איך הפסקתי להגדיר עצמי כ"שולט"
אז למה אני לא חושב על עצמי בתור "שולט"?
דבר ראשון, אני כן מציג את עצמי בפני אחרים כשולט. לא, לא הפכתי לנשלט, או אפילו לסוויץ'. וכשאני מציג יחסי שליטה אני עדיין מדבר במונחים של שולט ונשלט - כי זה הכי טיבעי ומובן לדבר על העניינים בשפה המשותפת
אבל כבר מזה כמה שנים אני מרגיש שה"תואר" הזה, "שולט" לא מתיישב טוב עם מה שאני מרגיש ומה שאני מנסה להעביר.
אז התחלתי לחקור קצת את עולם התארים לאנשים שמחזיקים אם השוט, ונחשפתי להרבה מאוד תארים.
חלקם נראו לי כמילים נרדפות לשולט (נניח- TOP, מלך)
חלקם נראו לי כניפוח אמיתי של כל העניין (נניח- מאסטר)
חלקם נראו לי כצמצום לתוך נישה שאני לא רוצה להצטמצם רק אליה (דאדי, לדוגמה)
ולא ממש מצאתי את עצמי באף אחד מהם.
עד שהגעתי לשם התואר "מוביל"
ושם התואר הזה ממש התלבש לי על מה שאני רוצה לעשות ביחסי שליטה.
ראשית, לתואר מוביל מצטרף התואר מובל (בדומה לשולט ונשלט), אבל בתארים הללו יש יותר מימד של בחירה והסכמה
שנית, הפער ההיררכי בין מוביל למובל הוא פחות דיכוטומי מהפער בין שולט ונשלט
בנוסף, אני מוצא שהתואר שולט, בקונטציות מסויימות (נניח השולט הנעלה והנשלט הנקלה) מהווה חסם ללמידה ותקשורת.
אבל הכי חשוב-
המוביל, כמו המובל, הולכים יחדיו באותה הדרך. הם עוברים ביחד את המסע ויש להם מטרה משותפת.
במינוחי השולט והנשלט- זה לא מחוייב המציאות שהאינטרסים והמטרות של שני הצדדים יהיו זהים
ולסיום-
המוביל והמובל, מעצם הגדרתם, יודעים שהם יוצאים יחד למסע. ובמסע אפשר להתעייף, ללמוד, לנוח, לעודד, לדחוף, להישאר בשביל או ללכת בדרכים חדשות, לגלות ואפילו לטעות.
אין כאן שולט אבסולוטי ונשלט אבסולוטי הסר למרותו, אלא שני אנשים היוצאים למסע- יחדיו.
אז כן, אני עדיין אדבר במונחי שולט ונשלט כשאדבר על בדסמ, אבל את עצמי לעצמי אגדיר כמוביל, לא שולט.
אז למה אני לא חושב על עצמי בתור "שולט"?
דבר ראשון, אני כן מציג את עצמי בפני אחרים כשולט. לא, לא הפכתי לנשלט, או אפילו לסוויץ'. וכשאני מציג יחסי שליטה אני עדיין מדבר במונחים של שולט ונשלט - כי זה הכי טיבעי ומובן לדבר על העניינים בשפה המשותפת
אבל כבר מזה כמה שנים אני מרגיש שה"תואר" הזה, "שולט" לא מתיישב טוב עם מה שאני מרגיש ומה שאני מנסה להעביר.
אז התחלתי לחקור קצת את עולם התארים לאנשים שמחזיקים אם השוט, ונחשפתי להרבה מאוד תארים.
חלקם נראו לי כמילים נרדפות לשולט (נניח- TOP, מלך)
חלקם נראו לי כניפוח אמיתי של כל העניין (נניח- מאסטר)
חלקם נראו לי כצמצום לתוך נישה שאני לא רוצה להצטמצם רק אליה (דאדי, לדוגמה)
ולא ממש מצאתי את עצמי באף אחד מהם.
עד שהגעתי לשם התואר "מוביל"
ושם התואר הזה ממש התלבש לי על מה שאני רוצה לעשות ביחסי שליטה.
ראשית, לתואר מוביל מצטרף התואר מובל (בדומה לשולט ונשלט), אבל בתארים הללו יש יותר מימד של בחירה והסכמה
שנית, הפער ההיררכי בין מוביל למובל הוא פחות דיכוטומי מהפער בין שולט ונשלט
בנוסף, אני מוצא שהתואר שולט, בקונטציות מסויימות (נניח השולט הנעלה והנשלט הנקלה) מהווה חסם ללמידה ותקשורת.
אבל הכי חשוב-
המוביל, כמו המובל, הולכים יחדיו באותה הדרך. הם עוברים ביחד את המסע ויש להם מטרה משותפת.
במינוחי השולט והנשלט- זה לא מחוייב המציאות שהאינטרסים והמטרות של שני הצדדים יהיו זהים
ולסיום-
המוביל והמובל, מעצם הגדרתם, יודעים שהם יוצאים יחד למסע. ובמסע אפשר להתעייף, ללמוד, לנוח, לעודד, לדחוף, להישאר בשביל או ללכת בדרכים חדשות, לגלות ואפילו לטעות.
אין כאן שולט אבסולוטי ונשלט אבסולוטי הסר למרותו, אלא שני אנשים היוצאים למסע- יחדיו.
אז כן, אני עדיין אדבר במונחי שולט ונשלט כשאדבר על בדסמ, אבל את עצמי לעצמי אגדיר כמוביל, לא שולט.
