איך זה יכול להיות המוגלובין 11.2

[עיגולית]

איך זה יכול להיות המוגלובין 11.2

שזה יפה, בטח יחסית אליי...וברזל על הפנים???? בדקתי את הברזל, הפריטין וה - בי 12, והכל יצא מתחת לנורמה של הנורמה, וככה אני מגעיה ללידה... מה אתן אומרות?

 

[בלינקה]

ההומגלובין הוא רק המריצה

שמובילה את הברזל. ומכיוון שאצלך יש חסר בברזל, פריטין ו-B12, המריצות שלך ריקות. באיזה שבוע את? יש עוד זמן לזריקות B12, לפחות לאחת. מה לגבי התזונה שלך? וכדורי ברזל?

 

[עיגולית]

יש מריצות, אין ברזל

אני בשבוע 38 התזונה שלי מאוזנת מאוד, רק אני לא אוהבת מי יודע מה בשר, אז אני אוכלת אגוזים, וחומוס ואורז ועדשים וקינואה, ולוקחת שני כדורי ברזל ביום, ועדיין כלום... חשבתי שאני אוכלת מאוזן ובריא. אני לא אוכלת שטויות, אני אוכלת ירקות, ואוכל טוב, אבל כנראה ש... לא מספיק טוב

 

[mise]

טוב, תראי..

בנוסף לתזונה את לוקחת כדורי ברזל. ומה הרופא שלך אומר על זה? לגבי הברזל, קיבלת בזמנו מטלימה מסר פרטי איך ניתן להעלות את רמות הברזל, נכון? לגבי B12 זה מאוד פשוט. תאכלי כל יום כוס של ירוקים וצלחת חסה ושמרי בירה. תבדקי את רמות ה - B12 שלך כעבור חודש ותראי מה המצב. בד"כ זה עולה נהדר.

 

[עיגולית]

אני אעשה את זה, אבל...

מה בקשר ללידה, אני מגיעה בחוסרים רציניים, לא?! ועוד דבר, אם אפשר להוסיף... יש לי כאב רצוף, כל הזמן, זה לא מן כאב, זאת צריבה באזור הקיבה, בדקתי את לחץ הדם, ומוניטור, והכל בסדר... אבל הצריבה הזאת ממש מציקה לי, מישהי מכירה???

 

[mise]

זה רק בזמן הריון?

(הצריבה). תראי, לגבי הלידה והחוסרים - אולי אני לא האדם הנכון לענות על זה, ולכן אני לא ממליצה על כלום, רק מתארת לך את השקפת עולמי: חוסר בזמן הריון זה בסדר וזה תקין. את מרגישה טוב? יש לך תופעות עקב אותו 'חוסר' או שהכל בסדר? א"א להיות כל הזמן במרדפים אחר ערכים שנקבעו באופן שרירותי לכלל האוכלוסיה. נכון שיש דברים שמצטברים וכשהתוצאות החמורות באות לידי ביטוי זה כאילו כבר מאוחר מדי, אבל זה לא נכון שזו המציאות, כי במציאות תמיד יש לנו סימפטומים מקדימים שאנחנו יכולים להתבונן בהם ולתקן לפני.

 

[עיגולית]

הצריבה התחילה בשבועות נאחרונים

וכן, רק בזמן ההריון... אני מתפקדת נפלא ואפילו יש לי אנרגיות מטורפות (קינון וכאלה, כן), עד שאני קורסת בשעות הערב. לא יודעת, קצת הדאיגו אותי הערכים האלה, ואיך זה ישפיע על הלידה ואחריה? הצריבה הזאת ממש מציקה, ישר חשבתי על רעלת הריון, אבל בדקתי, וזה לא, אני לא במשקל עודף, אני אוכלת מאוזן, המדדים שלי תקינים, עשיתי מוניטור והעוברית ממש בסדר, יכול להיות משהו שקשור לקיבה? או אולי לעור? לא יודעת, אולי היא עולה לי על הקיבה, אבל כבר אין צרבות, בד"כ יש צרבות כשהיצורים מחליטים לעלות לנו על קיבה, לא?! בכלל יש עוד דבר, שרציתי לשאול, זה מספיק שהראש למטה או שיש תנוחה מועדפת? שלי עם הראש למטה, והגב שלה בצד ימין של הבטן, והמיילדת אמרה לי שעדיף שתהיה בצד שמאל???? מה את אומרת?

 

[mise]

תראי.

