לא מדויק. פרלקסה עובדת במרחקים קטנים יחסית
הרעיון הוא שאם מסתכלים על אותו כוכב בהפרש של חצי שנה, אז אפשר בעצם יש לנו משולש שהבסיס שלו הוא קו דימיוני שמחבר את שתי הנקודות שבהן נמצא כדור הארץ (עכשיו ולפני חצי שנה) והקודקוד הוא הכוכב. המרחק של כדור הארץ מהשמש הוא כ 150,000,000 ק"מ, מה שאומר שאורך בסיס המשולש הוא 300,000,000 ק"מ. אם יודעים (קל למדוד) את הזוית שבה רואים את הכוכב בכל אחת מנקודות הבסיס אפשר די בקלות לחשב את המרחק אליו.
 
המרחק שאליו אפשר למדוד תלוי בדיוק של זוית המדידה. טלסקופים מודרניים יכולים למדוד זוית בדיוק של 1:10,000,000,000 מהיקף המעגל, מה שמאפשר למדוד מרחקים של עד 1,000 פארסק לערך, כלומר כ 3,260 שנות אור.
 
מאחר שקוטר הגלקסיה שלנו הוא בערך פי 30 מזה (כ 100,000 שנות אור) פרלקסה לא תעזור ולכן יש לחפש שיטות אחרות. השיטה המקובלת היא מדידת עוצמת ההארה של הכוכב. יש עצמים ביקום שהם בעלי בהירות מוחלטת, כלומר אנחנו יודעים מה הבהירות האמיתית שלהם (למשל הקפאידים - כוכבים המשנים את עוצמת התאורה באופן מחזורי). ברגע שיודעים את הבהירות המוחלטת שלהם, מודדים את הבהירות כפי שהיא נראית מכדור הארץ ומשתמשים בכלל שעוצמת ההארה יורדת ביחס ישר לריבוע המרחק - אפשר לחשב את המרחק.