איך הסביבה מתייחסת לקריאה שלכם?

[Rivendell]

איך הסביבה מתייחסת לקריאה שלכם?

אני זוכרת שבתיכון, כשהייתי מוציאה ספר מהתיק, הסתכלו עלי קצת עקום. ככל שגדלתי, היחס לקריאה מצד הסביבה השתפר. מה איתכם, אין מתייחסים לזה בסביבה שלכם?

 

[Jam89]

../images/Emo42.gifהממפ,

אני לא חושבת שזה מפריע לאנשים. הדבר היחידי שקורה זה כשיש ספר חוברה בכיתה כולם רוצים להיות בני הזוג שלי כי אני מסיימת את הספר בשעה ומשהו (הספרים, שאת כולם קראתי בכיתה ד', נוראים. הם כולם לכיתה ד' ה' ולא לח' או ט')

 

[Jam89]

../images/Emo42.gifהממפ,

אני לא חושבת שזה מפריע לאנשים. הדבר היחידי שקורה זה כשיש ספר חוברה בכיתה כולם רוצים להיות בני הזוג שלי כי אני מסיימת את הספר בשעה ומשהו (הספרים, שאת כולם קראתי בכיתה ד', נוראים. הם כולם לכיתה ד' ה' ולא לח' או ט')

 

[Moondust]

לסביבה לא ממש אכפת...../images/Emo41.gif

אין לאנשים בעיה עם זה שאני קוראת ספרים. את השלב הזה עברתי כבר ביסודי ("פחח, היא קוראת ספרים, חח, איזה חנונית"). לסביבה יש דווקא בעיה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, עם סוג הספרים שאני קוראת. כשקראתי את "שבט דוב המערות" והמשכיו, חברה שלי הציצה בספר והכריזה: "סוטה!" כשקראתי את "בית כברות לחיות שעשועים" מיד הפכתי לחולת נפש סאדיסטית. ותמיד אומרים לי שאני מוזרה כי אני קוראת פנטסיה ומד"ב. ^_^

 

[Rivendell]

../images/Emo6.gif את זה גם אני מכירה

הכי מצחיק זה שבשנים האחרונות, בגלל הסרטים של שה"ט, פתאום הפנטזיה מקבלת יחס יותר טוב, ויש לי חברה שבגיל 14 בערך חשבה שאני קצת מסובבת בגלל שקראתי מד"ב ופנטזיה, והיום היא מאוהבת בז'אנר. ככה זה

.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

תמיד חשבו שאני תולעת ספרים

גם בימי בית הספר וגם מאוחר יותר. היום, אניגם עוסקת בספרים וכולם מתפלאים, "איך את מצליחה גם לעבוד עם ספרים וגם לקרוא ספרים? לא נמאס לך?" והתשובה היא: לא. זה מה שאני אוהבת.