אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
איך הנוצרים מחליטים לגבי המצוות המעשיות?
- פותח הנושא רן פורסט
- פורסם בתאריך
תשובה
שלום רן פורסט , רשמת: יש את הקטע הזה שעבור הנוצרים בטלו כל המצוות המעשיות. כשרות, מילה וכל השאר. אבל איסור על רצח, ניאוף ומשכב זכר, עדיין נחשב בעיני רוב הזרמים לאיסור. מה המפתח להחליט מה בפנים ומה בחוץ? תודה. לגבי תשובתך השאלה היא לאיזו קבוצה אתה מתכוון כאשר אתה אומר "הנוצרים" ? האם כוונתך לקתולים,לפרוטסטנטים,לאוונגליסטים,לעדי-יהוה,לאנגליקנים,לאורתודוקסים וכו'? או שאולי כוונתך בכלל לא לקבוצה שמכנה את עצמה "הנוצרים" כפי שהגדרת אלא למשיחיים? זאת השאלה שהינך אמור לענות עליה בכדי שתקבל תשובה מדוייקת לפנייתך בנושא. לגבי המשיחיים והנוצרים לא כולם אבל קבוצות מסויימות על פי אמונתם תורת הקורבנות ומצוות המקדש בוטלו משום שבמותו ובתקומתו של ישוע הוחלפה ההצדקה העצמית של מצוות המקדש בתורת החסד ולגבי המצוות האחרות שציינת: כשרות ומצוות יחודיות למעשה החובה לשמור אותן בוטלה כאשר המשיח במותו שבר את ההבדל הרוחני בין היהודי ללא יהודי וכן בתקומתו. אין זה אומר שעל היהודי אסור לשמור את המצוות,המאמין היהודי רשאי לשמור את המצוות אך לא המצוות הן אלו שיצדיקו אותו אלא האמונה בישוע. פעם הקורבנות בבית המקדש הספיקו בקושי בכדי להצדיק אדם על חטא אחד או כמה. לפני בואה של תורת החסד,תורת המצוות שמרה על עם ישראל בהדרכת אלוהים. לאחר שעם ישראל הפר את ברית סיני שהיא תורת המצוות אלוהים בחר לאחר תקופה מסויימת לכרות ברית חדשה שלא תתבסס על לוחות של אבן אלא שהתורה תכתב על לב המאמינים. כלי המקדש שכבר אינם עוד בתוקף כיום הוחלפו בדמו של ישוע שהצדיק את כל המאמין בו מהחטא. מי שמוצדק בזכות האמונה בישוע קללת התורה לא חלה עליו ולפיכך לא מחוייב בשמירת המצוות במסגרת של ההצדקה העצמית אך יכול לשמור את המצוות במסגרת של פירות הרוח על פי איגרת שאול אל הגלטים. על פי תורת משה נאמר שמי שלא מסוגל לעמוד בחוקי התורה חייב בעונש חמור ולפיכך אלוהים הקים באופן זמני בעקבות קבלת התורה מסיני את תורת הקורבנות כפתרון זמני בכדי שהעם לא יענש ולא יקבל עונש מוות על פי הצדק. לאחר שחרב הבית כפי שניבא ישוע וכפי שנובא לפני כן גם אז ישוע בחר להציל את האנשים מפני העונש ולפדות אותם מקללת התורה כך שהאדם לא יהיה חייב לשמור את המצוות במסגרת של הצדקה עצמית. בתנ"ך יש מצוות שתקפות לכל הזמנים ויש מצוות טכניות שכיום אין להן תוקף עקב חורבן הבית. פעם מה שהצדיק את האדם לפני אלפי שנים היו הקורבנות שהוקרבו לאלוהים. לאחר שעבודת המקדש הפיזית בוטלה הפתרון היחיד נשאר האמונה בישוע שהרי היא מושיעה בראשונה את היהודי והלא יהודי. למרות הכל מצוות התורה לא יבוטלו אלא רק כאשר יהיו שמים חדשים וארץ חדשה. בגוף המשיח אין הבדל רוחני ולכן אלוהים שבר את ההבדל בין היהודי ללא יהודי ולכן אין חובה לשמור את המצוות תחת תורת החסד שהרי תורת החסד מצדיקה מהחטא ותורת המצוות מביאה לידי חטא כאשר אדם מנסה לקיימה בשלמותה ללא חסד אלוהים. הקורבנות הפיזיים החולפו באמונה בישוע ובישוע שסבל על הצלב וקם לתחייה ביום השלישי. דמו של ישוע שהיה טהור יותר מדם הקורבנות בצליבה בזמן רעידת אדמה נשפך לארון הברית הוא ארון הקודש ובכך גרם לכך שההבדל בין היהודי ללא יהודי ישבר. המצוות המעשיות שהבדילו את היהודים