מאיר
אמנם אני לא ממש מתכוננת לענות, מסיבות שתיכף אסביר, אך אני מגיבה כי נחמד לקבל פה שאלה אינטליגנטית, להבדיל מכמה מההודעות האחרות שנחשפתי אליהן פה(ראה הערת דויד על אורי זהר..) הסיבה שקשה להגיב היא ששאלת בלשון יחיד, ואילו מספר הסיבות של חזרה בשאלה הם כמספר האנשים הנמצאים פה, ויותר. (יש ספר, "בינת השכוי" אם אינני טועה, שכתב בן של ראש ישיבה בירושלים, שגם הוא מכוחותינו היום, והוא מתאר סיפורים שונים של חזרה בשאלה שכל אחד שונה מקודמו, והאמת- שאפילו אחד שם לא הזכיר לי אותי. כך שיש המון סיבות). אבל בנוגע לשאלתך, לגבי עצמי לפחות: חקרתי גם חקרתי לפני צעד כזה (אתפלא מי זונח את כל עולמו בלי להרהר קצת לפני זה), והתייעצתי עם הרבה תלמידי חכמים, לא אחד. כמי שגדלה על ברכי התורה, ואף היתה מה"מחמירים בדרכה", אני יכולה להגיד שלא עושים צעד כזה רק כי איזה חילוני עבד עליך, או כי יותר קל לא לשמור מצוות.(אם כי בטח יש גם דתיים שעוזבים מסיבה זו). יותר קשה לחזור בשאלה מאשר להשאר דתי. זה נשמע אולי דמגוגי, אבל זו האמת. אתה נלחם מלחמה עצמאית בכל העולם בו גדלת, וזה מלחמה שתמשיך להיות בה חייל קרבי עד יום מותך (אלא אם אתה מתכונן לנתק קשר עם המשפחה והשורשים מהם באת). ככה שמי שעוזב כנראה יש לו סיבות טובות ומעמיקות. עד כאן, כי אני חייבת ללכת.(משלמים לי גם בשביל לעבוד, לא רק לגלוש).
