איך יודעים האם לאוטיסט יש הפרעת קשב?

איך יודעים האם לאוטיסט יש הפרעת קשב?

הבן שלי, במהלך שני האבחונים לאוטיזם, אובחן עם בעיות קשב, אפילו קיבל הערכת זמן. אני לא הסכמתי עם אבחון בזמנו. אבל לאחרונה יש תופעה שאני לא יודעת להסביר וחשוב לי להבין מה מקורה, כדי למצוא פתרון נכון: הילד תלמיד מחונן, מקבל ציונים גבוהים אך לא לומד בכלל. בגדול, המטרה שלנו היא להקנות לו הרגלי למידה וגם להתקדם בחומר שהוא חזק בו, כדי לבסס את הנושא לקראת העתיד. אבל בנוסף, לאחרונה גם הציונים התחילו קצת לרדת. הציונים עדיין מעל 90, לכן אין שיתוף פעולה מבית ספר.
קבענו שהוא ילמד כל יום שעה, והוא יבחר איזה חומר ללמוד ובאיזה מקצוע, העיקר שילמד. גם הדרך לא חשובה: לבד או ביחד, חוברת או מחשב.
הוא הסכים, אבל בפועל הוא יושב 10 דקות, קם ובורח, מחזירים אותו, ושוב הוא בורח אחרי 10 דקות. וסתם כולם מתעצבנים, גם הוא.
לכאורה זה מתאים להפרעת קשב. אבל אולי זה קשור לאוטיזם, כי הוא לא רוצה ללמוד ומסכים רק כי אין ברירה.
מה דעתכם?
ולא, אני לא מסכימה שלא ילמד בכלל. אנחנו מנסים להסביר לו למה אנחנו מתעקשים, ולא נראה לי שהוא מפנים. אבל אם נעזוב, הוא רק יבהה כל היום במסכים.
אגב, הסיבה היחידה שהוא הסכים, זה בגלל שביום הורים הוא ראה את הציונים שלו והתבייש. לא כי הוא לא יודע, אלא כי השליטה שלו אמורה להיות מלאה.
בשפה, שקשה לו, קיבל 90 ואמרנו כל הכבוד. אבל ציון במתמטיקה פחות מ-95 פוגע גם לו באגו המנופח שלו.
ואז אמר שעצמו שילמד כל יום כדי להשתפר. אבל אז הודיעו להם שהייתה טעות והציון האחרון לא עודכן. והיות והוא קיבל 100, הוא פחות מבין למה הוא צריך ללמוד.
חשבנו לבקש מהמורה להחמיר איתו במבחנים, אבל גם אם תסכים, ואני בספק - גג יהיו עוד מבחן אחד עד סוף השנה.
 
השאלה היא למה חשובה לך הדרך הפורמלית

מה היתרונות שלה לעומת דרך שמתאימה להלך הנפשי שלו אוטסטים וגם אני נוטים לאוטודידקטיות אני אישית רוב הילדות הייתי תלמיד גרוע בעצם בכלל לא הייתי נחשב לתלמיד בעיני המערכת כי לא ידעתי קרוא וכתוב עד גיל מבוגר יחסית אבל ברגע שנתנו לי אפשרות ללמוד בדרך שלי התפתחתי מאוד ונהייתי מצטיין למדתי לבגרוית בלי להתכונן והכל מאיות אפילו רצו שאלמד לתואר במתמטיקה במקביל לתיכון מתלמיד שנחשב לאם בעיות קוגנטיביות הגעתי עד רמה מאוד מאוד גבוה וכל זה בדרך שלי , בעיני כדאי לעזוב אותו ציונים זה לא הכי חשוב ומי שמצליח בלימודים הפורמלים לא בהכרח זה אומר עליו דברים טובים זו דרך שמתאימה לעדר לא למוח חופשי ומקורי , לכן בעיני לתת לו להתבטא בדרך שלו האם זה קשב וריכוז ? אולי האבחנה לא משנה גם אני מאובחן בקשב וריכוז מורכב מאוד אבל שאני רוצה ללמוד ויש לי תשוקה אני לומד כמו שמעטים מאוד מסוגלים ללמוד גם במשך ימים שלמים יושב על בעיות מורכבות קורא חומר מורכב מאוד קולט אין סוף ידע ברמה הכי דקדקנית ( אמרת פעם שלבן שלך יש זיכרון מצוין לי גם אבל רק שיש בי תשוקה ובעיני זה מאפיין של הצורת לימידה האוטסטית / הלקות למידה לנגזורתיה) וכו אז בעיני הנחי לו העתיד רחוק הוא ילד תהני לו להנות מהחיים זו דעתי .
 