משאר העמים היו תקפים רק כאשר העמים האחרים היו רחוקים מאלוהים. כאשר אלוהים על סמך החסד קרבם אליו החובה לשמור את המצוות תחת תורת החסד בוטלה. אך תחת תורת המצוות החובה הזאת נשארה. מי שנושע לא כפוף למצוות המעשיות משום שישוע הצדיק אותו מהחטא ופדה אותו מהעונשים על אי שמירתן. אומנם אין איסור לשמור על המצוות האפשריות שהן סמליות כגון: כשרות וכו' אך אין הן מושיעות את האדם ואין בהן תועלת ללא האמונה בישוע. המעשים לא מושיעים אך האמונה כן מושיעה. המעשים אף על פי שאינם מושיעים אין הם חסרי תועלת משום שאמונה ללא מעשים מתה היא ולפיכך יש לשמור מצוות מסויימות מהתורה שהפכו למצוות אונברסליות על ידי ישוע בכדי שהם יחזקו את האמונה ויאפשרו לחסד לגדול בלב האדם. המצוות המעשיות של המקדש למעשה בוטלו כי אין מקדש. המצוות הסמליות אינן חובה גם הן אך אין איסור שיהודי ישמור אותן תחת תורת החסד אם הן עוזרות לו בהתפתחות הרוחנית שלו. לגבי המצוות שמבדילות בין היהודי ללא יהודי ועוסקות באפלייה בגוף המשיח הן בוטלו ברגע שישוע בבשורה על פי מתי ציווה ששליחיו יהפכו את כל העמים לתלמידיו,בכך הוא שבר את המחיצה בין היהודי ללא יהודי. מותר ליהודי לשמור מצוות סמליות ומצוות מעשיות שלא נוגדות כמובן את תורת החסד אך אין הן חובה. לגבי המפתח אין לי תשובה מדוייקת אבל אנסה לענות. ניאוף זהו בגידה של גבר באישתו עם אישה אחרת או להיפך בגידה של אישה בבעלה עם בעל אחר. רק המוות יכול להפריד בין בני הזוג או במקרה שבו יש היתר מיוחד של גירושין למרות שהוא חטא חמור ועדיף שהמוות שאלוהים יחליט איך יתבצע יפריד את הבעל מהאישה או את האישה מהבעל מבלי שיחטאו בחטא חמור. הגבר אמור להיות נאמן לאישתו עד המוות כמו שישוע מסר את עצמו למוות בעד כל העולם ולא ברח מאחריות. וכן אותו הדבר גם האישה שהרי היא נמשלת למקדש ולאם והרי כמו שהקהילה נאמנה לרועה שלה כך גם צריך שהאישה תהיה נאמנה באותה מידה לבעלה אחרת יהיה פילוג בגוף המשיח שיגרום לנזק ורצונו של ישוע שכולם יהיו אחד בגוף המשיח ושיהיו מאוחדים ולא מפולגים. רצח זהו דבר חמור בעיני אלוהים גם בתורת המצוות וגם בתורת החסד. אדם שרוצח והוא נמצא תחת תורת החסד בעצם נטש את החסד והביא עליו את קללת התורה ובכך חייב בעונש על ידי אלוהים. גם אדם שכפוף לתורה חייב בעונש על ידי אלוהים משום שהוא הפר מצווה קבועה שאלוהים קבע בניגוד למצוות הזמניות. משכב זכר הוא חטא חמור משום שגבר שמחליף את היחסים שלו עם אישה שהייתה לו בגבר הוא למעשה משאיר אותה לבדה ובוגד בה וחטא זה דומה יותר לחטא הניאוף במידה ומדובר בגבר נשוי שבוגד באישתו עם גבר. גם גבר שהוא רווק וחי לבד הוא חוטא חטא חמור משום שהוא שוכח שאלוהים ציווה את מצוות "פרו ורבו ומלאו את הארץ". מצווה שחלה על אדם וחווה,נח,צאצאי נח ועד לימינו ויש לה תוקף חשוב בתורת החסד במסגרת של משפחה. המצווה דורשת מהאדם להביע צאצא לעולם לא על ידי יחסים בין גבר לגבר אלא על ידי יחסים בין גבר לאישה. יחסים לא טבעיים הם הפרת מצוות פרו ורבו ולא רק זה אלא הם הופכים את איברי המשיח לאיברי הזונה מה ששאול השליח מתאר ואומר שהוא בחיים לא יהפוך את איברי המשיח לאיברי הזונה. אדם שאיננו מעוניין להביא ילדים לעולם לא חייב לקיים יחסים בכלל מכל סוג שהוא אך כאשר הוא בוחר בגבר הוא למעשה מביע התנגדות נגד אלוהים ומצהיר כיאילו שהוא מסוגל להביא ילד מגבר ולהביע התנגדות לחוקים שאלוהים קבע. זונים השוכבים משכב זכר,מכשפים העוסקים בכישוף ובכל מה שנוגד את חוקי אלוהים אין להם מקום במלכות השמיים אלא אם יחזרו בתשובה שלמה לאלוהים וינטשו את דרכם הרעה בה נהגו. גם יחסים בין אישה לאישה הינה התנגדות לדבר אלוהים,ראה ערך: http://www.hachotam.org/he-il/young/-/messianic-life/love-or-pride---iriss-testimony/
