איך טוענים אנרגיות מרוקנות?

[tlingit]

איך טוענים אנרגיות מרוקנות? ../images/Emo10.gif

כל העיסוקים שלנו, באימון ובחיים בכלל די לוקחים מאיתנו אנרגיות מה אתם עושים כדי להתמלא מחדש

 

[באדי תות]

לדעתי וזה מה שאני עושה

תמיד בשביל לטעון את המצברים אני עושה דברים שאני אוהבת משחקת כדורסל הרפיה וכו'

 

[ענתוצאות]

אתגר אמיתי

אני עוסקת רבות בשאלה הזו ביני לביני (וגם בשיחות עם אחרים). מרגישה כמו מעיין שואב שלפעמים כלים הכוחות בו. אני מאמנת מספר גדול של מתאמנים במשך השבוע וגם מלמדת אימון (ובקורסים עוברים אנשים תהליכים ששואבים מאיתנו אנרגיות). בנוסף, מתנהלת במעגל החיים הפרטי (שגם שם, יש לא פעם "שואבי אנרגיה" וגם "מוצצי אנרגיה" כפויי טובה...) אז מה עושים ? מגייסת כלים ושיטות כדי להטעין את עצמי מחדש. לוקחת הדרכה כדי לא להישאר לבד עם המטען וההתלבטויות עושה מדיטציה מתי שיכולה לעצמי אני עושה לפעמים רייקי בסיום אימון שואב ובכלל אני בעד טיפולים אלטרנטיביים כדי להטעין את הגוף והנפש מחדש (הילינג, רייקי, מסאז' טוב וכל אמצעי אחר שיחזיר את מה שהולך לפעמים לאיבוד בדרך). למרות העייפות בסוף היום אני משתדלת לצאת ולבלות במקומות האהובים עלי בעיקר- כדי להזכיר לעצמי את מהות האיזון בחיים. להזכיר לעצמי שהשמחה היא ערך שבחרתי בו במקום גבוה יותר מאשר הפרנסה. וכמובן - הספורט. אני רצה ומוצאת את הריצה משחררת ומטעינה מחדש. אבל לפעמים, מרגישה למרות הכל מרוקנת ועייפה ןכל הזמן מחפשת דרכים נוספות להיטען ולהירגע. אור ואהבה ענת

 

[tlingit]

גם אני למדתי

שיש פעילויות שאני לוקחת את עצמי אליהן למרות תחושת העייפות כי הן טוענות אותי מחדש בעצם ואני יוצאת מהן אחרת לגמרי אבל השורות האחרונות שלך הכי נוגעות כי החידה בעצם נשארת לא פתורה: אילו עוד דרכים קיימות כדי להרגע, להרגיש חופש וכדי להיטען באנרגיות שמחות וטובות? ואיזה דרכים קיימות לגרום לעצמנו לא להרגיש בעומס מציק ומעיק? אני כל פעם חושבת שהתשובה היא כביכול פשוטה וישירה: אני רוצה מנוחה, כלומר לא לעשות שום דבר הוא מה שיתן לי את זה, וכל הפעילויות שאני חושבת שיעזרו ויטעינו וכו' הן בעצם הרבה עשיה ולכן מחטיאות את המטרה... כלומר מה שאנחנו בעצם צריכים לעשות הוא לחפש דרכים לאפשר לעצמנו זמן של לא לעשות כלום

 

[ענתוצאות]

גם זה ועוד הרבה יותר

אני עושה הפרדה בין עשיה של גוף לעשיה של נפש. לפעמים עשיה גופנית נותנת מנוחה לנפש (כמו ספורט למשל) לפעמים עשיה מודעת (מדיטציה, רייקי), למרות היותה כרוכה בהשקעה היא זו המביאה שקט לנפש. כשנחים, הגוף אולי שרוי באי עשיה אבל לעתים דווקא הנפש או המוח עובדים ביתר שאת ואותם, הרי אנחנו רוצים להרגיע. הדרך הטובה ביותר היא ללמוד גבולות לעצמנו, לאחרים. באופן כזה לנהל טוב יותר את האנרגיות שלנו . העבודה שלנו כרוכה בהשקעת אנרגיה עצומה ולכן - בשאר מערכות חיינו, חשוב להיפטר משואבי האנרגיה (בעיקר אנשים....) או לפחות להקטין את ההשפעה השואבת שלהם על כוחות הנפש שלנו (מצאתי שיש לשואבי האנרגיה האלה תכונה אחת בולטת - הם כפויי טובה עד גבול הניצול) ומצד שני לחזק את מקומם ומשקלם של ספקי האנרגיה. לפעמים - ספורט, מדיטציה, שקט, הליכה בים או בילוי טוב בערב הם ספקי אנרגיה לפעמים אלו דווקא אנשים מסויימים שקיומם בחיינו נותן לנו אנרגיה ואור ובמחיצם אנחנו באמת יכולת להשתיק קצת את המוח ולנוח. ובלי כל קשר - טיול טוב הרחק מציר החיים המרכזי הוא הדבר שאני הכי מתגעגעת בימים עמוסי אנרגיה שכאלה. אור ושלווה ענת