זאת בדיוק הבעיה

אם הוא היה בוחר בעצמו ללמוד משהו, היינו עוזבים אותו בשקט. גם אם זה היה משהו "לא מקדם" מבחינה פורמלית. אבל הוא לא לונד כלום.
 
אז כנראה לא בא לו

אי אפשר לכפות על אדם ללמוד שאינו רוצה לשם מה ? עושה רטשם שהוא ילד חכם אפילו אמרת מחונן ברגע שהוא ידליק הוא ילמד ויצליח מאוד בדרכו כך אני הייתי אין מה להליחץ יש הרבה ילדים שלא אהבו ללמוד ובסוף נהיו למדנים תלוי בגיל ובמצב הרוח זו דעתי .
 

HoneyBadger

New member
אם היה לו קושי אמיתי ללמוד הוא לא היה מקבל 90+

אובייסלי הוא לומד והמוח שלו מעבד את המידע בווריאציה שמתאימה לו.
אם היית רוצה רוצה להעביר את הרעיון של בן אדם לומד בסרט, היית מציגה בן אדם יושב ולומד ומראה בשעון שעבר כך וכך זמן והצופה היה מבין שהוא צפה ב"למידה".

מבחינתו כרגע לשבת וללמוד שלא מול הנחיצות זה סתם פעולה שמתאימה לדרמה ואם יש פה משהו שיגרום לו להפרעת למידה אמיתית, זה שבעתיד שהוא ילמד דברים יותר מתקדמים והנחיצות כן תהיה לשבת וללמוד "כמו בסרט" אבל כבר נוצר אצלו פוביה. כך שלמרות שהאיסטינקט שלו יבין את הנחיצות של הפעולה הדרמתית יהיה לו דחף לברוח מזה.

לא צריך להיבהל מאבחנות הפרמטרים שרופאים מאבחנים יכולים ויכולים גם לא לבוא בקנה אחד באיך שהמציאות נתפסת בעיני אנשים שהם אינם רופאים.
ואין באמת צד שלילי להרופא חושב שיש לך הפרעות קשב והפרעות התפתחותיות, זה בעיקר נותן לך הנחות שכולם יכלו להרוויח מהם גם כאלה שאינם מאובחנים.
אבחנות קשות יותר כמו דו-קוטביות וסכיזופרניה כבר צריך לחשוב טוב טוב לפני שמאפשרים לרופא לתת לך אבחנה כזו.
 
הציונים שלו גבוהים לא בגלל שהוא לומד בלי שאני שמה לב

הוא מחונן, אז כשהיה צעיר יותר וכן למד, הוא פשוט הצליח לקלוט דברים שעדיין מספיקים היום. לפני כמה שנים הוא "גילה" מסכים ומאז מעדיף אותם במקום הלימודים.
 

HoneyBadger

New member
יש אולי מסכי HD אבל עוד לא שמעתי על מסכי ADHD


בקיצור לא צריך להתיחס לזה כהפרעת קשב.