שלום רן פורסט , רשמת: יש את הקטע הזה שעבור הנוצרים בטלו כל המצוות המעשיות. כשרות, מילה וכל השאר. אבל איסור על רצח, ניאוף ומשכב זכר, עדיין נחשב בעיני רוב הזרמים לאיסור. מה המפתח להחליט מה בפנים ומה בחוץ? תודה. לגבי תשובתך השאלה היא לאיזו קבוצה אתה מתכוון כאשר אתה אומר "הנוצרים" ? האם כוונתך לקתולים,לפרוטסטנטים,לאוונגליסטים,לעדי-יהוה,לאנגליקנים,לאורתודוקסים וכו'? או שאולי כוונתך בכלל לא לקבוצה שמכנה את עצמה "הנוצרים" כפי שהגדרת אלא למשיחיים? זאת השאלה שהינך אמור לענות עליה בכדי שתקבל תשובה מדוייקת לפנייתך בנושא. לגבי המשיחיים והנוצרים לא כולם אבל קבוצות מסויימות על פי אמונתם תורת הקורבנות ומצוות המקדש בוטלו משום שבמותו ובתקומתו של ישוע הוחלפה ההצדקה העצמית של מצוות המקדש בתורת החסד ולגבי המצוות האחרות שציינת: כשרות ומצוות יחודיות למעשה החובה לשמור אותן בוטלה כאשר המשיח במותו שבר את ההבדל הרוחני בין היהודי ללא יהודי וכן בתקומתו. אין זה אומר שעל היהודי אסור לשמור את המצוות,המאמין היהודי רשאי לשמור את המצוות אך לא המצוות הן אלו שיצדיקו אותו אלא האמונה בישוע. פעם הקורבנות בבית המקדש הספיקו בקושי בכדי להצדיק אדם על חטא אחד או כמה. לפני בואה של תורת החסד,תורת המצוות שמרה על עם ישראל בהדרכת אלוהים. לאחר שעם ישראל הפר את ברית סיני שהיא תורת המצוות אלוהים בחר לאחר תקופה מסויימת לכרות ברית חדשה שלא תתבסס על לוחות של אבן אלא שהתורה תכתב על לב המאמינים. כלי המקדש שכבר אינם עוד בתוקף כיום הוחלפו בדמו של ישוע שהצדיק את כל המאמין בו מהחטא. מי שמוצדק בזכות האמונה בישוע קללת התורה לא חלה עליו ולפיכך לא מחוייב בשמירת המצוות במסגרת של ההצדקה העצמית אך יכול לשמור את המצוות במסגרת של פירות הרוח על פי איגרת שאול אל הגלטים. על פי תורת משה נאמר שמי שלא מסוגל לעמוד בחוקי התורה חייב בעונש חמור ולפיכך אלוהים הקים באופן זמני בעקבות קבלת התורה מסיני את תורת הקורבנות כפתרון זמני בכדי שהעם לא יענש ולא יקבל עונש מוות על פי הצדק. לאחר שחרב הבית כפי שניבא ישוע וכפי שנובא לפני כן גם אז ישוע בחר להציל את האנשים מפני העונש ולפדות אותם מקללת התורה כך שהאדם לא יהיה חייב לשמור את המצוות במסגרת של הצדקה עצמית. בתנ"ך יש מצוות שתקפות לכל הזמנים ויש מצוות טכניות שכיום אין להן תוקף עקב חורבן הבית. פעם מה שהצדיק את האדם לפני אלפי שנים היו הקורבנות שהוקרבו לאלוהים. לאחר שעבודת המקדש הפיזית בוטלה הפתרון היחיד נשאר האמונה בישוע שהרי היא מושיעה בראשונה את היהודי והלא יהודי. למרות הכל מצוות התורה לא יבוטלו אלא רק כאשר יהיו שמים חדשים וארץ חדשה. בגוף המשיח אין הבדל רוחני ולכן אלוהים שבר את ההבדל בין היהודי ללא יהודי ולכן אין חובה לשמור את המצוות תחת תורת החסד שהרי תורת החסד מצדיקה מהחטא ותורת המצוות מביאה לידי חטא כאשר אדם מנסה לקיימה בשלמותה ללא חסד אלוהים. הקורבנות הפיזיים החולפו באמונה בישוע ובישוע שסבל על הצלב וקם לתחייה