אממ
מאז ומתמיד כתבתי, רק שפעם אלו היו יותר קטעים,סיפורים או מכתבים לאלוהים, כמו מין יומן כזה... כי הרי זה משהו שלא אמורים לראות.. וגם אם הייתי כותבת שירים לא הייתי כותבת אותם מהלב, לא האמנתי בזה, כנראה פחדתי לכתוב שירים באמת, כי הרי שירים הם לרוב דבר שעתיד/אמור להתפרסם. לפני כמה שנים התחלתי להיות קשובה יותר למילים. התסכלתי מעבר למוסיקה, והתעמקתי גם במילים. הדהים אותי לראות עד כמה אנשים נפתחים, עד כמה אפשר להכיר בנאדם, ברמה כזו או אחרת, דרך שירים שהוא כותב. גיליתי כמה רבדים יכולים להיות בשיר. מאז לא הפסקתי לכתוב. זה עבר מקטעים יום-יומיים לשירים יום-יומיים. מאז אני כותבת משיר אחד בשבוע בתקופות של שפל רציני, עד ל10 שירים ביום בתקופות מעוררות השראה. התמכרתי לזה. איכשהוא, אני כותבת פחות מכתבים, קטעים וסיפורים...ואני די מתגעגעת לזה. אני צריכה גם לכתוב עוד כאלה. לגבי לחנים- לא ממש זוכרת מתי התחלתי. אפשר להגיד שזה היה כמו בכתיבה. אני זוכרת עוד איזה שיר מכיתה ד' שחיברתי, שיר של מילים ללא רגש, פופיסטי מידי, מה שייצג את המסיכה שלי אז. אולי אני עוד אשנה אותו, אחבר לו מילים אמיתיות, ואתחבר דרכו למי שהייתי ולמה שאני היום. יו עכשיו כשנזכרתי אני חייבת!
חח, טוב זזתי לעשות את זה עכשיו =] [חפרתי?]