לגבי הצריבה - תבדקי את זה עם הרופא שלך. יכול להיות גם שהעובר לוחץ לכיוון שמאל והאברים נלחצים כך שהקיבה מופרעת מזה. הצרבות לא בהכרח כשהם עולים לנו על הקיבה באופן ישיר, הן נובעות הרבה פעמים בגלל לחץ אברים אחרים. המיילדת אמרה שעדיף שתהיה בצד שמאל? אין לי מושג, לא שמעתי על כזה דבר. אולי כרמית.מ תוכל לענות. באופן כללי, כל תנוחה תהיה טובה, כמו ש - MANTY כתבה פעם: זו עוד צורה של נורמליות.

 

[זהר כרמי]

מנח התינוק ברחם

יש קשר סטטיסטי בין תינוקות ששוכבים עם הגב בצד ימין של האימא לבין מצג עורף לאחור בלידה עצמה ולכן מיילדות מעדיפות שהתינוקות שוכבים עם הגב לשמאל. הקשר הוא סטטיסטי בלבד, אני מזכירה. עם זאת, ממליצה מאד מאד עם ובלי קשר למיקום הגב הנוכחי - להימנע כליל מתנוחת ה"קאוץ' פוטטו" ולהיות כמה שניתן בתנוחות שמעודדות את גבו של התינוק לגלוש לכיוון קדמת הבטן, כלומר תנוחות המשתמשות בכוח הכבידה כדי למשוך את החלק הכבד בגוף (פרט לראש, הגו הוא המסה המשמעותית שיש לתינוק). תנוחות כאלו זה בעיקר על הכדור הפיזיוטרפי, ברכינה קלה קדימה.

 

[nitsanem]

שאלות על ברזל בהריון

מנצלת את השרשור הזה כדי להתייעץ איתך. גם אני מחזיקה בדעה שרמת הברזל יורדת פשוט כי היא אמורה לרדת. אני לא לוקחת תוספים, אבל מודאגת שמא הרמה תרד במידה כזאת שמיילדת מאמה"י לא תיקח את הלידה. אז אני שמה לב שהתזונה תהיה יחסית עשירה בברזל. (מדי פעם בשר אדום, תה סרפד, טחינה מלאה, עלים ירוקים, פירות יבשים ועוד) אבל מאידך אני גם צורכת שמן פשתן ועוד כהנה וכהנה אנטי אוקסידנטים... אז אין לדעת איך הקליטה בגוף. בכל אופן, התחלתי עם רמה טובה (12.8 אם אינני טועה) ואני בסה"כ אופטימית. יש לך מושג אם המיילדות דורשות ספירת דם לקראת הלידה? ומה המדיניות שלהן בעקרון אם הרמות יורדות נמוך מדי? תודה

 

[mise]

כמה "תראי" אני כותבת השרשור הזה..

בלידה הראשונה שלי המיילדת עמדה על כך שאעשה בדיקות דם: אחת בסוף שביעי ואחת בסוף שמיני, כך שאין לי מושג עם מה התחלתי ("ערכים"), אבל בהחלט יש לי מושג איך סיימתי. הערך שלי היה 11.7 בסוף שמיני והבנתי שזה נחשב טוב מאוד לחודש הזה. עבדתי בשביל ה - 11.7 הזה במשך חודש לפני הבדיקה, כדי שלא יהיה מצב בלתי מספק מבחינת המיילדת שלי, אבל באופן כללי, לגבי החיים שלי (וזו לא המלצה לאיש), העלאות מלאכותיות של ערך כלשהו בגוף אינן רצויות. המדיניתו של רוב המיילדות (עד כמה שידוע לי) היא לא ליילד אםן הערכים פחות מ - 10, יש מיילדת אחת שיילדה את חברה שלי עם ערך 9. המיילדת שלי היום לא דורשת ספירת דם לקראת הלידה, כך שפתרתי את הבעיה הזו הפעם.

 

[סטיוויה]

תראי,יש בזה משהו....

 

[אם פי 3]

הסכנה בערכים נמוכים מדי

היא שדימום שבד"כ הוא סביר, קשה לגוף להתמודד איתו כשההמוגלובין נמוך, ודימום שהוא קצת יותר מהרגיל, נעשה כבר ממש מסוכן. לכן - חשוב בעיני לבוא ללידה עם המוגלובין טוב (11 ומעלה, נדמה לי), ובמיוחד ללידת בית, שבה אין עירוי דם זמין מיידית, והזמן לבי"ח משחק. קשה לדעת אם אנחנו צורכות מספיק מהתזונה, ולפעמים גם יש בעיה של ספיגה, ובדיקת דם פשוטה, יכולה לעזור גם לדעת מה המצב (ולהשפיע למשל על החלטה כמה מחכים בבית לפני פינוי, אם יש צורך) וגם לאפשר לשפר אותו עוד לפני הלידה. חלק מהמיילדות שדורשות בדיקת דם, עושות את זה לאחר נסיון רע, כשלא דרשו.