 

[אבי בכר 2005]

קצת על מתי

רוב האנשים מתישים עצמם לדעת בכל תחום בחיים עובדים עד מאוחר, עובדים בסופי שבוע, לא אוכלים נכון, לא נחים נכון, לא יוצאים לחופשות, ואפילו עוזרים לאחרים עד ש"אין להם יותר כח" חשוב להבין את הדבר הבא ריקון מערכת לחלוטין מהאנרגיה שבה, ידרוש הרבה יותר אנרגיה לחידוש האנרגיה במערכת במקרה הטוב. במקרה היותר גרוע יגרום לנזק מצטבר במערכת עצמה. כל מכונאי יודע שמצבר חייב לשמור על אנרגיה מינימלית על מנת לשמור על תפקוד לאורך זמן, ריקון מצבר מהאנרגיה שלו לגמרי הורס את המצבר ולפעמים הופך אותו לבילתי שמיש. גוף האדם הוא סוג של מצבר. אנשים לפעמים מתקשים לצאת להפסקה באמצע עבודה כשעוד יש להם כח, בין אם מ"מה יחשבו..." ובין אם "יש לי עוד כח אולי אני יספיק עוד משהו" ואינם מבינים שאינם עושים טוב לא לעצמם ולא לאחרים אני רואה את זה כל יום, אלה שלוקחים הפסקה במקרה הטוב יהיו אלו המעשנים, ש"גונבים 5 דקות סגריה" וגם אז כשהם כבר בהפסקה הם נראים כאילו מישהו רודף אחריהם. או אלו שעוצרים לשיחת מסדרון "כאילו במקרה" ונשארים 10 דקות. אל תחכו לסוף היום, אל תחכו לחופשה, אל תחכו לסוף שבוע תעשו הפסקות במהלך היום, לכו לטייל 10 ,15 דקות פעמיים שלוש ביום, שבו תחת עץ ותהנו מהרוח, נתקו את מחשבותיכם, הביטו מסביב , נישמו עמוק, נשמו שוב ושוב מלא הראות, מי שמודט שימדוט. לשוחח בטלפון זו לא מנוחה לרכל עם אחרים זו לא מנוחה להיות טרודים בעיניינים ולא חשוב מה הם זו לא מנוחה אנשים מגיעים לסוף שבוע ואומרים "אני מותש, אין לי כח לזוז, כל מה שבא לי זה לישון כל הסוף שבוע" אל תתישו את עצמיכם תשמרו על האנרגיה ותגיעו לסוף השבוע מלאי אנרגיה על מנת לנצלו בצורה טובה ולא "להרוג אותו בשינה" או לחילופין לסחוט את עצמיכם עו קצת ולהתחיל שבוע חדש במינוס אנרגיה. ממליץ לכם על ספר קטן ופרקטי שנקרא "סוד האנרגיה הטובה/לואיס פרוטו" בברכת שפע של אנרגיה וחיוניות

 

[tlingit]

אכן הארת נקודה חשובה

והיא החשיבות של הצורך במנוחה במהלך היום והשבוע ולא רק לדחות אותה ל"חופשה מרוכזת" הדברים שכתבת הם בהשראת הספר שהמלצת?

 

[אבי בכר 2005]

בין השאר

הדברים שכתבתי הם לדעתי התמצית החשובה שבשימור האנרגיה, הספר בעצם מרחיב ומפרט באופן מעשי כיצד ניתן לחדש מלאי אנרגיה ושוב כיצד לשמר אנרגיה. הספר נוגע בתחומים רבים בחיינו לדוגמא: מכשירים אלקטרוניים ובפרט טלויזיה הם שותיי אנרגיה רצניים - מי "שמתחבר" לטלויזיה בשמונה בערב ומסיים בחצות מכיר את ההרגשה של חוסר יכולת לקום מהספה, אנשים טועים לחשוב שזה בגלל "עייפות של כל היום" אנשים שמקטרים - כל המתלוננים למניהם על העבודה, הממשלה, המצב, הבעל, האישה וכו', התרחקו מהם כמו מאש, שותיי אנרגיה, תתחברו לאופטימיים. אוכל, פעילות גופנית, ועוד ועוד תחומים.

 

[tlingit]

מה עם

דברים כמו: מנוחת צהריים... ? מה שנקרא Old School Solution אבל אולי יש בזה משהו?

 

[אבי בכר 2005]

בהחלט כן

היום במקרה הייתי בבית בצהריים וישנתי שעתיים אין אין אין כמו שעתיים שינה בצהריים לעידוד האישיות החצי השני של היום בהחלט נראה אחרת