עיניים תועות
New member
איך. [טריגר, קוראים לזה?]
אני חושבת שיש לי בעיה. אני לא יודעת מה טוב בשבילי. זאת אומרת, אני יודעת. אבל לא באמת. לא עד הסוף ונכון, לא כשבאמת צריך להחליט. אז אני מוצאת את עצמי מתגלגלת מהמיטה, שלי, בפחד, כמו לקלוט פתאום בבום כמה אכלת [וכמה זמן שזה כבר לא קרה] הבחילה היא כמעט זהה. איך הגוף יכול להיות כזה מן כלי לרגש כשאני לא מצליחה [ש-אני לא מצליחה] [ושכל כך ברור שגם הגוף לא יצליח] איך שאני נוטה לשנוא את הגוף אחר כך. [וגם לפני. וגם תוך כדי.] כמה רע ולא אמיתי ומטומטם שהכל יכול להרגיש. להיות. [הרי בגלל זה אף פעם לא האשמתי. ועד עכשיו. זו אני שאשמה... זה הגוף שלי שאשם. ובעיקר מה שבפנים.]
אני חושבת שיש לי בעיה. אני לא יודעת מה טוב בשבילי. זאת אומרת, אני יודעת. אבל לא באמת. לא עד הסוף ונכון, לא כשבאמת צריך להחליט. אז אני מוצאת את עצמי מתגלגלת מהמיטה, שלי, בפחד, כמו לקלוט פתאום בבום כמה אכלת [וכמה זמן שזה כבר לא קרה] הבחילה היא כמעט זהה. איך הגוף יכול להיות כזה מן כלי לרגש כשאני לא מצליחה [ש-אני לא מצליחה] [ושכל כך ברור שגם הגוף לא יצליח] איך שאני נוטה לשנוא את הגוף אחר כך. [וגם לפני. וגם תוך כדי.] כמה רע ולא אמיתי ומטומטם שהכל יכול להרגיש. להיות. [הרי בגלל זה אף פעם לא האשמתי. ועד עכשיו. זו אני שאשמה... זה הגוף שלי שאשם. ובעיקר מה שבפנים.]