איך יודעים עם קלינאית תקשורת מועילה?
המפלצת הקטנה בן 3 וחודשיים.
בשנה שעברה הלך לקלינאית תקשורת פרטית והיינו מאד מרוצים. הייתי בכמה טיפולים והיא נראתה לי היועצת של אלוהים לענייני תקשורת...
הילד מאד אהב את הטיפולים איתה, שיתף פעולה והלך ברצון.
בקיץ עשינו הפסקה (התחיל אלוטף וקיבל קלינאית בגן).
לפני כחודשיים וחצי החלטנו לחזור אליה. השבוע הייתי איתו בטיפול (לרוב אישתי הולכת איתו לקלינאית) וישבתי עם תחושה מאד לא נוחה...
זה לא שהיא לא מקצועית חלילה אבל היום פתאום המון דברים (קטנים) שהיא עושה איתו נראים לי לא נכונים.
אבל מעבר לכל מיני דברים אלו ואחרים זה בעיקר הידיעה הברורה שאנחנו, ההורים, משיגים בבית בעבודה איתו תקשורת הרבה הרבה יותר מורכבת מאשר היא.
בטיפול שהייתי, למשל, התקשורת הכי מוצלחת בטיפול היה כשאני התערבתי והקלינאית תקשורת לקחה צעד הצידה ושיחקתי איתו בתורות בלתופף (ולא. אני לא עלוקה הסטרית שלא נותנת לאנשי מקצוע לעשות את עבודתם. באתי מתוך כוונה ברורה לשבת בצד ולשחק בסמרטפון. מה שכל אבא נורמלי אמור לעשות)
חשוב לציין שהילד בתקופה הנוכחית לא ממש שמח ללכת אליה ודי רוטן לפני (התאהב בביטוי המקסים 'לא רוצה') אבל אישתי טוענת שכשהוא מגיע לשם אחרי כמה דקות 'נכנס לעניין'.
אשמח לשמוע מה דעתכם. התחושה וההנחה שלנו שהקלינאית מקצועית, יודעת את העבודה, יצירתית, משקיעה ואוהבת את המקצוע ואת הילד - אנחנו יותר תוהים באופן כללי האם יש איזשהי אינדיקציה שהטיפול איתה מיותר (אנחנו כמובן עובדים עם הילד על בסיס יומיומי בעצמנו בנוסף לעבודה שעובדים איתו באלוטף)
המפלצת הקטנה בן 3 וחודשיים.
בשנה שעברה הלך לקלינאית תקשורת פרטית והיינו מאד מרוצים. הייתי בכמה טיפולים והיא נראתה לי היועצת של אלוהים לענייני תקשורת...
הילד מאד אהב את הטיפולים איתה, שיתף פעולה והלך ברצון.
בקיץ עשינו הפסקה (התחיל אלוטף וקיבל קלינאית בגן).
לפני כחודשיים וחצי החלטנו לחזור אליה. השבוע הייתי איתו בטיפול (לרוב אישתי הולכת איתו לקלינאית) וישבתי עם תחושה מאד לא נוחה...
זה לא שהיא לא מקצועית חלילה אבל היום פתאום המון דברים (קטנים) שהיא עושה איתו נראים לי לא נכונים.
אבל מעבר לכל מיני דברים אלו ואחרים זה בעיקר הידיעה הברורה שאנחנו, ההורים, משיגים בבית בעבודה איתו תקשורת הרבה הרבה יותר מורכבת מאשר היא.
בטיפול שהייתי, למשל, התקשורת הכי מוצלחת בטיפול היה כשאני התערבתי והקלינאית תקשורת לקחה צעד הצידה ושיחקתי איתו בתורות בלתופף (ולא. אני לא עלוקה הסטרית שלא נותנת לאנשי מקצוע לעשות את עבודתם. באתי מתוך כוונה ברורה לשבת בצד ולשחק בסמרטפון. מה שכל אבא נורמלי אמור לעשות)
חשוב לציין שהילד בתקופה הנוכחית לא ממש שמח ללכת אליה ודי רוטן לפני (התאהב בביטוי המקסים 'לא רוצה') אבל אישתי טוענת שכשהוא מגיע לשם אחרי כמה דקות 'נכנס לעניין'.
אשמח לשמוע מה דעתכם. התחושה וההנחה שלנו שהקלינאית מקצועית, יודעת את העבודה, יצירתית, משקיעה ואוהבת את המקצוע ואת הילד - אנחנו יותר תוהים באופן כללי האם יש איזשהי אינדיקציה שהטיפול איתה מיותר (אנחנו כמובן עובדים עם הילד על בסיס יומיומי בעצמנו בנוסף לעבודה שעובדים איתו באלוטף)