איך הם\אנחנו לא לומדים....איך?..

[אורמור]

איך הם\אנחנו לא לומדים....איך?..

אתה שואל את עצמך, גם כשההוכחה מונחת לפניהם? גם כשהאסון מוטל לרגליהם הם לא ילמדו? ואתה עונה לעצמך בשקט מתסכל, "לא" לא לומדים, הזוועה תמשיך והאסונות יגיעו למספרים דרמטים. פרק א' אנחנו 5 חברות טובות, קבוצת בנות שחברנו לנו יחד לפני כמעט 30 שנה על משפחותינו וטפנו שנוסדו משך השנים, אחת מאתנו שרויה היום בעיצומו של אסון ביתה נפגעה אנושות בתאונת דרכים לפני חודש וחצי ביתה לא נחגרה מאחור ועפה מהמכונית באופן שגרם לה נזק בל יתואר. ילדה בת 21 שחייה וחיי בני משפחתה נעצרו אין ספק שהאסון הזה הוא גדול ועצום. אין מה לדבר על כאב המשפחה אבל גם אנחנו החברות מרגישות מוכות וכואבות איתם. פרק ב' החברות ואנוכי נוסעות לביקור בבית לוינשטיין מכונית טעונה ב3 מהחברות + בעל ובת של אחת מאתנו 3 נשים מאחור, אני יושבת מאחור, נחגרת אוטומטית (תמיד מקפידה) ואז אני מבחינה בחברה האחרת חפה מחגורה אני תוקעת בה מבט ושואלת,: "תגידי להזכיר לך לאן אנחנו נוסעות?" אני אוהבת אותה <את הפוחזת> ואני מבקשת: אנא, הבטיחי לי שתמיד תחגרי מאחור... היא משיבה לי מבט מתפתל ואומרת "אני אשתדל" גם בדרך חזרה היא לא נחגרה עד שצרחתי, פרק ג' אני לא מצליחה להבין, איך זה עובד? כל האמירות בנוסח-"לי זה לא יקרה", "שטויות, מאחור זה בסדר," "זה צפוף, זה לא נח" כל אלה מול הוכחה של ילדה שכבר בקושי חיה ובכל זאת השטויות מנצחות? עדיין לא ברור שחגורה עשויה לעשות את ההבדל? לא ברור שהשאננות עצמה רצחנית? לעזאזל זה קורה! זה קרה! מתי נתעורר? אור (מיסיונרית <של חגורות בטיחות מאחור> לעת זקנה)

 

[softy]

בכל הרצאה שאני נותן

בפני תלמידים בבית לוינשטיין אני פותח במילים האלו - "גם אני הייתי שייך לאותה קבוצה של אנשים שקוראים על תאונה בעיתון, מצקצקים בלשון ומדפדפים הלאה לידיעה הבאה" אכן המעגל הולך ומצתמצם, אני חושב שאין אף אחד במדינה שאין לא מישהו שהוא מכיר מקרוב שלא נפגע בתאונת דרכים ובכל זאת העולם ממשיך לנהוג כמנהגו. אני אפילו אגיד לך יותר מזה, מתוך שיחות מרובות שעשיתי עם נפגעי תאונות דרכים קשות, כאלה שהשתקמו וחזרו לנהוג, גם הם ששילמו מחיר כל כך יקר, גם הם, לא ממש מקפידים על תרי"ג מצוות ברדתם אל הכביש. כנראה שזה איזשהו פגם ביצור שמושך אותנו כל הזמן אל יצר ההרג העצמי.

 

[אורמור]

השכל הישר לא מבין את זה...ב כ ל ל

 

[ענבר.]

השכל הישר מעולם לא הצליח

להבין את שיטת ה"סמוך".

