איך לבנות סטארטאפ מצליח, ומי הם "עובדים מפונקים"?

הכתבה הבאה היא אוסף של טיפים של אחד ממקימי "סולאר אדג'" על "איך לבנות סטארט אפ שיימכר בהמון כסף". היא בעצם העלתה אצלי כמה שאלות:
  • עד כמה בעצם אפשר לקבוע מראש "חוקים" להקמת סטארט אפ שמצליח? אני מניחה שעקרונות העבודה מול חברות הון סיכון (מבחינת יכולת הגיוס, קביעת ערך החברה וכו') יכולים להיות מאוד חשובים עבור מי שלא מנוסה בהקמה ומימון של סטארטאפים, אבל מצד שני עלתה אצלי השאלה עד כמה הרעיון צריך להיות "מבוסס בשוק" כדי להצליח. קחו לדוגמא רשתות חברתיות: עד שלא קמה רשת חברתית מצליחה שהצליחה לסחוף את רוב האוכלוסיה, רובנו לא חשבנו על הכיוון הזה בכלל של רשתות חברתיות. כנ"ל לגבי קניות באינטרנט (משהו שלא נחשב לנפוץ עד שאמאזון ואיביי הפכו להיות פופולריות) או בעצם כל תחום אחר באינטרנט ששינה את הדרך שבה אנחנו משתמשים בו.
  • נקודה חשובה שעלתה בכתבה היא לגבי מיהם העובדים שרצוי (או ראוי) לגייס - כשיש עובדים שמתוייגים כ"מפונקים" בגלל השאיפה שלהם למקסם את השכר שלהם, כביכול במקום לקבל ערך ומעמד משמעותיים במקום העבודה שחברות סטארטאפ כביכול יכולות לספק יותר מאשר בחברה גדולה (שבה יש סיכוי גבוה יותר להרגיש כמו "סתם עוד בורג" במערכת).
    מצד אחד יש משהו בחשיבות של תחושת הערך והתרומה של העובד לארגון, במיוחד כשבהייטק גם משכורות נמוכות יחסית רחוקות מלהיות משכורות רעב. מצד שני, אני מניחה שמי שמגיע לשכר של מילון ש"ח בשנה בנוסף למניות הוא מישהו שיש לו יכולות מספיק גבוהות כדי להתברג בתפקיד משמעותי גם בחברות גדולות...
 

BravoMan

Active member
בוודאי שיש חוקים בעסקים.
יש תורות מדעיות שלמות בכלכלה כגון "תורת המשחקים" שעוסקות בזה.

בגדול, אם יש דבר אחד שהמדע לימד אותנו, זה שבכל דבר ניתן למצוא חוקיות, גם אם החוקיות הזו מאוד מורכבת וגם אם היינו עושים משהו מאות שנים בלי להבין את החוקיות מאחוריו.

קחי מוזיקה למשל:
מאז ומתמיד היא נחשבה לאמנות, וחשבנו שמלחין גדול צריך להיות אדם ייחודי בעל כישרון, והיום מוצאים יותר ויותר תבניות מתמטיות שמאפשרות גם למחשב לחולל מנגינות שיהיו מאוד מאוד אהובות על קהל.

Facebook לא היית רשת חברתית מצליחה ראשונה - MySpace היית שם קודם, והיא החזיקה בכמות לא קטנה של משתמשים.
אבל מי זוכר אותה היום?
או, קחי את whatsapp - תוכניות מסרים מידיים היו הרבה לפניה, וגם היו פופולריות - ICQ, MSN - אצלנו כל המשרד השתמש במסנג'ר, אפילו תקשרנו עם שותפים מטאייוואן דרכו אי שם בשנות ה-2000 המוקדמות.
ואפה הוא עכשיו?

לצערי, כשזה מגיע לעסקים, השיווק הוא הכל, ולשיווק יש כללים מאוד ברורים משלו. (אם כי מידי פעם ממציאים \ צגלים גם חדשים, כמו בכל תחום כמעת).