ביום השלישי. דמו של ישוע שהיה טהור יותר מדם הקורבנות בצליבה בזמן רעידת אדמה נשפך לארון הברית הוא ארון הקודש ובכך גרם לכך שההבדל בין היהודי ללא יהודי ישבר. המצוות המעשיות שהבדילו את היהודים משאר העמים היו תקפים רק כאשר העמים האחרים היו רחוקים מאלוהים. כאשר אלוהים על סמך החסד קרבם אליו החובה לשמור את המצוות תחת תורת החסד בוטלה. אך תחת תורת המצוות החובה הזאת נשארה. מי שנושע לא כפוף למצוות המעשיות משום שישוע הצדיק אותו מהחטא ופדה אותו מהעונשים על אי שמירתן. אומנם אין איסור לשמור על המצוות האפשריות שהן סמליות כגון: כשרות וכו' אך אין הן מושיעות את האדם ואין בהן תועלת ללא האמונה בישוע. המעשים לא מושיעים אך האמונה כן מושיעה. המעשים אף על פי שאינם מושיעים אין הם חסרי תועלת משום שאמונה ללא מעשים מתה היא ולפיכך יש לשמור מצוות מסויימות מהתורה שהפכו למצוות אונברסליות על ידי ישוע בכדי שהם יחזקו את האמונה ויאפשרו לחסד לגדול בלב האדם. המצוות המעשיות של המקדש למעשה בוטלו כי אין מקדש. המצוות הסמליות אינן חובה גם הן אך אין איסור שיהודי ישמור אותן תחת תורת החסד אם הן עוזרות לו בהתפתחות הרוחנית שלו. לגבי המצוות שמבדילות בין היהודי ללא יהודי ועוסקות באפלייה בגוף המשיח הן בוטלו ברגע שישוע בבשורה על פי מתי ציווה ששליחיו יהפכו את כל העמים לתלמידיו,בכך הוא שבר את המחיצה בין היהודי ללא יהודי. מותר ליהודי לשמור מצוות סמליות ומצוות מעשיות שלא נוגדות כמובן את תורת החסד אך אין הן חובה. לגבי המפתח אין לי תשובה מדוייקת אבל אנסה לענות. ניאוף זהו בגידה של גבר באישתו עם אישה אחרת או להיפך בגידה של אישה בבעלה עם בעל אחר. רק המוות יכול להפריד בין בני הזוג או במקרה שבו יש היתר מיוחד של גירושין למרות שהוא חטא חמור ועדיף שהמוות שאלוהים יחליט איך יתבצע יפריד את הבעל מהאישה או את האישה מהבעל מבלי שיחטאו בחטא חמור. הגבר אמור להיות נאמן לאישתו עד המוות כמו שישוע מסר את עצמו למוות בעד כל העולם ולא ברח מאחריות. וכן אותו הדבר גם האישה שהרי היא נמשלת למקדש ולאם והרי כמו שהקהילה נאמנה לרועה שלה כך גם צריך שהאישה תהיה נאמנה באותה מידה לבעלה אחרת יהיה פילוג בגוף המשיח שיגרום לנזק ורצונו של ישוע שכולם יהיו אחד בגוף המשיח ושיהיו מאוחדים ולא מפולגים. רצח זהו דבר חמור בעיני אלוהים גם בתורת המצוות וגם בתורת החסד. אדם שרוצח והוא נמצא תחת תורת החסד בעצם נטש את החסד והביא עליו את קללת התורה ובכך חייב בעונש על ידי אלוהים. גם אדם שכפוף לתורה חייב בעונש על ידי אלוהים משום שהוא הפר מצווה קבועה שאלוהים קבע בניגוד למצוות הזמניות. משכב זכר הוא חטא חמור משום שגבר שמחליף את היחסים שלו עם אישה שהייתה לו בגבר הוא למעשה משאיר אותה לבדה ובוגד בה וחטא זה דומה יותר לחטא הניאוף במידה ומדובר בגבר נשוי שבוגד באישתו עם גבר. גם גבר שהוא רווק וחי לבד הוא חוטא חטא חמור משום שהוא שוכח שאלוהים ציווה את מצוות "פרו ורבו ומלאו את הארץ". מצווה שחלה על אדם וחווה,נח,צאצאי נח ועד לימינו ויש לה תוקף חשוב בתורת החסד במסגרת של משפחה. המצווה דורשת מהאדם להביע צאצא לעולם לא על ידי יחסים בין גבר לגבר אלא על ידי יחסים בין גבר לאישה. יחסים לא טבעיים הם הפרת מצוות פרו ורבו ולא רק זה אלא הם הופכים את איברי המשיח לאיברי הזונה מה ששאול השליח מתאר ואומר שהוא בחיים לא יהפוך את איברי המשיח לאיברי