 

[mise]

ו -

"חלק מהמיילדות שדורשות בדיקת דם, עושות את זה לאחר נסיון רע, כשלא דרשו." - או בגלל שהן כפופות לפרוטוקולים. חלק מהאחריות (בעיני) בלידת-בית במצב שבו לא משתמשים בבדיקות, הוא לדאוג לתזונה מספקת ולהיות עם היד על הדופק מבחינת כל הסימפטומים והתסמינים שעשויים לעלות בזמן ההריון ואחריו, על מנת לתת מענה מיידי לפני שדברים מתגלגלים הלאה למצבים לא רצויים.

 

[אם פי 3]

אחת הדרכים להיות עם יד על הדופק

היא לבצע בדיקת דם... זו בדיקה שאינה מסכנת את העובר או את האם, ונותנת מדד טוב. "להיות עם יד על הדופק" במשמעות הכי מילולית זה למדוד דופק.... אצל חלק זה אולי פרוטוקולים. אצל אחרות - נסיון. גם נסיון של אחרות נחשב.

 

[mise]

אה..עניין המנעות מבדיקות מסוג זה

הוא לא בגלל שזה פוגע בתינוק. זה קשור להשקפת עולם של התעסקות עם התוצאות של דברים במקום עם הסיבות. ברור שאצל חלק זה נסיון, לא פסלתי את זה. אני יודעת בודאות שאצל חלק זה פרוטוקולים.

 

[עיגולית]

אז אם ההמוגלובין שלי 11.2, אז..

מצבי בסדר.. עד הלידה אני "מפוצצת" את עצמי בברזל ובי 12, ואני מסכימה עם מי שכתבה כאן שצריך לקחת אחריות של תזונה והיות עם יד על הדופק.

 

[mise]

תראי...

להשקפת עולמי הכל בסדר, ברגע שמתחילים להתעסק עם ערכים, לא גומרים עם זה. אבל אם את רוצה לדעת לגבי הערכים באמת - אז את בשבוע 22, צריכת הברזל עולה דוקא בחודש האחרון להריון וחשוב שיהיו לך מאגרים של יותר מ - 11.2 בשבוע 22 (כך לפי השקפת העולם המערבית, הבודקת ערכים). אין צורך לפוצץ, גם יותר מדי זה לא טוב, לא לך ולא לעובר. הכל במידה ובנחת. תבשלי לך בסיר ברזל, תאכלי ירוקים והרבה חסה ושמרי בירה. תשתי מיץ רימונים אורגני ומיץ תפוחים. בהריון הראשון קניתי ארגז ענק של תפוחי-עץ ובכל בוקר עשיתי במכונה חצי ליטר מיץ טרי לבעלי ולי. חשוב שלפחות רוב התפוחים במיץ יהיו ירוקים מסוג גרנד סמיט (אני ערבבתי את הצהובים, הירוקים ומעט מאוד אדומים מסוג חרמון).

 

[nitsanem]

תראי...

שמרי בירה בהריון זה לא מתכון בטוח לקנדידה או להחמרתהּ?? ותודה על התשובות. אני מאד מסכימה עם הגישה שלך, אני פשוט מנסה לחשוב איך אני מתמודדת עם התפיסה בחוץ, היא לא בהכרח תומכת בגישה הזו.

 

[mise]

מה זה קנדידה? ../images/Emo8.gif

סתם. אחד היסודות בהומיאופתיה הוא לא להתייחס למחלות, אלא לאנשים חולים ולסימפטומים אינדיבידואלים ו/או שכיחים ולהבדיל ביניהם. לכן, מבחינת המטפל, ההומיאופת, שאמור להיות טאבולה ראסה, אין דבר כזה "קנדידה" או "סכרת" או "רמות ברזל נמוכות" - מבחינה פילוסופית ומעשית. כמובן שהוא יודע מה פירוש הדברים מבחינה מערבית. אז לגבי שמרי הבירה - שמרי בירה לא רצויים באופן כללי, אבל הם הרע במיעוטו במצב שבו צריך, למשל, להעלות B12. אם אדם בריא אין סיבה שתהיה לו קנדידה עם שמרי בירה או בלעדיהם, בהריון או שלא בהריון.