחלנו לתכנן חתונה. שלושה חודשים מהיום בו דיברנו לראשונה היינו בטעימות באולם, וחודש וחצי אח"כ התחתנו. היום אנחנו נשואים חמישה חודשים בדיוק (אנחנו כבר נשואין יותר זמן מהזמן שהיינו יחד לפני החתונה)