הזונה. אדם שאיננו מעוניין להביא ילדים לעולם לא חייב לקיים יחסים בכלל מכל סוג שהוא אך כאשר הוא בוחר בגבר הוא למעשה מביע התנגדות נגד אלוהים ומצהיר כיאילו שהוא מסוגל להביא ילד מגבר ולהביע התנגדות לחוקים שאלוהים קבע. זונים השוכבים משכב זכר,מכשפים העוסקים בכישוף ובכל מה שנוגד את חוקי אלוהים אין להם מקום במלכות השמיים אלא אם יחזרו בתשובה שלמה לאלוהים וינטשו את דרכם הרעה בה נהגו. גם יחסים בין אישה לאישה הינה התנגדות לדבר אלוהים,ראה ערך: http://www.hachotam.org/he-il/young/-/messianic-life/love-or-pride---iriss-testimony/
המשך התשובה
לכן אם אלוהים ברא את האנושות מגבר ואישה וחפץ שילדים יבואו לעולם על ידי יחסים בין גבר לאישה אז אין סיבה להפר מצווה שיש לה תוקף חשוב עד אשר יהיו שמים חדשים וארץ חדשה ואז היא תבוטל. הגבר צריך להיות נאמן לאישה כפי שישוע נשאר נאמן לקהילתו. והאישה אמורה להיות נאמנה לגבר כפי שישוע היה נאמן לקהילה ומסר את עצמו למוות בעד הקהילה וכן בעד האנושות כולה במותו ובתקומתו מן המתים ובהבסת החטא בכוחות עצמו על ידי כך שהמאמינים בו מקבלים זכות להקרא במלכות השמים בנים לאלוהים ובכך יש להם קרבה אל אלוהים כמו קרבה בין אב לבנו. אלוהים לאורך כל ההיסטוריה מעבר למצוות היה מעוניין שלכולם יהיה עמו קשר כמו בין בן לאביו אך מעטים הם אלו שרצו את החסד,הוא בעצמו תיכנן להביא את החסד כאשר ראה שהאדם לא מסוגל לעמוד בתנאים הקשים שהציב על מנת להקל על האדם שהרי ללא קורבנות אלוהים לא יכול לסלוח לאדם על חטאיו במיוחד על חטאים שהדין עליהם הוא מוות. אין זה אומר שכאשר החטא נסלח מותר לחזור אחריו שוב חס וחלילה. משכב זכר נמשל לאיסור ניאוף ואף שווה לרצח שהרי האדם מבקש שזרעו יהיה טמא עוד יותר ושחטאו יועבר לאנושות בצורה עוד יותר גרועה מזו של אדם וחווה כאשר אכלו מעץ הדעת. משכב זכר זהו רצח רוחני של האדם וכן של זרעו. ניאוף זהו בגידה של הגבר באישתו או ביגדה של האישה בבעלה לא משנה עם מי במישור הארצי.
לכן אם אלוהים ברא את האנושות מגבר ואישה וחפץ שילדים יבואו לעולם על ידי יחסים בין גבר לאישה אז אין סיבה להפר מצווה שיש לה תוקף חשוב עד אשר יהיו שמים חדשים וארץ חדשה ואז היא תבוטל. הגבר צריך להיות נאמן לאישה כפי שישוע נשאר נאמן לקהילתו. והאישה אמורה להיות נאמנה לגבר כפי שישוע היה נאמן לקהילה ומסר את עצמו למוות בעד הקהילה וכן בעד האנושות כולה במותו ובתקומתו מן המתים ובהבסת החטא בכוחות עצמו על ידי כך שהמאמינים בו מקבלים זכות להקרא במלכות השמים בנים לאלוהים ובכך יש להם קרבה אל אלוהים כמו קרבה בין אב לבנו. אלוהים לאורך כל ההיסטוריה מעבר למצוות היה מעוניין שלכולם יהיה עמו קשר כמו בין בן לאביו אך מעטים הם אלו שרצו את החסד,הוא בעצמו תיכנן להביא את החסד כאשר ראה שהאדם לא מסוגל לעמוד בתנאים הקשים שהציב על מנת להקל על האדם שהרי ללא קורבנות אלוהים לא יכול לסלוח לאדם על חטאיו במיוחד על חטאים שהדין עליהם הוא מוות. אין זה אומר שכאשר החטא נסלח מותר לחזור אחריו שוב חס וחלילה. משכב זכר נמשל לאיסור ניאוף ואף שווה לרצח שהרי האדם מבקש שזרעו יהיה טמא עוד יותר ושחטאו יועבר לאנושות בצורה עוד יותר גרועה מזו של אדם וחווה כאשר אכלו מעץ הדעת. משכב זכר זהו רצח רוחני של האדם וכן של זרעו. ניאוף זהו בגידה של הגבר באישתו או ביגדה של האישה בבעלה לא משנה עם מי במישור הארצי.