ההיסטוריה של הטכנולוגיה מלאה בדוגמאות למוצרים מעולים טכנולוגית שהשיווק שלהם כשל ורוב האנשים בכלל לא מכירים אותם.
ה-Alto של Xerox היה הרבה יותר מתקדם מכל PC עם Windows 1 או 2, אבל האחרון נכנס למיליוני בתים ברחבי העולם, והראשון מעולם לא עבר את שלב האבטיפוס, ורק אחד כזה שרד בתור מוצר מוזאוני.

ה-Newton של Apple לא היה מבייש טאבלט מודרני, אבל הוא כמעת ולא נמכר, בעיקר בגלל מחיר יקר מידי (מרוב שניסו לדחוף פנימה טכנולוגיה, הוא הקדים את זמנו ולא התאים לשוק).

או קחי את NOKIA:
רוב האנשים לא יודעים את זה, אבל NOKIA יצרה המון סמארטפונים, שנים לפני ש-Apple החליטו להפוך ליצרנית טלפונים.
כל מכשיר עם Symbian היה אוקף את האייפון הראשון בסיבוב, לו רק למנהלים ב-NOKIA היה מספיק שכל לטפח מפתחים צד שלישי ולהקים חנות מובנית.
מבחינה טכנית, המערכת הזו תמכה מאז ומתמיד בפיתוח אפליקציות צד שלישי, ה-SDK היה זמין, אבל כמעת אף חברת תוכנה לא ראתה שם הזדמנות עסקית, כי להגיע ללקוחות קצה - בעלי הטלפונים, היה מאוד קשה.

בקיצור - עסקים הם משחק שמתנהל בתוך מערכת עם חוקים, וכמו כל משחק וכל מערכת כדי לנצח צריך להכיר היטב את הכללים ולדעת לנצל אותם בצורה המיטבית.
 
בוודאי שיש חוקים בעסקים.
יש תורות מדעיות שלמות בכלכלה כגון "תורת המשחקים" שעוסקות בזה.

בגדול, אם יש דבר אחד שהמדע לימד אותנו, זה שבכל דבר ניתן למצוא חוקיות, גם אם החוקיות הזו מאוד מורכבת וגם אם היינו עושים משהו מאות שנים בלי להבין את החוקיות מאחוריו.

קחי מוזיקה למשל:
מאז ומתמיד היא נחשבה לאמנות, וחשבנו שמלחין גדול צריך להיות אדם ייחודי בעל כישרון, והיום מוצאים יותר ויותר תבניות מתמטיות שמאפשרות גם למחשב לחולל מנגינות שיהיו מאוד מאוד אהובות על קהל.

Facebook לא היית רשת חברתית מצליחה ראשונה - MySpace היית שם קודם, והיא החזיקה בכמות לא קטנה של משתמשים.
אבל מי זוכר אותה היום?
או, קחי את whatsapp - תוכניות מסרים מידיים היו הרבה לפניה, וגם היו פופולריות - ICQ, MSN - אצלנו כל המשרד השתמש במסנג'ר, אפילו תקשרנו עם שותפים מטאייוואן דרכו אי שם בשנות ה-2000 המוקדמות.
ואפה הוא עכשיו?

לצערי, כשזה מגיע לעסקים, השיווק הוא הכל, ולשיווק יש כללים מאוד ברורים משלו. (אם כי מידי פעם ממציאים \ צגלים גם חדשים, כמו בכל תחום כמעת).

ההיסטוריה של הטכנולוגיה מלאה בדוגמאות למוצרים מעולים טכנולוגית שהשיווק שלהם כשל ורוב האנשים בכלל לא מכירים אותם.
ה-Alto של Xerox היה הרבה יותר מתקדם מכל PC עם Windows 1 או 2, אבל האחרון נכנס למיליוני בתים ברחבי העולם, והראשון מעולם לא עבר את שלב האבטיפוס, ורק אחד כזה שרד בתור מוצר מוזאוני.

ה-Newton של Apple לא היה מבייש טאבלט מודרני, אבל הוא כמעת ולא נמכר, בעיקר בגלל מחיר יקר מידי (מרוב שניסו לדחוף פנימה טכנולוגיה, הוא הקדים את זמנו ולא התאים לשוק).

