TheWindCriesMary
New member
איך ירדו לי כמה שנים מהחיים בגלל המכון הגנטי של איכילוב
(ספוילר לדואגות - יש סוף שמח)
השעה 15:20, אני בודקת את הנייד ומגלה שהייתה לי שיחה מאיכילוב 10 דקות קודם. לא השאירו הודעה קולית, אבל בגלל שעברו 3 שבועות בדיוק מבדיקת מי שפיר, אני מנחשת שמדובר בתוצאות.
מתקשרת למכון הגנטי באיכילוב ובוחרת בניתוב השיחות ב"בירור תוצאות בדיקה". המענה הקולי אומר לי שתוצאות תקינות נשלחות הביתה בדואר, ובמקרה של בעיה - המכון יוצר קשר טלפוני כדי לתאם פגישה.
מתחילה להילחץ; הרי ניסו ליצור איתי קשר טלפוני!. מחייגת שוב ומנסה להגיע למזכירות המכון, אבל שעות המענה שלהם מסתיימות ב-15:00. מנסה עוד הפעם ומגיעה לממתינה - כלומר יש מישהו במכון, אבל הוא לא עונה.
מנסה להשיג את הרופא שלי כדי לברר אם הוא מכיר שם מישהו, אבל גם הוא לא עונה.
אומרת לעצמי שאין מצב שאני נשארת בחוסר ודאות עד יום ראשון, נכנסת לאוטו וטסה לאיכילוב, כלומר מזדחלת לשם בפקקים תוך כדי נסיונות (כושלים) לתפוס את המכון בטלפון.
מגיעה למכון הגנטי ומגלה שהוא כמעט נטוש - 2 עובדות מעבדה ועוד אחת בדרך הביתה. בן הזוג מגיע 2 דקות אחרי וביחד אנחנו מסבירים לאחת העובדות שאנחנו לא הולכים עד שאנחנו מבינים למה חיפשו אותנו. למזלנו, מנהל המכון נמצא במשרד שלו ומתקשר לנייד של היועצת הגנטית.
סוף טוב - מסתבר שהיועצת המלאכית לא רצתה שנישאר במתח עד שהתוצאות יגיעו בדואר והתקשרה כדי לבשר שהכל תקין. לטענתה היא השאירה הודעה, אבל איכשהו ההודעה כנראה לא נקלטה בטלפון שלי.
חזרתי למשרד 5 דקות לפני פגישה שקבעתי ועכשיו ממשיכה לעבוד אל תוך הערב בגלל השעה וחצי שאיכילוב שתו מהיום שלי
מסקנה #1 - הייתי צריכה להישאר בתחום הביולוגיה. ככה גם אני הייתי יכולה לעבוד באיכילוב וללכת הביתה ב-15:00.
מסקנה #2 - לא באמת אכפת לי לעבוד בשעות כאלה כל עוד אני מרגישה את הבעיטות של העוברית ויודעת שהיא שלמה ובריאה.
(ספוילר לדואגות - יש סוף שמח)
השעה 15:20, אני בודקת את הנייד ומגלה שהייתה לי שיחה מאיכילוב 10 דקות קודם. לא השאירו הודעה קולית, אבל בגלל שעברו 3 שבועות בדיוק מבדיקת מי שפיר, אני מנחשת שמדובר בתוצאות.
מתקשרת למכון הגנטי באיכילוב ובוחרת בניתוב השיחות ב"בירור תוצאות בדיקה". המענה הקולי אומר לי שתוצאות תקינות נשלחות הביתה בדואר, ובמקרה של בעיה - המכון יוצר קשר טלפוני כדי לתאם פגישה.
מתחילה להילחץ; הרי ניסו ליצור איתי קשר טלפוני!. מחייגת שוב ומנסה להגיע למזכירות המכון, אבל שעות המענה שלהם מסתיימות ב-15:00. מנסה עוד הפעם ומגיעה לממתינה - כלומר יש מישהו במכון, אבל הוא לא עונה.
מנסה להשיג את הרופא שלי כדי לברר אם הוא מכיר שם מישהו, אבל גם הוא לא עונה.
אומרת לעצמי שאין מצב שאני נשארת בחוסר ודאות עד יום ראשון, נכנסת לאוטו וטסה לאיכילוב, כלומר מזדחלת לשם בפקקים תוך כדי נסיונות (כושלים) לתפוס את המכון בטלפון.
מגיעה למכון הגנטי ומגלה שהוא כמעט נטוש - 2 עובדות מעבדה ועוד אחת בדרך הביתה. בן הזוג מגיע 2 דקות אחרי וביחד אנחנו מסבירים לאחת העובדות שאנחנו לא הולכים עד שאנחנו מבינים למה חיפשו אותנו. למזלנו, מנהל המכון נמצא במשרד שלו ומתקשר לנייד של היועצת הגנטית.
סוף טוב - מסתבר שהיועצת המלאכית לא רצתה שנישאר במתח עד שהתוצאות יגיעו בדואר והתקשרה כדי לבשר שהכל תקין. לטענתה היא השאירה הודעה, אבל איכשהו ההודעה כנראה לא נקלטה בטלפון שלי.
חזרתי למשרד 5 דקות לפני פגישה שקבעתי ועכשיו ממשיכה לעבוד אל תוך הערב בגלל השעה וחצי שאיכילוב שתו מהיום שלי
מסקנה #1 - הייתי צריכה להישאר בתחום הביולוגיה. ככה גם אני הייתי יכולה לעבוד באיכילוב וללכת הביתה ב-15:00.
מסקנה #2 - לא באמת אכפת לי לעבוד בשעות כאלה כל עוד אני מרגישה את הבעיטות של העוברית ויודעת שהיא שלמה ובריאה.