המשך נוסף
העמדה המשיחית לגבי הומוסקסואליות כששואלים משיחיים מדוע ההומוסקסואליות היא חטא, רבים עונים: "כי כך אומרים הכתובים!". נכון שכתבי הקודש מגנים מעשים הומוסקסואליים, אבל משיחיים רבים אינם יודעים מה להשיב כשמייחסים לקטעים האלה פרשנות אחרת או אומרים להם שפסוקים אלה אינם שייכים לעניין. בואו נראה מה הם חלק מהטיעונים שמשמיעים אלה שחושבים שהכתובים אינם מגַנים הומוסקסואליות: טיעון מס' 1: בוויקרא י"ח 22, כ' 13 ההתנגדות ליחסים הומוסקסואליים אינה עקרונית, אלא מבטאת את התנגדותו של אלוהים לזנות הומוסקסואלית שהייתה נהוגה אצל עמי האזור. לפי טיעון זה, בני ישראל נתקלו לראשונה בפעילות ההומוסקסואלית רק במסגרת עבודת האלילים של עמי האזור. הטענה היא שאלוהים אינו מתנגד ליחסים הומוסקסואליים שמבוססים על אהבה, אלא רק כשמדובר בזנות. טיעון מס' 2: בסיפור סדום ועמורה (בראשית י"ט) הבעיה לא הייתה האופי ההומוסקסואלי, אלא הרצון של ההמון לבצע אונס קבוצתי. העובדה שהאנשים רצו לקיים יחסי מין עם גברים היא פרט חסר חשיבות, שאינו משפיע על המסר. טיעון מס' 3: הגינוי של יחסים הומוסקסואליים ברומים א' אינו נובע מהתנגדות ליחסים עצמם. נאמר שם שהאנשים קיימו יחסים הומוסקסואליים כדי להתריס כלפי אלוהים, למרות שיחסים כאלה לא היו טבעיים להם. אנשים בימינו אינם מנהלים אורח חיים הומוסקסואלי כדי למרוד באלוהים. ההפך הוא הנכון, הם מחפשים דרכים שיאפשרו להם לעשות את מה שטבעי להם. טיעון מס' 4: בראשונה לקורינתים ו' 9 ובראשונה לטימותיאוס א' 10, המילים היווניות שמתייחסות להומוסקסואליות אינן ברורות בשפת המקור, ויתכן שהן אוסרות יחסים פדופיליים - בין מבוגר לילד. טיעונים אלה בעצם אומרים שכתבי הקודש אינם מגַנים הומוסקסואליות. בואו ניתן מענה לטיעונים האלה. אולי יש בחלקם משהו מן האמת, אבל כולנו נסכים שכל אחד מהם רחוק מהמסר של דבר אלוהים. למשל, נכון שההומוסקסואליות לא הייתה החטא העיקרי של תושבי סדום ועמורה. הרי נאמר לנו: "הנה זה היה עוון סדום אחותך: גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה, ויד עני ואביון לא החזיקה. ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני, ואסיר אתהן כאשר ראיתי" (יחזקאל ט"ז 49-50). פסוקים אלו מלמדים שהעשירים בחברה החומרנית של ימינו דומים יותר לסדום מאשר הקהילה ההומוסקסואלית. קל לנו לגַנות דברים שאינם נעימים לנו, אך קשה לנו לגנות את עצמנו. אבל איננו יכולים לומר שחטאם המיני של בני סדום ועמורה לא כלל הומוסקסואליות, מכיוון שהכתובים עצמם מתארים את חוסר המוסריות של אותן ערים (השנייה של פטרוס ב' 6-7, יהודה 7). ויותר מכך, כל מראי המקום שהובאו שייכים לעניין. הארכאולוגיה מאשרת שבעולם העתיק היו הומוסקסואלים, ושהעיסוק ההומוסקסואלי היה קיים אז על כל צורותיו. אם כך, בכל פעם שהכתובים מזכירים הומוסקסואליות, הם מגנים את התופעה. אסור לנו לטעות בעניין: המסר המפורש של הכתובים הוא ברור ביותר. הגינוי של מעשים אלו בכתובים יאבד מתוקפו רק אם נפרש את הכתובים מחדש ונעוות אותם כך שיתאימו להשקפת עולמנו. לקוח מתוך: http://www.hachotam.org/he-il/Adults/1/Messianic-Life/The-Gay-Debate/