חוץ מזה כשאת מתיחסת ל"מסכים", מסך זה לא שווה ערך לטוסטר. אולי בטוסטר אפשר רק לחמם לחם במסך יש גיוון אינסופי של דברים שאפשר לעשות.
וגם המציאות היא מאוד מגוונת והיא איננה או מסך או למידה כך שאם יש דחף לגרום לו להתאוורר מהמסך אולי כדאי למצוא לו משהו יותר מפתה מללמוד למבחן.

ותכלס אין באמת הבדל בן 90, 90+ ו100 המון דברים שקורים גם תוך כדי הבחינה יכולים לגרום להפרשי ציון כאלה.
ולגבי המחויבויות הלימודיות, הוא לחלוטין צודק הוא עומד בהם ואין באמת הצדקה לקחת לו את זה.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אין קשר בין התנתקות ממסך ל"דגירה" אקדמית
ילד שמחובר שעות רבות למסך זקוק בד"כ ליותר פעילות גופנית,
לאו-דוקא ל"דגירה" על חומר לימוד.
אגב, פעילות גופנית יכולה להיות לא רק חשובה לבריאות הגופנית והנפשית
אלא אפילו ערוץ למידה, למשל:
טיול/סיור באתר טבע/ אתר הסטורי/ מוזיאון,
פיתוח ושכלול מיומנויות מוטוריות ואחרות
(זה יכול להיות אפילו דרך "סתם" טיפוס על עץ, משחק כלשהו
או יצירה בפלסטלינה, במחול, בקולינריה או משהו אחר),
שגם הן מעבר לחשיבותן בפני עצמן,
משפיעות גם על המוח ועל יכולות הלמידה בכלל, גם האקדמיות.
ואלה רק דוגמאות אחדות.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
יש הרבה דרכים ללמוד
יש לזה אפילו מונח מקצועי: סגנונות למידה
https://think2act.weebly.com/1505149015041493150414931514-15001502149714911492.html
אפשר למצוא הרבה חומר על הנושא,
כולל שאלונים המסייעים בזיהוי ואפיון סגנון הלמידה של המשיב.

כפי שכבר נכתב לך, הישגיו הלימודיים הגבוהים (אפילו אחרי הירידה) מעידים שהוא לומד.
לא מניחה שהחומר עליו הכתה נבחנת עכשיו הוא מלפני שנה
("כשהיה צעיר יותר וכן למד, הוא פשוט הצליח לקלוט דברים שעדיין מספיקים היום").
משמע שהוא כן לומד, בדרך שלו, שאולי נעלמת מעינייך.

הנקודה היחידה בתיאור שלך שכן נראית לי משהו אולי "מדאיג", ראוי לתשומת-לב
היא "והתבייש. לא כי הוא לא יודע, אלא כי השליטה שלו אמורה להיות מלאה".
הצורך הזה בשליטה מלאה, לעולם לא יכול להתממש, לאף אחד אין שליטה מלאה
לא בידע/בחומר ולא בחיים.
גם לא לנו ההורים בילדינו, ולא לאף אדם במה שקורה איתו
ולכן הצורך הזה דן את האדם מראש להיות בלחץ תמידי
(סטרס הוא אחד מגורמי הסיכון על הבריאות הפיזית והנפשית),
להיות בסכנת משבר
בכל פעם שהפנטזיה הבלתי אפשרית על שליטה מוחלטת תתנגש עם המציאות.
החרדה שמולידה צורך כזה, עלולה חלילה להקשות מאד על החיים.
לכן לעניות דעתי המיקוד צריך להיות דוקא על שחרור,
זה בעיניי שיעור חשוב לחיים, משהו שבאמת חיוני ללמוד.
והדרך הטובה ביותר ללמד את זה היא דוגמא אישית


