איך כותבים???

gal2gal

New member
איך כותבים???

שלום לכולם, האם מישהו יכול לתת לי כלים בסיסיים בהם אוכל להעזר בכתיבה ללא ניקוד? למשל מדוע כותבים מפעל ולא מיפעל? מתי פתאום נכנסה לה ה- י' לאמא? (בפרסומות בטלוויזיה נכתב אימא ובדיקה במילון העלתה שניתן לכתוב בשני האופנים) מדוע כותבים התקלח ולא היתקלח? ועוד ועוד דוגמאות... האם אפשר לכתוב כמו בעיתונים ללא כישורי הגהה מיוחדים? עזרה דחופה תתקבל בברכה. גל
 
לכתוב כמו בעיתונים?...

כמה שגיאות שאפשר למצוא שם... בגדול, הי' מגיעה כשהיה דגש חזק במילה המקורית. במלה אמא יש דגש במ', שנעלם בניקוד והי' באה "לפצות" על זה. זה מה שאני זוכרת כרגע. כשעבדתי בהגהה וקצת עריכה לשונית בעיתון (לפני כ-3 שנים), את הרב פשוט זכרתי בעל פה עם הזמן, והכלל של "תשלום דגש" היה אחד הנפוצים בשימוש.
 

nizanm

New member
תשלום דגש בא אחרי נפילת הדגש, לא?

נכון או לא? אמּא = אממא
א מ(מ' מקורית)מ(מ' תשלום דגש)א אם נכונים הדברים הנ"ל, אזי האות י' במילה אימא איננה מסבירה תשלום דגש. כלומר תשלום בעבור הַ - מ' השנייה במילה אממא. ברור?
 

nizanm

New member
הצעת הסבר לאות י' במילה אימא

הוספת האות י' היא טעות ! אין להשתמש בצורה זו, כי אין אותה במקורות והיא שגיאצ כתיב . אולם מה שהיום נחשב כשגיאת כתיב עשוי או עלול להפוך ברבות הימים לכתיב התקני. זה בתנאי שמה שכיום נחשב שגיאה : 1. לא תשורש 2. תתמיד להופיע 3. תתקבל בצד הכתיב הנכון 4. תדחק את הכתיב המקורי ותתפוש את מקומה. ואם הצורה אימא מופיעה כבר במילון כצורה מקובלת(קראתי נכון כאן בפורום?) , הרי שתהליך זה קורה.(ולטעמי : מהר מדי!!!) על כל פנים האות י' במילה אימא באה כתשלום לנקודה שמתחת לאות א'. ארוך. מקווה שמועיל.
 

or99

New member
הכללים של האקדמיה...

פה. לעיתונים יש כללים אחרים שמשתנים מעיתון לעיתון. (ויש עיתונים כמו "הצופה" שיש להם כלל שלפיו חייבים לכתוב עם שגיאות...)
 
כללי הכתיב חסר הניקוד

יש חוברת של האקדמיה ללשון העברית בשם זה (והיא יצאה לאחרונה במהדורה חדשה). אשר ליו"ד: תנועת חיריק שבא אחריה שווא נח - תיכתב ללא יו"ד (המשמשת במקרה זה כאם תנועה; אני מקווה שאת יודעת מה זה). למשל: נכתב, מן, נשמר, וכו' אבל אם יש תנועה אחרי החיריק, אזי יש לשים יו"ד, כמו למשל: פינוק, תינוק,חיצוני וכו'. עם זאת, יש כמובן יוצאים מן הכלל, כמו המילה "מִלָּה", אשר בעבר גם ללא ניקוד נכתבה "מלה", כדי להבדילה מ"מילה" (ברית מילה), אך עכשיו פסקה האקדמיה שיש לכתוב אותה ביו"ד. (אבל: מילים). יש מילים שיש בהן סכנה לבלבול, ולכן יש הכותבים בהן יו"ד, כמו "מינהלת" (להבדיל מ"מְנַהלת") או "פירצה" (להבדילה מפָּרְצָה). גם במילים קצרות יש רק יו"ד אחת, שהיא עיצורית: זית, בית, וכן מילים המוטות ממלה של שתי אותיות: לב-לבי, צד-צדי, חץ-חצים. כל זה ממש על רגל אחת... הגהה זה דבר שלוקח שנים ללמוד... זאב ד"א - הערה לאלפקה פקה: הזאב מהמדרש שבחתימתך זורר, לא זורד...
 

or99

New member
אבן שושן...

בשורש ז-ר-ד מביא את המדרש וגם שם מצוטט "זורד". האם יש לך גרסה אחרת? מי שזורר הוא הילד שהחיה אליהו, ומפרשים שם מתעטש אם זכור לי נכון.
 
הכללים הבסיסיים לכתיבה

בכתיב חסר ניקוד מופיעים בכל מילון מודרני. כמו כן ניתן למצוא זאת דרך האקדמיה ללשון העברית (באינטרנט וגם להזמין בדואר). הכללים קלים מאד ללמידה ולשינון. המציאות העגומה היא שמעטים שולטים בכללים אלה ומיישמים אותם ולמעשה כל אחד כותב כרצונו ואפילו באותו הטקסט ניתן פעמים רבות למצוא כתיבות שונות לאותה המילה. ככה זה, אין אחידות. העיתונות בארץ היא אחת הדוגמאות לכך -- העריכה הלשונית לא מקפידה כנראה בנושאים הללו.
 
למי שמנסה לכתוב

תוכנה לעיבוד של טקסטים בעברית, ריבוי הצורות הלא סדירות של כתיבות שונות של אותה המילה, היא אכן בעייה רצינית ומציאות עגומה...
 
למעלה