העמדה המשיחית לגבי הומוסקסואליות כששואלים משיחיים מדוע ההומוסקסואליות היא חטא, רבים עונים: "כי כך אומרים הכתובים!". נכון שכתבי הקודש מגנים מעשים הומוסקסואליים, אבל משיחיים רבים אינם יודעים מה להשיב כשמייחסים לקטעים האלה פרשנות אחרת או אומרים להם שפסוקים אלה אינם שייכים לעניין. בואו נראה מה הם חלק מהטיעונים שמשמיעים אלה שחושבים שהכתובים אינם מגַנים הומוסקסואליות: טיעון מס' 1: בוויקרא י"ח 22, כ' 13 ההתנגדות ליחסים הומוסקסואליים אינה עקרונית, אלא מבטאת את התנגדותו של אלוהים לזנות הומוסקסואלית שהייתה נהוגה אצל עמי האזור. לפי טיעון זה, בני ישראל נתקלו לראשונה בפעילות ההומוסקסואלית רק במסגרת עבודת האלילים של עמי האזור. הטענה היא שאלוהים אינו מתנגד ליחסים הומוסקסואליים שמבוססים על אהבה, אלא רק כשמדובר בזנות. טיעון מס' 2: בסיפור סדום ועמורה (בראשית י"ט) הבעיה לא הייתה האופי ההומוסקסואלי, אלא הרצון של ההמון לבצע אונס קבוצתי. העובדה שהאנשים רצו לקיים יחסי מין עם גברים היא פרט חסר חשיבות, שאינו משפיע על המסר. טיעון מס' 3: הגינוי של יחסים הומוסקסואליים ברומים א' אינו נובע מהתנגדות ליחסים עצמם. נאמר שם שהאנשים קיימו יחסים הומוסקסואליים כדי להתריס כלפי אלוהים, למרות שיחסים כאלה לא היו טבעיים להם. אנשים בימינו אינם מנהלים אורח חיים הומוסקסואלי כדי למרוד באלוהים. ההפך הוא הנכון, הם מחפשים דרכים שיאפשרו להם לעשות את מה שטבעי להם. טיעון מס' 4: בראשונה לקורינתים ו' 9 ובראשונה לטימותיאוס א' 10, המילים היווניות שמתייחסות להומוסקסואליות אינן ברורות בשפת המקור, ויתכן שהן אוסרות יחסים פדופיליים - בין מבוגר לילד. טיעונים אלה בעצם אומרים שכתבי הקודש אינם מגַנים הומוסקסואליות. בואו ניתן מענה לטיעונים האלה. אולי יש בחלקם משהו מן האמת, אבל כולנו נסכים שכל אחד מהם רחוק מהמסר של דבר אלוהים. למשל, נכון שההומוסקסואליות לא הייתה החטא העיקרי של תושבי סדום ועמורה. הרי נאמר לנו: "הנה זה היה עוון סדום אחותך: גאון שבעת לחם ושלוות השקט היה לה ולבנותיה, ויד עני ואביון לא החזיקה. ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני, ואסיר אתהן כאשר ראיתי" (יחזקאל ט"ז 49-50). פסוקים אלו מלמדים שהעשירים בחברה החומרנית של ימינו דומים יותר לסדום מאשר הקהילה ההומוסקסואלית. קל לנו לגַנות דברים שאינם נעימים לנו, אך קשה לנו לגנות את עצמנו. אבל איננו יכולים לומר שחטאם המיני של בני סדום ועמורה לא כלל הומוסקסואליות, מכיוון שהכתובים עצמם מתארים את חוסר המוסריות של אותן ערים (השנייה של פטרוס ב' 6-7, יהודה 7). ויותר מכך, כל מראי המקום שהובאו שייכים לעניין. הארכאולוגיה מאשרת שבעולם העתיק היו הומוסקסואלים, ושהעיסוק ההומוסקסואלי היה קיים אז על כל צורותיו. אם כך, בכל פעם שהכתובים מזכירים הומוסקסואליות, הם מגנים את התופעה. אסור לנו לטעות בעניין: המסר המפורש של הכתובים הוא ברור ביותר. הגינוי של מעשים אלו בכתובים יאבד מתוקפו רק אם נפרש את הכתובים מחדש ונעוות אותם כך שיתאימו להשקפת עולמנו. לקוח מתוך: http://www.hachotam.org/he-il/Adults/1/Messianic-Life/The-Gay-Debate/
צור החלמיש
New member
שלום רן, ברוכים הבאים לפורום../images/Emo140.gif
השאלה שלך כפי ששמת לב מתשובתו של איבגני, היא מורכבת יותר ממה שאתה חושב. כיוון שישנם באמת לא מעט זרמים בנצרות, וכמספר הזרמים, כך מספר התשובות האפשריות. אך אני אנסה לתת לך תשובה שאינה מבוססת על תאולוגיה של איזה זרם מסוים אלא על דבר ה'(התנ"ך והברית החדשה). ראשית הברית החדשה, לא נועדה להוות תחליף לברית הישנה, כי אם להגשים ולהשלים את ברית סיני. אלוהים מעולם לא נתן דת לאיש, אלוהים כורת בריתות, הוא כרת ברית עם נוח, עם אברהם, עם משה בסיני עם דוד, ובירמיה ל"א הבטיח לכרות ברית חדשה לא כברית סיני. כשאלוהים כורת ברית, הברית היא נצחית, אינה משתנה, וכל ברית שלאחריה רק מגשימה ומשלימה את הברית הקודמת ואינה שוללת את הבריתות הקודמות לה. הברית שאלוהים כרת עם אברהם שונה מברית