 

[לך עם החלום]

אחריות אישית

נתעורר , כל אחד בקצב שלו וכל אחד בדרך שלו . את מכירה את זה שאת אומרת לילד קטן אל תטפס אתה תיפול ,את עושה פרצוף מאיים , את צועקת ,את דרוכה ומרחיקה אותו מהגדר . וכלום לא עוזר ,ואז פעם אחת לא הסתכלת והוא עלה ונפל ואז הוא כבר לא יעלה חודש (עד שישכח) . אז יש אנשים שעדיין צריכים ללמוד כך , הם לא מכירים דרך אחרת . וביננו כמה פעמים בחיים שלך את למדת בדרך הקשה - למרות שהזהירו אותך? אני בחיים סיגלתי לי כלל : אני מוכנה לתת את הידע והנסיון שלי למי שרוצה לשמוע וגם למי שחשוב לי ואולי לא רוצה לשמוע . אבל משם זה כבר שלו . אי אפשר לחיות את החיים של כולם . אני כמובן לא מדברת על עניין של חינוך לילדים ולנהגים צעירים - זה כבר ברור שיש לנצל את הכח שבידינו ולאלץ אותם ולדרוש מהם. אבל מגיע שלב שאת האחריות אני כבר לא לוקחת על עצמי . מה שאת מתארת על החברה שלך הוא בהחלט דרך שונה של התמודדות . את מיד מאמצת את כל כללי הזהירות , את מודיעה לכולם , את נחגרת , את מזהירה. אבל יתכן מאוד שחברתך (וזו דרך מאוד נפוצה של התמודדות) מתמודדת עם המידע בדרך אחרת משלך - בדרך של הדחקה או הפרדה של המקרה שקרה ממנה . (אגב זה לא כזה מוחלט עניין החגורה. נכון שסטטיסטית חגורה מגנה ומקטינה את העוצמה של הנזק בתאונה , אבל אני אישית מכירה בחור שהחלק הקדמי של רכבו נמעך טוטלית , וזה שהוא לא היה חגור ועף מחוץ לרכב- זה מה שהציל את חייו). אז כמובן שאני לא אומרת שלא צריך לשים חגורות , אני אישית מעדיפה להסתמך על הסטטיסטיקה ולחגור וגם אני לא אוהבת לעבור על החוק , אבל זו כבר בחירה אישית של כל אדם . ואני החלטתי שלבריאותי הנפשית אני לוקחת את האחריות על חיי וחיי ילדיי(וגם זה עד גבול מסויים), ואת האחריות האמיתית אני משאירה בידו של כל אדם . בעיניי אין דרך אחרת אלא להגיע לתסכול וחוסר אונים. מאחלת לילדה שנפגעה בתאונה החלמה מהירה והשתקמות טובה , ושתחייה את חייה הכי טוב שהיא יכולה . (את יודעת שנכות גופנית היא לאו דווקא הכי גרועה) יש לחברתך מזל גדול שיש לה כאלה חברות טובות ודואגות . תהיו חזקות . כשהסביבה חזקה ותומכת לנפגעים הרבה יותר קל להמשיך ללכת . נחמה סבר

 

[DeadAngel1]

זה הכל עניין של חינוך

מי שחונך לשמור על החוק גם אם החוק לא נוח לו לפעמים, ישמור עליו לכל אורך חייו. מי שלא הפנים את הקטע של מדינת חוק ושם זין ארוך על חוקים שלא נראים לו חשובים כל כך לבסוף יאכל אותה בדרך זו או אחרת.

 

[softy]

החינוך לשמור על החוק

הוא נכון אם לא רוצים לחיות באנרכיה. החינוך לנהיגה נכונה הוא משהו אחר לגמרי, זה מתחיל עוד כשהילדים שלך קטנים ויושבים ברכב מאחור כשאתה או אישתך נוהגים ורוכשים מבלי מודע את הרגלי הנהיגה שלכם. כך שאם אתה עבריין תנועה מועד, יש סיכוי גדול שאלה הם ההרגלים שגם הילדים שלך ראו אצלך וירשו בהתאם.