יציאה מהבוץ
New member
איך יוצאים מזה?
שלום רב! כבר תקופה מסויימת אני נכנסת לפורום הזה וקוראת, ועכשיו אזרתי אומץ לספר את הסיפור שלי ולשאול שאלה. אני אקדמאית, ואני עובדת במקצוע שלמדתי, עובדת כבר 9 שנים, במקום ציבורי מסודר, עם קביעות בתפקיד (יש עוד חיה כזאת). אני נחשבת לבעלת מקצוע טובה, מעריכים אותי בעבודה, בצוות הקרוב אני זוכה לאהדה רבה. אבל מה? אני מרגישה ויודעת שכל מה שאני עושה קטן עלי, לא מרתק אותי. אני נאלצת לשבת שעות רבות מול המחשב, ולבצע עבודות שדורושות פעולות שחוזרות על עצמן. כשאני רק מתחילה, זה מעניין, ואחר כך זה הופך לשגרה משעממת. במבלך השנים "המצאתי" לעצמי כמה פרוייקטים חדשים, שזכו להצלחה רבה. אבל כמה אפשר להמציא? המנהלת הישירה שלי כל כך סומכת עלי, שהיא כמעט ולא מטילה עלי משימות. יש את העבודה השוטפת, וחוץ מזה, יש לי חופש לעשות כל מה שאני בוחרת. וזה לא רק השיעמום. כבר קרוב לשנתיים אני לא מרגישה טוב בעבודה שלי. אני אפילו מתקשה להסביר את זה. אני סובלת מהתקפי חרדה ופחד, לפעמים בלתי נשלטים. העבודה שלי כרוכה חלקית בשירות לקהל. יש תקופות שאני מפחדת מאנשים, למרות שאני כן שולטת בחומר, וכן יודעת לעזור להם. היו כמה פעמים שהגעתי למצב של כמעט עלפון מרב פחד. זה מלחיץ נורא, וכבר הפחדתי כמה אנשים בדרך. ברגע שהדבר קורה, לוקח לי המון זמן להתאושש. אני כל הזמן עובדת על עצמי, וכל הזמן יש עליות וירידות. הייתי כמעט שנה בטיפול פסיכולוגי, שלא הניב הרבה בתחום הזה. בצוות הקרוב יודעים שיש לי בעיה, אבל הם חושבים שזה בעיה פיזיאולוגית (יש בסיס פיזיאולוגי, אבל הוא זעום). קראתי והתעניינתי, וגיליתי מונח work stress - דכאון עבודה. הגילוי עזר רק להבנה, אבל לא לפתרון. לפעמים אני חושבת שאני משתגעת. ניסיתי לחפש עבודה במקום אחר (אין לי השכלה אחרת בשביל לעזוב את התחום), בינתיים ללא מענה. אני גם חוששת התופעות אלו במקום עבודה אחר, אבל אני גם יודעת שכשמשהו מרתק אותי, אני שוכחת מעצמי ומכל התופעות המוזרות. ואחרי כל המגילה שכתבתי, אשמח לכל עזרה, לכל יעוץ תודה רבה!!
שלום רב! כבר תקופה מסויימת אני נכנסת לפורום הזה וקוראת, ועכשיו אזרתי אומץ לספר את הסיפור שלי ולשאול שאלה. אני אקדמאית, ואני עובדת במקצוע שלמדתי, עובדת כבר 9 שנים, במקום ציבורי מסודר, עם קביעות בתפקיד (יש עוד חיה כזאת). אני נחשבת לבעלת מקצוע טובה, מעריכים אותי בעבודה, בצוות הקרוב אני זוכה לאהדה רבה. אבל מה? אני מרגישה ויודעת שכל מה שאני עושה קטן עלי, לא מרתק אותי. אני נאלצת לשבת שעות רבות מול המחשב, ולבצע עבודות שדורושות פעולות שחוזרות על עצמן. כשאני רק מתחילה, זה מעניין, ואחר כך זה הופך לשגרה משעממת. במבלך השנים "המצאתי" לעצמי כמה פרוייקטים חדשים, שזכו להצלחה רבה. אבל כמה אפשר להמציא? המנהלת הישירה שלי כל כך סומכת עלי, שהיא כמעט ולא מטילה עלי משימות. יש את העבודה השוטפת, וחוץ מזה, יש לי חופש לעשות כל מה שאני בוחרת. וזה לא רק השיעמום. כבר קרוב לשנתיים אני לא מרגישה טוב בעבודה שלי. אני אפילו מתקשה להסביר את זה. אני סובלת מהתקפי חרדה ופחד, לפעמים בלתי נשלטים. העבודה שלי כרוכה חלקית בשירות לקהל. יש תקופות שאני מפחדת מאנשים, למרות שאני כן שולטת בחומר, וכן יודעת לעזור להם. היו כמה פעמים שהגעתי למצב של כמעט עלפון מרב פחד. זה מלחיץ נורא, וכבר הפחדתי כמה אנשים בדרך. ברגע שהדבר קורה, לוקח לי המון זמן להתאושש. אני כל הזמן עובדת על עצמי, וכל הזמן יש עליות וירידות. הייתי כמעט שנה בטיפול פסיכולוגי, שלא הניב הרבה בתחום הזה. בצוות הקרוב יודעים שיש לי בעיה, אבל הם חושבים שזה בעיה פיזיאולוגית (יש בסיס פיזיאולוגי, אבל הוא זעום). קראתי והתעניינתי, וגיליתי מונח work stress - דכאון עבודה. הגילוי עזר רק להבנה, אבל לא לפתרון. לפעמים אני חושבת שאני משתגעת. ניסיתי לחפש עבודה במקום אחר (אין לי השכלה אחרת בשביל לעזוב את התחום), בינתיים ללא מענה. אני גם חוששת התופעות אלו במקום עבודה אחר, אבל אני גם יודעת שכשמשהו מרתק אותי, אני שוכחת מעצמי ומכל התופעות המוזרות. ואחרי כל המגילה שכתבתי, אשמח לכל עזרה, לכל יעוץ תודה רבה!!