הנדלניסט מהבקעה
New member
איך לא מפתיע שעירית ת"א נוהגת איפה בבעלי מרתפים שונים.
עתירה שהגישה בעלת דירת קרקע בשכונת בבלי בתל-אביב חשפה התנהלות של מדאיגה בעירייה.
מסתבר, שחלק מתושבי השכונה זכאים להנחה בארנונה וחלקם נדרשים לשלם ארנונה מלאה.
לפני שלוש שנים עתרה תושבת העיר לבית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב, בטענה שהעירייה מפלה אותה לרעה כאשר היא דורשת ממנה תשלום ארנונה מלאה עבור מרתף בשטח 110 מ"ר, הצמוד לדירת הקרקע שלה.
את טענתה סמכה העותרת על כך שבעלי בתים פרטיים בשכונה דווקא זוכים להנחה של 25% מתעריף הארנונה על המרתפים, בעוד בעלי דירות קרקע "רגילות" מחויבים בתעריף מלא.
י
תגובת העירייה הייתה מוזרה מאוד...הם טענו כי בקשת העירייה ממשרד הפנים לבטל הקלה לבעלי בתים פרטיים נדחתה , ולכן תמשך האפליה בין סוגי הבתים, עד שיבוטלו ההקלות... הבנתם ?
העותרת פנתה לביהמ"ש כי לא קיבלה את ההסבר התמוה וטענה כי כדי למנוע אפליה היה על העירייה לבקש להחיל את ההקלה גם על בעלי דירות, ולא לנסות לבטל אותה כליל.
ביהמ"ש המחוזי [לעניינים מנהליים] קבע נחרצות שהתנהלות העירייה היתה לא מידתית, והפלתה בין תושבים באופן מודע בניסיון לחמוק מלתת ההנחה.
מאידך אותו שופט בבית המשפט לעניינים מקומיים דחה את העתירה בגלל מאפייני המרתף של העותרת, שלא אושר למגורים, בעוד שההנחה ניתנת למרתפים שנועדו למגורים בלבד.
העותרת הגישה ערעור בנדון לבית המשפט העליון והם החזירו את התיק לבית המשפט המנהלי בשנית עם הוראה לדון בטענת האפליה האסורה.
הפעם,הרחיבה העירייה את טיעוניה והסבירה לביהמ"ש "כי כשהוחלט להעניק הקלות לבתים הפרטיים עוד לא הייתה אפשרות תכנונית להצמיד מרתף לדירה בבית משותף, ולכן לא מדובר באפליה".
לטענת העירייה, המקרה של העותרת הוא מקרה חריג ובודד של אישור להצמדת מרתף – כך שלא מדובר באפליה כלפי ציבור רחב.
השופטת יהודית שיצר ציינה בפסה"ד כי ההיגיון הטמון בהקלה בארנונה על מרתפים נובע מכך שמדובר על מבנה חשוך ולא מאוורר הנמצא מתחת לפני הקרקע. על פניו, היגיון זה חל גם על בעלי בתים פרטיים וגם על בעלי דירות קרקע.
לטעמה, העירייה לא נתנה הסבר המצדיק החלת דין שונה בין שני סוגי המרתפים, בפרט כשבצו הארנונה "מרתף" לא מוגדר כמבנה המוצמד רק לבית פרטי.
השופטת קבעה בנוסף, כי טענת העירייה לפיה מדובר במקרה חריג אינה עומדת במבחן המציאות, שכן כיום אין מניעה תכנונית להצמיד מרתף לדירות קרקע בבית משותף.
יתר על כן, העובדה שהעירייה ניסתה לבטל את ההקלה מחזקת את המסקנה שהיא הייתה מודעת לאפליה והמשיכה בה רק כדי שחלילה לא ייגרעו כספים מקופתה.
"גישה זו אין לקבל. חובת ההגינות ותום הלב המוגברים החלים על העירייה כרשות ציבורית, מחייבים אותה לייתן אותה הקלה סבירה והגיונית גם לבעלי מרתפים בבתים משותפים, ולא לבטל את ההטבה לכולם", כתבה השופטת בפסק הדין.
לאור האמור, העתירה התקבלה ונקבע כי העותרת זכאית להנחה של 25% על הארנונה של המרתף.
כמו כן העירייה חויבה בהוצאות העותרת בסך 20,000 שקל.