ולגבי חומר אקדמי- מה דעתך לעשות לו מנוי ל'גלים'?
(אפשר להציע גם לביה"ס להצטרף ולעשות מנוי לכלל התלמידים, הרבה בתי"ס עשו זאת)

https://www.galim.org.il/
 
זה חלק מהעניין

הוא כל כך בטוח שהוא יודע הכל שהתשובה הקבועה לשאלה מה חדש הוא למד בבית ספר: מה אני כבר יכול ללמוד שם.
וגם זה מונע ממנו להשקיע.
ולגבי התחלה של מה שכתבת - בבית הוא לומד חומר מתקדם בכמה שנים לעומת בית הספר, לכן עדיין מסתדר עם מה שלמד בעבר.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אולי הוא צודק?
אולי באמת ביה"ס לא תורם לו?
אולי כדאי לחפש לו סביבה חינוכית-לימודית אחרת?
יתכן שסביבה שתתאים לו ותעניין אותו תעורר בו יותר מוטיבציה
 
בית ספר אכן לא תורם לו

חוץ מקצת חברים. אבל אין באזור כיתת מחוננים, אז זאת בעיה. ולא, החינוך הביתי לא בא בחשבון.
הוא מאד אוהב יום שליפה למחוננים, אז אני מקווה שעוד שנה יילך לכיתה מדעית וזה יהיה מספיק מאתגר. השאלה מה עושים עד אז?
 

schlomitsmile

Member
מנהל
משתדלים להמנע מהלחצה מיותרת
לדעתי הלחץ שלך מזיק לו וגם לך וגם לקשר ביניכם.
הוא לומד- בנאדם, ובטח בנאדם אינטיליגנטי, לומד כל הזמן
זה בטבע שלו.
גם אם לא בדרך הקונבנציונלית לה את מצפה.
אפשר לנסות לזמן לו גירויים, כגון יום שליפה, אתרי למידה כמו 'גלים' ואחרים
או חשיפה בכלמיני דרכים אחרות לעולמות תוכן ואתגרי חשיבה.
וזהו, פשוט לשמוח בו
 
לי יש אבחנה נוספת

של סיכזופרניה בשילוב מניה דפרסיה ובעיני זה מאןד תלוי בחומרת הפרעת התפתחות יש מצבים שבהם עדיף להיות סיכזופרן ולא אוטיסט לפחות מבחינת התפישה הנורמטיבית לי אין שום בעיה אם שום אבחנה ובעיני התופעות השליליות בכל אלו הן בעיקר בגלל החברה ולא בגלל האדם וצריך לעורר מודעות זו דעתי
 
למה הכוונה ש"הילד לא לומד כלל"?

איך את מדדת את זה?
הוא לא מבצע משימות? לא משתתף בשיחות בכיתה?
הוא לא מכיר חומר?
הציונים שלו אומרים שהוא יודע את החומר. אז איך קבעת שהוא לא לומד?
על סמך זה שהוא לומד מהר מאוד? אז הוא מסוגל ללמוד מהר.
מה הבעיה עם זה?הוא לא לומד בבית? אולי הוא סיים את הכל בכיתה?
אם כך זה לא נקרא "לא לומד בכלל". זה נקרא לומד מהר.
תסבירי מה הכוונה ל"לא לומד בכלל".
כי בדרך כלל בוחנים רמת לימוד לפי הציונים ואני רואה שהכל בסדר אצלו.
 
הוא לא לומד בבית

בכיתה אין עליו תלונות. אין להם כמעט שיעורי בית, ואם יש - הוא מסיים בכיתה.
אנחנו רוצים להקנות לו הרגלי למידה ומבקשים שילמד קצת בבית. והוא לא לומד.
 
כלומר כל דרישות של בה"ס הוא מספיק בשיעור

אבל מבחינתכם הוא חייב ללמוד בנוסף גם בבית?
לדעתי זה לא נקרא "לא לומד".
הוא לומד. פשוט מהר.
אם אתם רוצים להשיג את זה (תוספת לימודים) אז תעבירו לבה"ס למחוננים או דומה לזה. שרמת דרישות בה"ס יעלה בהתאם לכישרונות שלו.
 
למעלה