או קחי את NOKIA:
רוב האנשים לא יודעים את זה, אבל NOKIA יצרה המון סמארטפונים, שנים לפני ש-Apple החליטו להפוך ליצרנית טלפונים.
כל מכשיר עם Symbian היה אוקף את האייפון הראשון בסיבוב, לו רק למנהלים ב-NOKIA היה מספיק שכל לטפח מפתחים צד שלישי ולהקים חנות מובנית.
מבחינה טכנית, המערכת הזו תמכה מאז ומתמיד בפיתוח אפליקציות צד שלישי, ה-SDK היה זמין, אבל כמעת אף חברת תוכנה לא ראתה שם הזדמנות עסקית, כי להגיע ללקוחות קצה - בעלי הטלפונים, היה מאוד קשה.

בקיצור - עסקים הם משחק שמתנהל בתוך מערכת עם חוקים, וכמו כל משחק וכל מערכת כדי לנצח צריך להכיר היטב את הכללים ולדעת לנצל אותם בצורה המיטבית.
הנקודה שלי היתה אחרת - שהרעיון הראשוני של יצירה של משהו חדש היא לפעמים "ניחוש" מה השוק רוצה. נכון שלא פעם מי שמצליח הוא לא מי שמייצר את המוצר הראשון או את המוצר הכי טוב, אלא מי שמצליח לשווק אותו בתזמון הנכון ובצורה הכי מוצלחת (ודרך אגב, אם אני זוכרת נכון את הסיפור ההיסטורי אז סטיב ג'ובס היה זה שקיבל השראה מה Alto שייצרו כמה מהנדסים ב Xerox וההנהלה של החברה לא ממש התלהבה ממנו, וביל גייטס קיבל השראה ממה שהוא ראה באפל).

דרך אגב, כשמדברים על disruptive technologies מדברים לא פעם על זה שהמצאת המכונית לא היתה טכנולוגיה שנחשבת ל disruptive ושהוציאה את יצרני העגלות לפנסיה מוקדמת, כי הן היו בהתחלה מוצר יוקרה שעלה הון תועפות, ורוב הציבור נאלץ עדיין להשתמש בשירותיהן של עגלות שנמשכו על ידי סוסים. ה disruptive technology האמיתי בתחום הזה היתה המצאת קו הייצור היעיל על ידי הנרי פורד, מה שגרם להוזלה מספיק משמעותית במחירי המכוניות וכך הפך אותן לנגישות לכלל הציבור.

אבל בסופו של דבר מישהו היה צריך לחשוב ש"וואלה, יהיה מגניב לכתוב רשת חברתית שבה אנשים יוכלו להתחבר לחברים שלהם ולשתף ביניהם תכנים". או לחשוב שסמארטפונים מבוססי מגע יהיו משהו מגניב, או שמערכת הפעלה מבוססת גרפיקה ועכבר תהיה יותר קלה לשימוש ךאנשים טכנופוביים כגמו האמא שלי מאשר מערכת הפעלה עם שורת פקודה כמו דוס או יוניקס. או שאפילו מחשב ביתי יהיה משהו שיהיה שימושי בתקופה שבה "מחשבים" היו מכונות ענק ששימשו בעיקר את האקדמיה ואת הצבא. יצא לי לאחרונה לצפות בסרט בשם "אפולו 13" על המשימה השלישית לירח, ואחד האסטרונאוטים מדבר בתחילת הסרט על הניסים הטכנולוגיים שמאפשרים את הטיסה לירח כמו למשל "מחשב שאפשר להכניס לחדר בודד!". ואתה מדבר פה על טיסה לירח שהתרחשה בתחילת שנות השבעים, כשחמש או שש שנים אחר כך כבר התחילו לצאת לשוק המחשבים האישיים הראשונים (שלא לדבר על זה שכיום יש לסמארטפונים שלנו כוח מחשוב גדול יותר ממה שהיה לחלליות ההן שטסו לירח).
 

