אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
איך זה בעצם קורה?
- פותח הנושא ilovelior
- פורסם בתאריך
כל התשובות לא נכונות.
אף אחד לא ממציא את זה. מייבאים את זה. לאקדמיה אין קשר לזה כלל, ולא ממציאים מילה חדשה רק אם המילה מוצלחת. אפשר להדגים קצת? למשל, המילה "פאקס". מה לעשות שככה קוראים למכשיר בשפות זרות, למשל אנגלית. אף אחד לא "המציא" את המילה הזאת בארץ, פשוט התחילו להשתמש במכונות האלה ולא היה להן שם אחר. (תיכף אני אדגים גם מה קורה כשכן מוצאים שם עברי טוב, סבלנות). אז התחילו לקרוא להן "פקסימיליה", כמו בחו"ל, וכמו בחו"ל קיצרו ל"פאקס", כי זה קליט וקצר ונוח. וראו זה פלא: אפשר ליצור מזה אחלה פועל! לפקסס! איזה יופי! הנה, במקום "שלחתי לך פאקס" אנחנו אומרים "פקססתי לך!" נכנס יופי לבניינים הכבדים, השתלב יפה עם מבנה העברית, מה רע? למה להמיר במילה אחרת כשיש אחת כל כך נחמדה ונוחה? אבל לא תמיד זה העניין. לפני שנים לא היו מחשבים, והשתמשנו (מי שזכה בכלל להגיע לדבר כזה) ב"קומפיוטר". כן, ככה קראנו לזה בהתחלה. מכשיר חדשני, מילה לועזית, ואין שום אפשרות ליצור פועל שיתאר את פעולתו של המכשיר. ישבה האקדמיה ללשון העברית ושברה את הראש: מכשיר שמחשב חישובים, מכונה ש"חושבת" כמו בן-אדם כמעט, מה שם ייקרא לה? אהה, השורש אם כך צריך להיות ח.ש.ב., ואולי כדאי להשתמש במשקל מכשירים, כמו מברג, מפתח, מסרק, מרצע. וככה נולד המחשב העברי, שממנו כבר הספיק להיוולד שורש עצמאי מרובע (מי שיער כמה יצטרכו לו!) - מ.ח.ש.ב. (ממוחשב, למחשב, מיחשוב וכו'). ככה זה עובד. ומה שלא מתחבב על אנשים נושר (המון הצעות של האקדמיה נושרות בדרך), בין אם זו מילה לועזית ובין אם עברית-פרי-האקדמיה. כשיש חלופה עברית טובה יותר מהמקור הלועזי, היא דוחקת את רגלי המקור (לדוגמה - קלטת במקום קסטה, הסלמה במקום אסקלציה, עיצומים במקום סנקציות), וכשאין - המקור נכנס למילון העברי כ"מילה שאולה" (לדוגמה - טלוויזיה, טלפון, ואפילו מילים עתיקות יותר כמו וילון או פנקס או... דת.). גנגי, נציגת האקדמיה החלופית ללשון העברית.
אף אחד לא ממציא את זה. מייבאים את זה. לאקדמיה אין קשר לזה כלל, ולא ממציאים מילה חדשה רק אם המילה מוצלחת. אפשר להדגים קצת? למשל, המילה "פאקס". מה לעשות שככה קוראים למכשיר בשפות זרות, למשל אנגלית. אף אחד לא "המציא" את המילה הזאת בארץ, פשוט התחילו להשתמש במכונות האלה ולא היה להן שם אחר. (תיכף אני אדגים גם מה קורה כשכן מוצאים שם עברי טוב, סבלנות). אז התחילו לקרוא להן "פקסימיליה", כמו בחו"ל, וכמו בחו"ל קיצרו ל"פאקס", כי זה קליט וקצר ונוח. וראו זה פלא: אפשר ליצור מזה אחלה פועל! לפקסס! איזה יופי! הנה, במקום "שלחתי לך פאקס" אנחנו אומרים "פקססתי לך!" נכנס יופי לבניינים הכבדים, השתלב יפה עם מבנה העברית, מה רע? למה להמיר במילה אחרת כשיש אחת כל כך נחמדה ונוחה? אבל לא תמיד זה העניין. לפני שנים לא היו מחשבים, והשתמשנו (מי שזכה בכלל להגיע לדבר כזה) ב"קומפיוטר". כן, ככה קראנו לזה בהתחלה. מכשיר חדשני, מילה לועזית, ואין שום אפשרות ליצור פועל שיתאר את פעולתו של המכשיר. ישבה האקדמיה ללשון העברית ושברה את הראש: מכשיר שמחשב חישובים, מכונה ש"חושבת" כמו בן-אדם כמעט, מה שם ייקרא לה? אהה, השורש אם כך צריך להיות ח.ש.ב., ואולי כדאי להשתמש במשקל מכשירים, כמו מברג, מפתח, מסרק, מרצע. וככה נולד המחשב העברי, שממנו כבר הספיק להיוולד שורש עצמאי מרובע (מי שיער כמה יצטרכו לו!) - מ.ח.ש.ב. (ממוחשב, למחשב, מיחשוב וכו'). ככה זה עובד. ומה שלא מתחבב על אנשים נושר (המון הצעות של האקדמיה נושרות בדרך), בין אם זו מילה לועזית ובין אם עברית-פרי-האקדמיה. כשיש חלופה עברית טובה יותר מהמקור הלועזי, היא דוחקת את רגלי המקור (לדוגמה - קלטת במקום קסטה, הסלמה במקום אסקלציה, עיצומים במקום סנקציות), וכשאין - המקור נכנס למילון העברי כ"מילה שאולה" (לדוגמה - טלוויזיה, טלפון, ואפילו מילים עתיקות יותר כמו וילון או פנקס או... דת.). גנגי, נציגת האקדמיה החלופית ללשון העברית.
