איך הצ'כונה שלכם

[חצישלישרבע]

איך הצ'כונה שלכם../images/Emo35.gif ../images/Emo59.gif

ברגע שיש דירה, יש גם שכונה, יש גם סביבה. ולמרות שלכל מקום יהיו את המגרעות שלו, כשבחרתם את הדירה שלכם, בחרתם בה בין היתר גם בגלל שאהבתם את הסביבה (לפחות משהו שם, ז'תומרת.). מה אתם אוהבים בשכונה (או בסביבה) שלכם

אצלי אני יכולה להעיד שעל אף שאני גרה במיקום יחסית מרכזי, כל הסביבה מאוד שקטה ורגועה. יש בה אווירה של עיירה קטנה: החנווני מברך לשלום, הקופאית שואלת למה לא באנו כבר כמה ימים, השומר בחניון ליד מברך כל בוקר בבוקר טוב, הבנקאי (שבקיא בכל פרטי חיינו) חולק חוויות מהטיול של צוות הבנק. יש עצים, יש שקט. זה חמוד בעיני, וזה מאוד מעצים את התחושה של הביתיות. חלק מזה בוודאי נובע מכך שהגעתי ממקום שממקדש את המנטליות של "חור", אבל העובדה היא שיכולתי לגור בלב לב ת"א, ובחרתי אחרת. אז מה באיזור שלכם עושה לכם את זה

 

[צנופקינית]

../images/Emo104.gif ללא ספקות ../images/Emo99.gif

ה"טיילת" מאחורי הבניין שמשקיעה למפרץ

זאת לא בדיוק טיילת כמו שכבר בטח עלה לכם לראש (תמונה פסטורלית ביותר אני מקוה!) שמיים מתנפצים למרגלותיה (אוף, למה לא?

), אלא טיילת קטנטנה ושקטה שמשקיפה מרחוק (מרחוק זו מילת המפתח!) על מפרץ חיפה המשגע

.

 

[JaneLame]

No alarms and no surprises

גם אני רוצה לחיות ככה. הכרך הסואן זה לא מציאה.

 

[קנאביביוטיקה]

רגשות מעורבים

תמיד יכולהיות יותר טוב מטופח ונקי וכו' אבל גם זה נהדר. אין פה רמזורים ופקקים וחניה בשפע...חוצ מיומיים שלושה בשנה. ומיני-יער ירוק עד סובב את כל הצ'כונה והעיר. מקום מגוריי בקירבת המסגד(החאן) האדום. זקני העיר מספרים על שפיכות דמים שטבעה את השם הזה... יש פה קצת מכל דבר אבל שקט יש בשפע. השכונה, גמזו, נקראת על שמו של אחד מה קורים לו רבי נחום איש גמזו, אתם יכולים כעת לדמות היכן הוא קבור, אכן, באמצע השכונה קיים ציון קבר שלו. זה מאוד הצחיק אותי בהתחלה, לחשוב על אלה שגרים בסמוך לציון קבר הצדיק... אח"כ סיפרו לי שככה כל העיר מתוכננת, כל עשרה מטרים מגיעים לציון קבר אחר...טוב. גם יש טווסים וטווסיות בקרבת מקום, שומעים באישון ליל צווחות מטורפות בעונת החיזור החמה, מאי-יוני. ולסיכום, מבין כל אלה שמכירים אותי, יש אמרו שנדפקה לי הקופסה לגמרי, ויש השתוקקו להתחלף איתי. וההרגשה שלי אי-שם באמצע... בין הרצון הכמוס לרדת מארץ הקדש לנכר...ובין השמחה בחלקי... גמ~זו~לטובה, ואם רבי נחום אמר...אני מי...

 

[קישקוש]

הצ'כונה שלי... ../images/Emo5.gif

בעיקרון היא די מגעילה. השכנים משונים נורא, ויש רעש נוראי- אפילו בלילה (החלון סגור 24 שע'..) אבל זה נורא קרוב לעבודה (הליכה ברגל!) וזה שניה וחצי ממרכז העיר- כך שאני קרובה, למעשה, להכל <דואר, כספומט, קניון, סופר וכו'..>. לא צריך אוטובוס, לא צריך אוטו.. החיסכון הוא אדיר! היחיד ששואל אותי מה שלומי בבוקר (כל בוקר) הוא השומר המגעיל של הבנק שלידו אני עוברת בדרך לעבודה.. אני מוכנה לוותר על זה...