BravoMan

Active member
אבל בסופו של דבר מישהו היה צריך לחשוב ש"וואלה, יהיה מגניב לכתוב רשת חברתית שבה אנשים יוכלו להתחבר לחברים שלהם ולשתף ביניהם תכנים". או לחשוב שסמארטפונים מבוססי מגע יהיו משהו מגניב, או שמערכת הפעלה מבוססת גרפיקה ועכבר תהיה יותר קלה לשימוש ךאנשים טכנופוביים כגמו האמא שלי מאשר מערכת הפעלה עם שורת פקודה כמו דוס או יוניקס. או שאפילו מחשב ביתי יהיה משהו שיהיה שימושי בתקופה שבה "מחשבים" היו מכונות ענק ששימשו בעיקר את האקדמיה ואת הצבא.
אני לא חושב שמישהו חשב את הדברים האלה כשהוא או היא באו לפתח טכנולוגיה מסוימת או לשווק אותה.

יצא לי לראות לא מעט סרטי ותוכניות תעודה על תחילת דרכן של כל מיני המצאות, החל מהסרט על המצאת הטרנזיסטור, שאחד השימושים העיקריים הראשונים שלו היה בכלל במרכזיות טלפונים ולא יצירת מיקרו מעבדים, ועד לסיפור של עמק הסיליקון שקם בכלל בגלל הצורך של ארה"ב להתחרות בברה"מ ברמה המדינית, אחרי שברה"מ שיגרה את ספוטניק, והדבר איים על עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב.

אם מסתכלים מקרוב, יש קו ברור בין אנשים שממציאים טכנולוגיה ואנשים שמשווקים אותה.
מי שחושב "יהיה מגניב לאנשים X..." אלה המשווקים, והם לרוב מחליטים גם מה יהיה לאנשים "מגניב".

יש לא מעט חידונים, במיוחד לילדים, שטוענים שביל גייטס המציא את Windows.
אבל לא רק שהוא לא המציא שום דבר ב-Windows, הוא גם לא פיתח אותה. ואפילו לא את DOS.

כש-MS DOS שווקה לראשונה, ביל גייטס כבר מזמן הפסיק לכתוב תוכנות והתחיל לנהל חברה, והמוצר היה בכלל במקור DR DOS שנרכש מחברה אחרת.

ואם מדברים על סטיב ג'ובס - המוח הטכנולוגי האמתי מאחורי מחשבי Apple הראשונים היה בעצם סטיב אחר - ווזניאק.
אבל הוא לא זכה לתהילה עולמית לה זכה ג'ובס, למרות שבלעדיו, כנראה לא היינו בכלל שומעים על חברה טכנולוגית בשם Apple.

בקיצור - יש חלוקה שלפעמים יש בה חפיפה מסוימת, אבל די חלשה:
יש אנשים שמחפשים להרוויח כסף ומוצאים דרכים לשכנע אחרים לרכוש משהו - זה ניהול ושיווק.
ויש אנשים שחוקרים וממציאים טכנולוגיות מאוד מגניבות, אבל להערכתי, לא מעט מהטכנולוגיות המגניבות באמת בחיים לא מגיעות למדפים, כי הן פשוט "לא משתלמות" מבחינה עסקית, למרות שאיכותן עולה אלפי מונים על מה שיש בשוק.

יצא לך פעם להשתמש ב-Linux על מחשב שולחני?
זה מערכת נהדרת: מהירה, קלה, לא מצריכה פירמוט של מחשב פעם בשנה כדי לשמור על עצמה, אינטואיטיבית ונוכה להפליא.

אבל מה:
אף אחד לא באמת מצא דרך לשווק אותה למשתמשי מחשבים אישיים (בשרתים ומחשבי על זה סיפור שונה לגמרי), ו-MS גם ניצלה כוח מונופוליסטי שלה כדי לוודא שזה לא יקרה.

אז בסוף אנשים חושבים שלינוקס על Desktop זה לא שמיש, לא נוח, לא טוב. אבל זה קשקוש.
הוא פשוט לא משתלם לשיווק, זה הכל.

