איך יוצאים מהדיכאון

[פשיוניסטה תפרניתה]

איך יוצאים מהדיכאון

מאז ינואר שחלה החמרה במחלה שלי ובעיקר בחודשיים האחרונים אני ממש בדיכאון. אמנם מטופלת בכדור אנטי דיכאוני אבל הפסיכיאטר כל הזמן מעלה לי את המינון כי זה לא עובד, זה לא מוציא אותי מהדיכאון. אני עוברת טיפולים אגרסיביים מאד, חלשה מאד, אבל גם בזמן שאני כבר מרגישה טוב אני מדוכדכת נורא, לא מעניין אותי כלום, לא בא לי לעשות כלום, מרגישה שהחיים שלי נגמרים.
למישהו יש עצה טובה?
אני עצובה.

 

[סבאיציק]

כולנו באותה סירה, אני נאחז בדברים הטובים

אצלי הנכדים הם משוש חיי גם ברגעי שפל.
תנסי למצוא מה חשוב לך באמת.
חפשי את הדבר האהוב עלייך ותאחזי בו.
אני יודע שזה קל לדבר ולהציע.
אני מבין אותך, את יקרה לנו,שמרי על עצמך,
אחותנו היקרה.
איציק

 

[פשיוניסטה תפרניתה]

תודה סבא

הדבר שהיה הכי חשוב לי הוא היצירה שלי , בתחום הצורפות, ולצערי איבדתי את היכולת (והחשק) לעסוק בתחום בגלל חולשה ונימול ביד שמאל. אני מנסה למצוא את עצמי מחדש, לא מבינה איך "הלכתי לאיבוד" ככה ומתי אצא מזה.

 

[סבאיציק]

אחרי ארבע שנים של מחלה חשוכת מרפה

בהתחלה לא הבנתי מה זה מלחמה בסרטן.
איזה טעם יש למלחמה שסופה ידוע מראש.
צער ,כאבים ואיכות חיים ירודה ,חוסר אונים וחוסר תקווה.
אבל הגעתי למסקנה שאני חייב להאחז במשהו.
אני מבין ללבך וצר לי לשמוע.
ובכל זאת , תנסי ולו במעט להדחיק לרגעים.
אני כאן כדי להאזין ולתמוך, אם תרצי,
אולי לא ננצח אבל נשרוד עוד קצת ועוד קצת.
ואלי ננצח.

 

[פשיוניסטה תפרניתה]

חייבים להאמין ולקוות...

 

[נסיכת הכוכב]

א להיות בצד הפסיבי לחשוב רק על היום

זוכרת את הד"ר חולה שכתב איתך איך הצליח לעודד אותך יפיפה שלי
אל תחשבי על מר רק על היום , מחר יבוא מחר
תנסי להפגש עם עומרי ציטרון הוא אחד שיזם את הקמת ח.ס.ן ולי הוא מאד עזר
לא יודעת איך להגיע אליו כיום אבל הוא התמחה בטיפול בחולי סרטן ראיתי אותו בפעולה
אני מתחברת למוסיקה היא מרימה אותי מהקשים או הכתיבה בבלוג שלי זה עוזר הכתיבה מרגיעה
זוכרת גם בני ניהל בלוג וזה עזר לו , תנסי את זה יפיפה שלי

 

[פשיוניסטה תפרניתה]

תודה נסיכונת

האמת שמצבי מתחיל כנראה להשתפר, עם תרופה אנטי דיכאונית שאני לוקחת שמתחילה להשפיע. חוץ מזה, חתמנו חוזה על בית חדש (שכירות) שנעבור אליו בעוד חודש וזה יתן לי משהו לעסוק בו ולהתרגש לקראתו. אוהבת התחלות חדשות

גם אני כותבת בלוג (אמנם בעילום שם) והכתיבה לעתים עוזרת לי. ואני מנסה לחזור קצת ליצירה, למלאכת יד, אמנם עדיין לא לצורפות אבל מקווה שגם לזה אחזור מתישהו, אולי בבית החדש...

