איך חושבים חיובי?

taltal333

New member
איך חושבים חיובי?

סוף סוף הגיע שבוע 13, הייתי בטוחה שעכשיו ארגע, אבל ההעלמות של עוד סימני הריון והרגשה טובה כל פעם מכניסה אותי ללופ של חרדה. אני רואה רופא / טכנאי אולטרסאונד בממוצע פעם בשבוע-שבוע וחצי. זה הכי הרבה שאני מצליחה בלי להשתגע. ככל שעובר הזמן והשבועות עוברים ההריון נהיה יותר יקר לי ויהיה קשה יותר להפרד במידה והוא לא יצליח. אחרי השקיפות (המוצלחת!) סיפרתי למעגל של חברים ומשפחה, מה שהופך את זה לאמיתי (אני מנסה שלא לבדוק מתי תאריך הלידה המשוער, או מה צריך לעשות מעבר לבדיקה הקרובה, סקירת מערכות). רציתי לשלם עבור בדיקת nipt בתקווה שאוכל לוותר על מי השפיר, ובראש שלי אני מפחדת לפעול קדימה, שמה תוצאות בדיקת הדם יגיעו אחרי שאגלה שחס וחלילה אין לו דופק.
חשבתי שאחרי שבוע 12-13 אני אוכל להרגע קצת, הסטטיסטיקה לטובתי, אבל זה לא ממש מצליח.
יש לי עוד 2 חברות בהריון בשלב דומה לשלי, הן הכי אופטימיות ומאושרות, מי שמעולם לא הפילה לא מבינה את ההיסטריה, אני כל הזמן מודאגת שאם אאבד את ההריון פשוט לא אצליח לשמור איתן על החברות. בהריון הקודם שנפל בשבוע 8 קרה אותו דבר עם חברה שאני פשוט לא מדברת איתה היום. לא יכולתי לראות את הבטן שלה גדלה ותופחת בזמן שאני חוזרת לivf לעוד ניסיון ועוד אחד והזמן עובר בלי לדעת מתי זה יצליח. הבת שלה היום בת חצי שנה.
 
אני לא בטוחה שאפשר

עבור מי שחוותה אובדן האפשרות של העדר דופק פשוט נחרתת בנשמה ומפוגגת את האושר והקלילות שמאפיינים הריוניות רבות שלא חוו אובדן. אני מזמינה אותך לפורום "הריון אחרי אובדן" (או בשמו השני - פורום ההיסטריות מהמיון) בו רוב הנשים נרגעות... אחרי הלידה :)
 

שירהד1

Member
מנהל
קודם כל- אני שמחה שהבדיקות עד כה תקינות


זה חשוב ומשמעותי. נכון שיש עוד דרך ארוכה, אבל כן צריך לשמוח על כל בדיקה תקינה.
לגבי שאלתך- תראי, לפי מה שקראתי אחרונית על הסיפור שלך- העניין הוא שהגעת להריון הזה כבר די מותשת נפשית- כבר עברת דרך ארוכה עד כה- את עדיין ללא ילדים, 3 שנים בניסיון להביא ילד, שנתיים מתוכן בטיפולים, הפלה בשבוע 7-8 בגלל הפסקת דופק, ההריון הנוכחי התחיל כשניים וליבו של אחד פסק...
ואחרי כל זה- את מצפה מעצמך להירגע ולהיות הריונית שמחה וטובת לבב, מפזזת וצוהלת? אולי זה אפשרי. לא יודעת. לי זה נשמע לא אנושי אחרי כל מה שעברת עד כה, להיות כזו.

אז מה עושים? מבינים שהחרדה היא הגיונית מאוד, בהתחשב במה שעברת.
אפשר גם להיעזר בטיפול רגשי ולהתייעץ לגבי טיפול תרופתי נוגד חרדה, אם המצב מאוד מקשה עלייך (ואני מדברת מתוך ניסיון אישי).
ממליצה לך להמשיך וללכת לבדיקה כל שבוע, כי יש בזה משהו טיפה מרגיע. אפילו לשעה, אפילו לדקה, אפילו לחצי יום. טיפה לנשום. טיפה להרגע.
מקווה שאת עסוקה ועובדת ויש לך עיסוקים מעניינים ומהנים. זה בהחלט יכול לסייע.
ולקחת כל יום ביומו. יום אחר יום. שבוע אחר שבוע. ככה- בצעדי צב, לאט לאט, אבל הזמן עובר. ביקורת ועוד ביקורת, בדיקה ועוד בדיקה....שבוע אחר שבוע אחר שבוע. עקב בצד אגודל. עד הסוף הנפלא. בתקווה גדולה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

shira3121

New member
אני חוששת שזה בלתי אפשרי

למזלינו הריונות מתפתחים או לא בלי קשר לחשיבה שלנו
 

taltal333

New member
בינתיים להיות פה בפורום עוזר לי מאד :) תודה לכולן

כמובן שהלכתי אתמול למרפאת נשים של הקופה, שם כבר מכירים אותי, הטכנאית הכניסה אותי זריז בחיוך נתנה לי לראות דופק ושילחה אותי מחייכת.
מחכה בקוצר רוח להרגיש תנועות ואז אולי קצת להרגע עם התכיפות של הביקורים שם...
 
למעלה