והייתי מוסיף
בשנים האחרונות מי שקובע אילו מילים ייקלטו בשפה ואילו מילים לא הם כלי התקשורת. מילים חדשות שהעיתונות הכתובה או המשודרת עושות בהן שימוש, נקלטות ומהר. אחרות שזוכות להתעלמות, זוכות ליחס כזה גם מהציבור. לא בכדי ישנה טענה כי העברית בת זמננו היא העברית הנשקפת מעל דפי העיתונים היומיים ומהדורות החדשות.
בשנים האחרונות מי שקובע אילו מילים ייקלטו בשפה ואילו מילים לא הם כלי התקשורת. מילים חדשות שהעיתונות הכתובה או המשודרת עושות בהן שימוש, נקלטות ומהר. אחרות שזוכות להתעלמות, זוכות ליחס כזה גם מהציבור. לא בכדי ישנה טענה כי העברית בת זמננו היא העברית הנשקפת מעל דפי העיתונים היומיים ומהדורות החדשות.
אין לי בעיה לגבי שפה מדוברת
מה שאנשים מדברים זה משהו יפה ומתגלגל לכל מיני כיוונים שהזכרתם, וזה משהו מטורף בפני עצמו. אבל רק לפי דעתי אולי צריך להיות איזשהו עידכונים לשפה כדי שהם יולידו שורשים או פעלים או כל דבר אחר חדש. מה שיוליד אפשרויות שימוש למשל לשמות של המצאות או פיתוחים ישראליים , וכולנו יודעים שיש המון כאלו, במקום לבנות אותם על שורשים שהם מבחוץ. ואלו אולי לא יהיו בשימוש בעיקרם בשפה המדוברת על מילים שיש להם כבר תחליף לועזי נפוץ , אבל יוכלו לגוון לעתיד את האוצר הקיים. למשל אם באמת היה נשאר השימוש במילה קומפיוטר - סבבה - אבל כל מיני דברים שבאו אחריו לפחות יקבלו צ'אנס לעברות . וילון?! לא ידעתי שהיא לא עברית - אז מה מקורה?
מה שאנשים מדברים זה משהו יפה ומתגלגל לכל מיני כיוונים שהזכרתם, וזה משהו מטורף בפני עצמו. אבל רק לפי דעתי אולי צריך להיות איזשהו עידכונים לשפה כדי שהם יולידו שורשים או פעלים או כל דבר אחר חדש. מה שיוליד אפשרויות שימוש למשל לשמות של המצאות או פיתוחים ישראליים , וכולנו יודעים שיש המון כאלו, במקום לבנות אותם על שורשים שהם מבחוץ. ואלו אולי לא יהיו בשימוש בעיקרם בשפה המדוברת על מילים שיש להם כבר תחליף לועזי נפוץ , אבל יוכלו לגוון לעתיד את האוצר הקיים. למשל אם באמת היה נשאר השימוש במילה קומפיוטר - סבבה - אבל כל מיני דברים שבאו אחריו לפחות יקבלו צ'אנס לעברות . וילון?! לא ידעתי שהיא לא עברית - אז מה מקורה?
יש ספר העונה על שאלותיך
ובמקרה, בדיוק גמרתי לקרוא אותו היום. הספר הוא "דרכי היצירה המילונית בעברית בת-זמננו" מאת רפאל ניר, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה (1993). אם הנושא מעניין אותך, כדאי לך לקרוא: הספר כתוב בשפה פשוטה, מעניינת וברורה. נהניני ממנו מאוד - עובדה שקראתי אותו ביומיים...
ובמקרה, בדיוק גמרתי לקרוא אותו היום. הספר הוא "דרכי היצירה המילונית בעברית בת-זמננו" מאת רפאל ניר, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה (1993). אם הנושא מעניין אותך, כדאי לך לקרוא: הספר כתוב בשפה פשוטה, מעניינת וברורה. נהניני ממנו מאוד - עובדה שקראתי אותו ביומיים...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.