 

[נסיכת הכוכב]

יפיפה שלי

כנראה שאני צריכה להתכתב איתך להושיט לך יד להוציא אותך מהביצה כמו פעם
הפעם יש לי בשבילך שיר שעושה לי טוב בזמן האחרון
מתנות קטנות
רמי קלינשטיין
מילים: נועם חורב
לחן: רמי קלינשטיין



זה עוד יום שישי נושם את האוויר
האור והצל משחקים שוב תופסת
השולחן ערוך תמונות ילדות על הקיר
שיירות לבנות חוזרות מבית כנסת
והריח הזה ששורט לי את הלב
מתגנב מתגנב ופותח דלתות
אל אושר קטן אל אותו שיר ישן
שעובר אצלנו במשך דורות

מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
רסיסים של כוונה עיגולים של אמונה
מתנות קטנות מישהו שלח לי
מתנות קטנות
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש

זה עוד יום שישי מרפסת ועיתון
השמש כמו הדאגות לאט נמחקת
מנגינות פשוטות זוחלות מהחלון
ושום סערה כבר לא תסתיר פה את השקט

מתנות קטנות...

 

[פשיוניסטה תפרניתה]

 

[דף חדש4]

פשיוניסטה חמודה

בעצמך כתבת בכרטיס הביקור שלך " אין תשובה טובה לכל השאלות..." (סגיב כהן לגלי עטרי)
אבל גם בלי תשובת קסם "טובה" תרתי משמע לשאלה- אני מרגישה צורך להגיד שאת נוגעת לליבי.
והכאב שלך- נוגע בי ומצער אותי והייתי רוצה לחזק ולעזור ומפה לאחל לך שתרגישי טוב יותר נפשית ופיזית
ושהכאב יפחת.
סבאיציק צודק בדבריו- להאחז בדברים הקטנים.
אוהבת חתולים ? לטפי חתול ותרגישי את הפרווה הנעימה שלו. אוהבת את השיר של גלי עטרי (גם אני אוהבת אותו)? תשמיעי לך אותו שוב ושוב.
יש אנשים שאת אוהבת- תדאגי שהם יהיו לידך. חלום שאת אוהבת לחלום בהקיץ? תחלמי אותו שוב ושוב...
תתרכזי רק בדקה הבאה.

 

[פשיוניסטה תפרניתה]

תודה רבה

אנסה להתמקד בדברים הקטנים והנעימים...
מקווה שתוך זמן מה יהיה יותר טוב.
שבת שלום לכולם

 

[עמנואל64]

תגובה

נוכחתי במצבי שמגביל ומקשה מאוד על התנועה שדווקא תשובה בצד הגופני מאוד עוזרת - יש על זה הרבה חומר - חמצן למוח ואנדרופינים ודופנימים ומה עוד - העיקר הנסיון מראה רק שצריך לפעמים כוח רצון וגם משככי כאבים כי התנועות מכאיבות - אך שחייה ממש עוזרת לי פלא - גם המים עושים משהו לרומם. לא כל אחד יכול להתחבר אך היה לי מורה לספורט ביסודי מעורר השראה.... האם מתאים לך... שבת שלום בהצלחה

 

[פשיוניסטה תפרניתה]

הממ...

פעם הייתי מאד פעילה גופנית (לפני המחלה 3.5 שנים). הייתי מאד בכושר, התאמנתי במכון כושר בקביעות. הפסקתי לעשות פעילות גופנית לקראת האבחון שלי כחולת סרטן כי לא הייתי מסוגלת פיזית. היו לי תקופות טובות במהלך ה 3.5 שנים האחרונות שחזרתי קצת לפעילות אבל לא התמדתי, פשוט כי אני לא מתה על ספורט ואני קצת עצלנית חחח אבל אולי כשאתחזק קצת (כרגע די חלשה כתוצאה מהטיפולים) אתחיל לצאת להליכות בפארק. אני יודעת שאני צריכה להכריח את עצמי, אבל פרה פרה...

 

[נסיכת הכוכב]

הלו מה פרה ?

לכי שבי בפארק אחרי הצהרים תקשיבי לצפורים , תדמיני את עצמך הולכת
ןאז תלכי 5 דקות ההליכה לפארק וחזרה יעזור לך יפיפה שלי
תתרחקי מהפרות ותצטרפי לדובים , הנה שלחתי לך חיבוק דובי גדול