כל התשובות לא נכונות.
אף אחד לא ממציא את זה. מייבאים את זה. לאקדמיה אין קשר לזה כלל, ולא ממציאים מילה חדשה רק אם המילה מוצלחת. אפשר להדגים קצת? למשל, המילה "פאקס". מה לעשות שככה קוראים למכשיר בשפות זרות, למשל אנגלית. אף אחד לא "המציא" את המילה הזאת בארץ, פשוט התחילו להשתמש במכונות האלה ולא היה להן שם אחר. (תיכף אני אדגים גם מה קורה כשכן מוצאים שם עברי טוב, סבלנות). אז התחילו לקרוא להן "פקסימיליה", כמו בחו"ל, וכמו בחו"ל קיצרו ל"פאקס", כי זה קליט וקצר ונוח. וראו זה פלא: אפשר ליצור מזה אחלה פועל! לפקסס! איזה יופי! הנה, במקום "שלחתי לך פאקס" אנחנו אומרים "פקססתי לך!" נכנס יופי לבניינים הכבדים, השתלב יפה עם מבנה העברית, מה רע? למה להמיר במילה אחרת כשיש אחת כל כך נחמדה ונוחה? אבל לא תמיד זה העניין. לפני שנים לא היו מחשבים, והשתמשנו (מי שזכה בכלל להגיע לדבר כזה) ב"קומפיוטר". כן, ככה קראנו לזה בהתחלה. מכשיר חדשני, מילה לועזית, ואין שום אפשרות ליצור פועל שיתאר את פעולתו של המכשיר. ישבה האקדמיה ללשון העברית ושברה את הראש: מכשיר שמחשב חישובים, מכונה ש"חושבת" כמו בן-אדם כמעט, מה שם ייקרא לה? אהה, השורש אם כך צריך להיות ח.ש.ב., ואולי כדאי להשתמש במשקל מכשירים, כמו מברג, מפתח, מסרק, מרצע. וככה נולד המחשב העברי, שממנו כבר הספיק להיוולד שורש עצמאי מרובע (מי שיער כמה יצטרכו לו!) - מ.ח.ש.ב. (ממוחשב, למחשב, מיחשוב וכו'). ככה זה עובד. ומה שלא מתחבב על אנשים נושר (המון הצעות של האקדמיה נושרות בדרך), בין אם זו מילה לועזית ובין אם עברית-פרי-האקדמיה. כשיש חלופה עברית טובה יותר מהמקור הלועזי, היא דוחקת את רגלי המקור (לדוגמה - קלטת במקום קסטה, הסלמה במקום אסקלציה, עיצומים במקום סנקציות), וכשאין - המקור נכנס למילון העברי כ"מילה שאולה" (לדוגמה - טלוויזיה, טלפון, ואפילו מילים עתיקות יותר כמו וילון או פנקס או... דת.). גנגי, נציגת האקדמיה החלופית ללשון העברית.