נוח, אך אינה שוללת אותה, הברית שאלוהים כרת עם משה ועם ישראל בסיני, שונה מהברית שאלוהים כרת עם אברהם, אך אינה שוללת אותה ואף מגשימה. הברית שאלוהים כרת עם דוד אינה שוללת את שלושת הבריתות הקודמות, אלא מביאה להגשמתן, והברית החדשה מגשימה את כל הבריתות הקודמות שאלוהים כרת בעבר. איך? הלוואי והיה לי את הזמן כרגע להסביר, אך אולי אנסה בקצרה. ישוע המשיח לקח את כל החטאים של כל האנושות שכתובות בברית סיני, ונתן לכל המאמין בו את כל הברכות שכתובות בספר. הצוות של התורה רובן עוסקות בהעלאת קורבנות, שהן צל של הקורבן האמיתי - ישוע המשיח. כל המצוות בתורה הן למעשה צל, של זה שנתן את התורה ירד למטה ולבש דמות של בן אדם - אלוהים ירד למטה ושמו על הארץ - ישוע. ישוע הגשים את כל מצוות התורה. כל מי שנמצא תחת ברית סיני, יכול להיצדק על-ידי התורה, אך ורק אם יקיים את כולה(אין אדם כזה, לא היה מעולם ולעולם גם לא יהיה מלבד ישוע המשיח). הברית החדשה באה להצדיק אותנו בזכות האמונה בישוע המשיח. כשאנחנו מקבלים את ישוע המשיח רוח הקודש באה לשכון בתוכנו, ואנחנו הופכים לבריאה חדשה, כך שכל פעולותנו הנעשות מתוך האמונה מתוך הלב החדש מתוך הבריאה החדשה הן פעולות רוח הקודש בנו. נראה לי שלא ממש הצלחתי להעביר את המסר, לפחות לא את כל המסר שרציתי להעביר...אך אם תמשיך לשאול שאלות אוכל לחדד את הדברים.
השאלה שלך כפי ששמת לב מתשובתו של איבגני, היא מורכבת יותר ממה שאתה חושב. כיוון שישנם באמת לא מעט זרמים בנצרות, וכמספר הזרמים, כך מספר התשובות האפשריות. אך אני אנסה לתת לך תשובה שאינה מבוססת על תאולוגיה של איזה זרם מסוים אלא על דבר ה'(התנ"ך והברית החדשה). ראשית הברית החדשה, לא נועדה להוות תחליף לברית הישנה, כי אם להגשים ולהשלים את ברית סיני. אלוהים מעולם לא נתן דת לאיש, אלוהים כורת בריתות, הוא כרת ברית עם נוח, עם אברהם, עם משה בסיני עם דוד, ובירמיה ל"א הבטיח לכרות ברית חדשה לא כברית סיני. כשאלוהים כורת ברית, הברית היא נצחית, אינה משתנה, וכל ברית שלאחריה רק מגשימה ומשלימה את הברית הקודמת ואינה שוללת את הבריתות הקודמות לה. הברית שאלוהים כרת עם אברהם שונה מברית נוח, אך אינה שוללת אותה, הברית שאלוהים כרת עם משה ועם ישראל בסיני, שונה מהברית שאלוהים כרת עם אברהם, אך אינה שוללת אותה ואף מגשימה. הברית שאלוהים כרת עם דוד אינה שוללת את שלושת הבריתות הקודמות, אלא מביאה להגשמתן, והברית החדשה מגשימה את כל הבריתות הקודמות שאלוהים כרת בעבר. איך? הלוואי והיה לי את הזמן כרגע להסביר, אך אולי אנסה בקצרה. ישוע המשיח לקח את כל החטאים של כל האנושות שכתובות בברית סיני, ונתן לכל המאמין בו את כל הברכות שכתובות בספר. הצוות של התורה רובן עוסקות בהעלאת קורבנות, שהן צל של הקורבן האמיתי - ישוע המשיח. כל המצוות בתורה הן למעשה צל, של זה שנתן את התורה ירד למטה ולבש דמות של בן אדם - אלוהים ירד למטה ושמו על הארץ - ישוע. ישוע הגשים את כל מצוות התורה. כל מי שנמצא תחת ברית סיני, יכול להיצדק על-ידי התורה, אך ורק אם יקיים את כולה(אין אדם כזה, לא היה מעולם ולעולם גם לא יהיה מלבד ישוע המשיח). הברית החדשה באה להצדיק אותנו בזכות האמונה בישוע המשיח. כשאנחנו מקבלים את ישוע המשיח רוח הקודש באה לשכון בתוכנו, ואנחנו הופכים לבריאה חדשה, כך שכל פעולותנו הנעשות מתוך האמונה מתוך הלב החדש מתוך הבריאה החדשה הן פעולות רוח הקודש בנו. נראה לי שלא ממש הצלחתי להעביר את המסר, לפחות לא את כל המסר שרציתי להעביר...אך אם תמשיך לשאול שאלות אוכל לחדד את הדברים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.