איך יודעים שאנחנו פרסים?

mbar30

New member
איך יודעים שאנחנו פרסים?

האמת אמא שלי התקשרה להגיד לי על הבוקר בוקר טוב לשאול אם אנחנו (על טפינו וגמדינו ) באים לארוחת ערב וקידוש אז לאור מזג אויר קריר לא נלך אליה הדבר השני - בן של דודה מאמריקה מתחתן (אחות של אבא שלי) עכשיו - הדודה התקשרה לספר על האירוע המשמח אבל לא נאמר כלום על שליחת כרטיס או דברים שבד"כ עושים כדי להביא את הדוד מהארץ (אבאשלי) לאמריקה הגדולה. איך יודעים שאנחנו פרסים???? ישר שאלתי אם הם הזמינו מלון - (מסתבר שלא) האם הם מזמינים לבית שלהם - (מסתבר שלא) האם הכרטיס על חשבון המזמין - (ממממממש לא) אז ככל הנראה, אבא לא ייסע אז הוא נסע לתת לאחותו (שאותה כן הזמינו כולל הכל) מתנות חתונה לאחיין שלו שיחיה ושיתחתן בשמחה אבל בלי דוד שלו מישראל. אז בקיצור מחוסר ברירה תקציבית ולא רק תקציבית כי בנאדם בן 70 לא דובר אנגלית לא ייסע לבד ויסתדר בארץ זרה... אבי היקר לא ייסע ותשאלו - האם זה אסון? התשובה לאאאאאאאאא ממש
העיקר המחשבה והקולולולו שבלב מלי - אמא לא שפויה ביום שישי לא שגרתי ובטח לא שפוי
 

פרויז1

New member
תוכיחי

את הקשר הנסיבתי עובדתי באופן משפטי. הפרסים הכי אדיבים שבעולם - טוב! אחרי המרוקאים.
 

mbar30

New member
בטח - עובדתית ההוכחהבגוף המשפט הראשון

איך הצלחת להצחיק אותי עם המרוקאים....
 

פרויז1

New member
אם הפרסים היו באמת קמצנים,

ההורים לא היו תובעים מהילדים התייצבות ערב שבת על גמדיהם לסעודה. הילדים שלי כבר די גדולים, וכשאני מדבר עם אשתי, אני ממשיך לשאול על שני הגמדים
פעם ילדים - תמיד ילדים. פעם גמדים - תמיד גמדים.
ושיהיו בריאים וימשיכו להיות שובבים ולשחוק אותנו (בעיקר את אמא)
 

niya

New member
../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

קרעת אותי
 
למעלה