עת"מ 31495-03-13 חרחס נ' עירית תל-אביב-יפו - http://www.psakdin.co.il/Court/עת-מ-31495-03-13-חרחס-נ-עירית-תל-אביב-יפו#.V7r-vVsrIdU
===============================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
מייל - [email protected]
עתירה שהגישה בעלת דירת קרקע בשכונת בבלי בתל-אביב חשפה התנהלות של מדאיגה בעירייה.
מסתבר, שחלק מתושבי השכונה זכאים להנחה בארנונה וחלקם נדרשים לשלם ארנונה מלאה.
לפני שלוש שנים עתרה תושבת העיר לבית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב, בטענה שהעירייה מפלה אותה לרעה כאשר היא דורשת ממנה תשלום ארנונה מלאה עבור מרתף בשטח 110 מ"ר, הצמוד לדירת הקרקע שלה.
את טענתה סמכה העותרת על כך שבעלי בתים פרטיים בשכונה דווקא זוכים להנחה של 25% מתעריף הארנונה על המרתפים, בעוד בעלי דירות קרקע "רגילות" מחויבים בתעריף מלא.
י
תגובת העירייה הייתה מוזרה מאוד...הם טענו כי בקשת העירייה ממשרד הפנים לבטל הקלה לבעלי בתים פרטיים נדחתה , ולכן תמשך האפליה בין סוגי הבתים, עד שיבוטלו ההקלות... הבנתם ?
העותרת פנתה לביהמ"ש כי לא קיבלה את ההסבר התמוה וטענה כי כדי למנוע אפליה היה על העירייה לבקש להחיל את ההקלה גם על בעלי דירות, ולא לנסות לבטל אותה כליל.
ביהמ"ש המחוזי [לעניינים מנהליים] קבע נחרצות שהתנהלות העירייה היתה לא מידתית, והפלתה בין תושבים באופן מודע בניסיון לחמוק מלתת ההנחה.
מאידך אותו שופט בבית המשפט לעניינים מקומיים דחה את העתירה בגלל מאפייני המרתף של העותרת, שלא אושר למגורים, בעוד שההנחה ניתנת למרתפים שנועדו למגורים בלבד.
העותרת הגישה ערעור בנדון לבית המשפט העליון והם החזירו את התיק לבית המשפט המנהלי בשנית עם הוראה לדון בטענת האפליה האסורה.
הפעם,הרחיבה העירייה את טיעוניה והסבירה לביהמ"ש "כי כשהוחלט להעניק הקלות לבתים הפרטיים עוד לא הייתה אפשרות תכנונית להצמיד מרתף לדירה בבית משותף, ולכן לא מדובר באפליה".
לטענת העירייה, המקרה של העותרת הוא מקרה חריג ובודד של אישור להצמדת מרתף – כך שלא מדובר באפליה כלפי ציבור רחב.
השופטת יהודית שיצר ציינה בפסה"ד כי ההיגיון הטמון בהקלה בארנונה על מרתפים נובע מכך שמדובר על מבנה חשוך ולא מאוורר הנמצא מתחת לפני הקרקע. על פניו, היגיון זה חל גם על בעלי בתים פרטיים וגם על בעלי דירות קרקע.
לטעמה, העירייה לא נתנה הסבר המצדיק החלת דין שונה בין שני סוגי המרתפים, בפרט כשבצו הארנונה "מרתף" לא מוגדר כמבנה המוצמד רק לבית פרטי.
השופטת קבעה בנוסף, כי טענת העירייה לפיה מדובר במקרה חריג אינה עומדת במבחן המציאות, שכן כיום אין מניעה תכנונית להצמיד מרתף לדירות קרקע בבית משותף.
יתר על כן, העובדה שהעירייה ניסתה לבטל את ההקלה מחזקת את המסקנה שהיא הייתה מודעת לאפליה והמשיכה בה רק כדי שחלילה לא ייגרעו כספים מקופתה.
"גישה זו אין לקבל. חובת ההגינות ותום הלב המוגברים החלים על העירייה כרשות ציבורית, מחייבים אותה לייתן אותה הקלה סבירה והגיונית גם לבעלי מרתפים בבתים משותפים, ולא לבטל את ההטבה לכולם", כתבה השופטת בפסק הדין.
לאור האמור, העתירה התקבלה ונקבע כי העותרת זכאית להנחה של 25% על הארנונה של המרתף.
כמו כן העירייה חויבה בהוצאות העותרת בסך 20,000 שקל.
עת"מ 31495-03-13 חרחס נ' עירית תל-אביב-יפו - http://www.psakdin.co.il/Court/עת-מ-31495-03-13-חרחס-נ-עירית-תל-אביב-יפו#.V7r-vVsrIdU
===============================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
מייל - [email protected]