מיט מיט 100
New member
איך יודעים מתי לוותר?
היי ישראל וכולם.
אני סטודנטית שנה ראשונה להנדסת תוכנה.
לקח לי המון זמן לבחור את המקצוע הזה. שום מקצוע אחר לא משך אותי ללמוד אותו. וידעתי שאני צריכה תחום ריאלי כי אני יותר חזקה בלהבין רעיונות וליישם אותם מאשר לשנן חומר ולהקיא אותו.
באתי בלי רקע בכלל בתכנות, וכמעט כולם מסביבי באו עם 5 יחידות של מחשבים מהתיכון, ורובם גם עם רקע מעבודה של לפני הלימודים או מהצבא.
בסמסטר הראשון נלחמתי בשיניים כדי רק לעבור את הקורסים. תוך הנחה שזה סמסטר ראשון, ומעבר ללימודים הקשים, והכרות שלי עם עולם חדש שלא הכרתי לפני(התכנות) יש גם את העניין של התחלה חדשה, אנשים חדשים, יציאה לעצמאות, והלמידה איך ללמוד בכלל ואיך לנהל את הזמן. אז "תירצתי" לעצמי את האי הצלחה.
בסמסטר השני כבר באתי קצת יותר מוכנה ויודעת לקראת מה אני באה. וניסיתי להקדיש כמה שאפשר ללימודים ולעבודות. והרגשתי ממש שיפור בתכנות שלי. ממוצע כל העבודות שלי מהסמסטר עומד על 90.
אבל - לא משנה כמה השקעתי וכמה למדתי (ולמדתי המון המון לכל מבחן- לקחתי מרתונים ושיעורים קבוצתיים ופרטיים). אני פשוט לא מצליחה לעבור את ה30-40 במבחנים. עשיתי מועדי ב' בכל המקצועות שלמדתי הסמסטר (למעט מקצוע אחד שנאלצתי לעשות בו קורס חוזר כי נכשלתי בו בסמסטר א ובו יש לי עכשיו אחלה ציון 87 ) אבל בכל שאר המקצועות אני בתחתית הסקאלה של הממוצע המחלקתי.
לא נראה לי אני צריכה לפרט יותר מדי כמה זה מתסכל, וכמה דמעות נשפכו על כל מבחן כזה.
ואני באמת שואלת את עצמי אם אני מתאימה לתואר הזה, אם אני יכולה להצליח בו. כי אין לי סיבה לעשות תואר שבסוף אני מסיימת אותו בממוצע 50-60. מי יקח אותי לעבודה ככה?! תואר כזה לא שווה כלום. אבל מצד שני כשאני חושבת על האופציה של לפרוש אני לא מצליחה לחשוב על שום מקצוע אחר שכן מושך אותי, שכן מעניין אותי ושאני יכולה ללמוד אותו במקום.
בנתיים אני כבר רשומה לקורס קיץ, ואני אעשה אותו ואני מתכננת לפרוס את התואר קצת יותר כדי להפחית עומס ולחץ מכל סמסטר. אבל אני לא יודעת אם זה מה שיעזור לי. ואני בטוח יודעת ששום דבר בעולם לא שווה את התסכול והדיכאון שלי.
עוד סיבה שממש מקשה עלי לפרוש מהתואר ולוותר, זה שאני לא כ"כ מאמינה בוויתור עצמי שכזה. אני מכירה את עצמי ואני יודעת שאני יכולה להצליח. וגם בתיכון היה לי קשה ונלחמתי בשיניים והמורים רצו להוריד אותי ברמה של היחידות ורצו שאוותר. אבל לא וויתרתי והוצאתי ציונים מעולים בבגרויות. המון מורים התנצלו בפני אח"כ. אבל אני לא בטוחה שאפשר להשליך מהתיכון על האוניברסיטה.
מצטערת על האורך והחפירה.
תודה מראש
היי ישראל וכולם.
אני סטודנטית שנה ראשונה להנדסת תוכנה.
לקח לי המון זמן לבחור את המקצוע הזה. שום מקצוע אחר לא משך אותי ללמוד אותו. וידעתי שאני צריכה תחום ריאלי כי אני יותר חזקה בלהבין רעיונות וליישם אותם מאשר לשנן חומר ולהקיא אותו.
באתי בלי רקע בכלל בתכנות, וכמעט כולם מסביבי באו עם 5 יחידות של מחשבים מהתיכון, ורובם גם עם רקע מעבודה של לפני הלימודים או מהצבא.
בסמסטר הראשון נלחמתי בשיניים כדי רק לעבור את הקורסים. תוך הנחה שזה סמסטר ראשון, ומעבר ללימודים הקשים, והכרות שלי עם עולם חדש שלא הכרתי לפני(התכנות) יש גם את העניין של התחלה חדשה, אנשים חדשים, יציאה לעצמאות, והלמידה איך ללמוד בכלל ואיך לנהל את הזמן. אז "תירצתי" לעצמי את האי הצלחה.
בסמסטר השני כבר באתי קצת יותר מוכנה ויודעת לקראת מה אני באה. וניסיתי להקדיש כמה שאפשר ללימודים ולעבודות. והרגשתי ממש שיפור בתכנות שלי. ממוצע כל העבודות שלי מהסמסטר עומד על 90.
אבל - לא משנה כמה השקעתי וכמה למדתי (ולמדתי המון המון לכל מבחן- לקחתי מרתונים ושיעורים קבוצתיים ופרטיים). אני פשוט לא מצליחה לעבור את ה30-40 במבחנים. עשיתי מועדי ב' בכל המקצועות שלמדתי הסמסטר (למעט מקצוע אחד שנאלצתי לעשות בו קורס חוזר כי נכשלתי בו בסמסטר א ובו יש לי עכשיו אחלה ציון 87 ) אבל בכל שאר המקצועות אני בתחתית הסקאלה של הממוצע המחלקתי.
לא נראה לי אני צריכה לפרט יותר מדי כמה זה מתסכל, וכמה דמעות נשפכו על כל מבחן כזה.
ואני באמת שואלת את עצמי אם אני מתאימה לתואר הזה, אם אני יכולה להצליח בו. כי אין לי סיבה לעשות תואר שבסוף אני מסיימת אותו בממוצע 50-60. מי יקח אותי לעבודה ככה?! תואר כזה לא שווה כלום. אבל מצד שני כשאני חושבת על האופציה של לפרוש אני לא מצליחה לחשוב על שום מקצוע אחר שכן מושך אותי, שכן מעניין אותי ושאני יכולה ללמוד אותו במקום.
בנתיים אני כבר רשומה לקורס קיץ, ואני אעשה אותו ואני מתכננת לפרוס את התואר קצת יותר כדי להפחית עומס ולחץ מכל סמסטר. אבל אני לא יודעת אם זה מה שיעזור לי. ואני בטוח יודעת ששום דבר בעולם לא שווה את התסכול והדיכאון שלי.
עוד סיבה שממש מקשה עלי לפרוש מהתואר ולוותר, זה שאני לא כ"כ מאמינה בוויתור עצמי שכזה. אני מכירה את עצמי ואני יודעת שאני יכולה להצליח. וגם בתיכון היה לי קשה ונלחמתי בשיניים והמורים רצו להוריד אותי ברמה של היחידות ורצו שאוותר. אבל לא וויתרתי והוצאתי ציונים מעולים בבגרויות. המון מורים התנצלו בפני אח"כ. אבל אני לא בטוחה שאפשר להשליך מהתיכון על האוניברסיטה.
מצטערת על האורך והחפירה.
תודה מראש
