איך יוצאים ממעגל הבדידות?

[*רק אני*]

איך יוצאים ממעגל הבדידות?

מין מעגל מטורף שכזה.... אני יודעת איך נכנסתי אליו אבל אין לי מושג איך לצאת ממנו. אולי אתם מכירים את ההרגשה הזאת, שלפעמים מרגישים מין מועקה שלא ממש ברור מאיפה היא באה או סתם עצבות (שלפעמים יש לה סיבה ברורה ולפעמים לא) אז כל מה שרוצים זה להיות לבד, בלי אף אחד. אבל מהר מאוד הלבד הזה הופך לבודד וכל מה שאני רוצה זה רק לדבר עם מישהן, להוציא הכל החוצה. אבל אם לי כבר נמאס נההרגשה הזאת, אז בטח לאחרים נמאס יותר, אז אני כבר לא מספרת לאף אחד מה עובר לי בראש. ואז כשההרגשה הזאת פוחתת, כרב הרחקתי את כולם ממני שאין לי עם מי לשמוח.... מיו מעגל מטורף שכזה..... אז זהו אמרתי את זה בכל מקרה, תודה על תשומת ה-

 

[להתחיל מחדש]

שלום לך

וקודם כל, ברוכה הבאה לפורום! ודבר שני, אני רוצה לגלות לך שהכינוי הראשון שלי, כשהצטרפתי לפורום הזה היה "הבודדה". גם אני התמודדתי (ועדיין מתמודדת) עם תחושת הבדידות ויודעת כמה זה נורא. אבל בזמן שאני כאן, כבר הספקתי להכיר אנשים מקסימים, הספקתי ללמוד לשנות את הגישה ובתוך כך גם את המצב שהייתי בו. ואני עדיין בדרך אבל בהחלט לא באותו מקום שהייתי בו כשרק הצטרפתי. מקווה שתמצאי את מקומך כאן או בעצם בכל מקום אחר ושתצליחי לצאת מתחושת הבדידות והעצב. שלך, נטע

 

[lance-knight]

אני מבין אותך

מכיר את ההרגשה הזאת. גם אני יודע את הסיבה בגללה אני בודד וגם לי אין מושג איך לצאת מזה. וגם אני כמוך רוצה להיות בחברה. מה עושים?

 

[אפשרית]

מדברים מדברים ומדברים..

יתכן שהיום את צריכה אותנו יותר מבעבר..תני לנו אותך. והרשי לך אותנו אין לנו פנים גם לא קול, וודאי לא דעה זו או אחרת עליך יש לנו אותך כאן ולך יש אותנו כאן ספרי הכל תמיד..לפחות הוציאי החוצה כדי שיהיה בלב שלך מקום לדברים חדשים להכנס ולגעת בכל הנקודות הקיימות של אור טוב ושמחה ספרי כל הזמן..היי אגואיסטית, אז מה אם אמרת אלף פעם.(ספרתי דברים שקרו לי גם מיליון פעם).. השתמשי בנו כאן להאזין לך, להגיב להזדהות להיות איתך ואחר זמן מה היי מספיק אמיצה להתקשרויות בשלבים מתקדמים בהצלחה

 

[דליה גולן]

רק אני, היי

אני חושבת שצעדת צעד נכון דווקא בלכתוב כאן. יודעת למה?? כי אני חושבת שהקריאה שלך מלמדת שאת לא רוצה לוותר ורוצה קשר, ורוצה שוב לשמוח ולחזור למעגל. אז לא משנה למה התרחקת. והאם זה כבר הרבה זמן או פחות. אז למשל להתחלה התחלה הנה כבר משהו קטנטן, שהתחלת לכתוב כאן, כך שאת רואה שאת לא לבד בהרגשה שלך ובתחושות שלך. אנשים כאן מייד יעטפו אותך מכל כיוון וגם מבינים ללבך. וזו כבר התחלה נהדרת ויפה. באמת. אני חושבת שכיוצאים ממעגל בדידות. לא צריך מייד לומר לאותו אדם. וואוו..צא לבית קפה. צא לסרט... לא. לאט לאט ובעדינות. ועם כל צעד שתצעדי ותקבלי בטחון ממנו. את תעיזי לצעוד עוד צעד שיביא אותך עוד ועוד הלאה והלאה. ועוד רעיון. או-קי?? בסה"כ מה שקורה לנו בחיים בכלל. זה הכל מתחיל ונגמר בתוכנו. כלומר, באיך אנחנו מרגישים עם עצמנו וכו´. כך שאם את מרגישה מועקה. (ואולי בתוכך את דווקא כן יודעת את הסיבה רק שאת לא רוצה להתמודד איתה. אולי את מדחיקה את זה. לא חשוב. באמת לא). תתחילי לפנק את עצמך בכל מיני דברים אחרים. שיחזירו אותך לעצמך. לקחת יום חופש אולי. לעשות משהו שלא עשית מזמן ויעשה לך כיף. להירשם לקורס כלשהוא או חוג. ששם תפגישי אנשים - אבל אם לא תרצי או מתאים לך כרגע מבחינת ההרגשה - את לא חייבת להתרועע איתם. אבל תחשבי על הרעיון הבא. או-קי?? נניח תלכי ללמוד משהו. חוג כלשהוא וכו´. ותתחילי להרגיש טוב יותר עם עצמך. ושוב לאט לאט תחזור הרוח למפרשים שלך. תוכלי בזהירות כשתרצי להושיט יד קטנה למישהו ששם נראה לך נחמד/ה. לאט לאט להחליף מילה קטנה בהתחלה. ואח"כ להתקדם אם תרצי. יש כל כך הרבה רעיונות. ממש בלי סוף. נתתי לך רק קצה קצה קטן. ועוד משהו קטנטן. מבחוץ פנימה. תנסי להתחיל לחייך מדי פעם. תגלי שהעולם מחזיר לך חיוך חזרה. בסה"כ העולם הוא אינו מקום "שחור". ממש ממש לא. זה רק עניין של בחירה. איך את רוצה לראות את הדברים. והחיים - אני חותמת לך על ההודעה. מקסימים!!!!! תעשי תעשי משהו - נורא נורא כדאי!!!!!! חיבוק ראשון ממני, דליה. (ותדעי, שאני אדם שמקבל אחרים בטוב וברע. וזה לא משנה לי אם את מרגישה לא כל כך כרגע. כל אדם לדעתי יש בו קסם משלו. יחוד משלו. באמת. מחכה שתתחילי לחייך לאט לאט...דליה). (וכתבי כשיבוא לך האם הרגשתך השתפרה. או-קי??)