 

[יעל ארבל]

אני עוד קצת בהלם שאנשים כאן

הולכים לקנות "בצרכניה", שילדים מגיעים ביום כיפור לבית הכנסת עם אופניים, והכי אני בהלם מזה שכשאני סתם מטיילת ברחוב ועובר מולי מישהו - הוא אומר לי שלום! הייתם מאמינים שיש כזה דבר בארץ שלנו? בפעם הראשונה שזה קרה, כמעט התעלפתי. אני, עירונית בנשמתי, גדלתי בתל-אביב ואחר כך בעיר אחרת, פשוט לא נתקלתי בדבר הזה מימיי לפני כן. כאן כולם מכירים את כולם, וקצת חבל לי שאני לא מכירה את כולם, וגם אין לי הרבה זמן לערוך הכרויות, אבל אין בעייה, אם אני רוצה להתעדכן במה שהתחדש כאן לאחרונה, כל מה שאני צריכה לעשות זה להיכנס לקנות כמה לחמניות ושוקו בצרכניה, וביחד עם התשלום אני מקבלת את כל הרכילות האחרונה מהסבא הנחמד והקצת משועמם שעובד שם ומכיר את כולם. אם אני לא ממש יודעת במי מדובר? נו, טוף, זאת כבר הבעיה שלי. ואגב בענייני צרכניה, יום אחד הגעתי לשם, למרות שאני לא קונה קבועה, ופתאום אני רואה חבורת ילדים בני שלוש משוטטים ברחבי החנות, חלקם עם מוצצים וידיים דביקות (על הלחם, בטח על הלחם). לא הבנתי מה קורה כאן, עד שהבנתי - בכל יום בבוקר, כל הילדים של הגן הסמוך הולכים עם הגננת שלהם לצרכניה, לקנות את הלחם והגבינה של אותו היום. חוויה לילדים, שקט לגננת, ידיעות חדשות לסבא המוכר, ושישו ושמחו לשאר הקונים. שמח אצלנו בצ'כונה

 

[La la la 20]

"נווה חמציצים"

זו ההגדרה של ידיד שלי של השכונה שלי (שכונת עלית ברמתגן) ממש ליד שיכון ותיקים (שלמה ארצי גר בשיכון ותיקים) גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת... יש לנו מכולת שכונתית שדי יקרנית וחוץ מזה מאד שקט!!!

 

[Noaal]

אם מתעלמים מהעובדה שהיה מתחת

לבית שלי פיגוע לפני כשבועיים ושהגבעה הצרפתית ידועה בתור שכונה מוכת פיגועים, יש בה את היתרונות שלה: נמצאת מרחק הליכה מהאוניברסיטה, נמצאת מרחק הליכה ממקום העבודה שלי, יש תחבורה ציבורית די סדירה ומהירה (אבל לי יש

), מספיק רועשת אבל גם מספיק שקטה, יש שני סופרים (בעלי מחירים מופקעים) ומכולת (עם מחירים עוד יותר מופקעים) גם כן במרחק הליכה ותמיד ניתן לפגוש את הבחור/ה שממנו/ה שווה לצלם סיכומים כשבוחרים ירקות. אין ספק שאני מסתכלת על זה בנק' מבט של סטודנטית... וככה לפעמים ההרגשה שלי לגבי הדירה. טוב לי עם המינימליסטיות שבה (אולי כי אני שנה ג' ולא יודעת מה יהיה איתי בשנה הבאה). אם זאת, אני מניחה גם שללא הייתי סטודנטית לא הייתי בוחרת לגור באזור זה. אבל מה שהכי עושה לי את זה החצר שלי... שמוקפת בעוד יותר עצים ומתחתיה יש גן שעשועים ענק.

 

[JaneLame]

אני יכולה את החנווני שלך בבקשה?

אני קונה ב - AM PM ליד הבית, וכל פעם שקונים בקבוק בירה, צריך לבקש את הפותחן מאיש הביטחון בכניסה. הפותחן מלווה גם בפרצוף עוין מצידו, ב "אוףףף" או "צקקקק" כזה. לפעמים מתחשק לי לקחת את הפותחן ולדחוף לו אותו ל*צונזר*. חוץ מזה השכונה שלי נהדרת. בצ'יינג' ספוט מתחת לבית ניסו לפוצץ את זאב רוזנשטיין לפני שנה. הדירה חזיתית וכל מיני ג'יפה נכנס אם פותחים את החלון.