לאמא שלי יש מחשב נייד שנקנה לפני יותר מעשור, והתיקון היחיד שהייתי צריך לעשות עליו כל הזמן הזה היה להחליף כונן קשיח שקיבל כמה סקטורים פגומים.
היא גולשת באינטרנט, מדפיסה מסמכים, עושה כל מה שהיא צריכה, ואף פעם אני לא מקבל תלונות: "המחשב זוחל, קופצים לי חלונות מוזרים, וכו'".
אין ווירוסים, אין קלקולים, המערכת מעודכנת, והחומרה מחזיקה.

כשקניתי אותו לראשונה, לאמא שלי היה מעט מאוד ניסיון עם Windows, אז ללמוד Ubuntu כמערכת ראשונה לא היה לה קשה יותר משהיה לה ללמוד ווינדוס.
זה כמו שפת אם: אף יפני לא יגיד לך שיפנית קשה, למרות שלנו ה-"מערביים" היא נראית ונשמעת מסובכת להפליא.
 
אני לא חושב שמישהו חשב את הדברים האלה כשהוא או היא באו לפתח טכנולוגיה מסוימת או לשווק אותה.

יצא לי לראות לא מעט סרטי ותוכניות תעודה על תחילת דרכן של כל מיני המצאות, החל מהסרט על המצאת הטרנזיסטור, שאחד השימושים העיקריים הראשונים שלו היה בכלל במרכזיות טלפונים ולא יצירת מיקרו מעבדים, ועד לסיפור של עמק הסיליקון שקם בכלל בגלל הצורך של ארה"ב להתחרות בברה"מ ברמה המדינית, אחרי שברה"מ שיגרה את ספוטניק, והדבר איים על עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב.

אם מסתכלים מקרוב, יש קו ברור בין אנשים שממציאים טכנולוגיה ואנשים שמשווקים אותה.
מי שחושב "יהיה מגניב לאנשים X..." אלה המשווקים, והם לרוב מחליטים גם מה יהיה לאנשים "מגניב".

יש לא מעט חידונים, במיוחד לילדים, שטוענים שביל גייטס המציא את Windows.
אבל לא רק שהוא לא המציא שום דבר ב-Windows, הוא גם לא פיתח אותה. ואפילו לא את DOS.

כש-MS DOS שווקה לראשונה, ביל גייטס כבר מזמן הפסיק לכתוב תוכנות והתחיל לנהל חברה, והמוצר היה בכלל במקור DR DOS שנרכש מחברה אחרת.

ואם מדברים על סטיב ג'ובס - המוח הטכנולוגי האמתי מאחורי מחשבי Apple הראשונים היה בעצם סטיב אחר - ווזניאק.
אבל הוא לא זכה לתהילה עולמית לה זכה ג'ובס, למרות שבלעדיו, כנראה לא היינו בכלל שומעים על חברה טכנולוגית בשם Apple.

בקיצור - יש חלוקה שלפעמים יש בה חפיפה מסוימת, אבל די חלשה:
יש אנשים שמחפשים להרוויח כסף ומוצאים דרכים לשכנע אחרים לרכוש משהו - זה ניהול ושיווק.
ויש אנשים שחוקרים וממציאים טכנולוגיות מאוד מגניבות, אבל להערכתי, לא מעט מהטכנולוגיות המגניבות באמת בחיים לא מגיעות למדפים, כי הן פשוט "לא משתלמות" מבחינה עסקית, למרות שאיכותן עולה אלפי מונים על מה שיש בשוק.

יצא לך פעם להשתמש ב-Linux על מחשב שולחני?
זה מערכת נהדרת: מהירה, קלה, לא מצריכה פירמוט של מחשב פעם בשנה כדי לשמור על עצמה, אינטואיטיבית ונוכה להפליא.

אבל מה:
אף אחד לא באמת מצא דרך לשווק אותה למשתמשי מחשבים אישיים (בשרתים ומחשבי על זה סיפור שונה לגמרי), ו-MS גם ניצלה כוח מונופוליסטי שלה כדי לוודא שזה לא יקרה.

אז בסוף אנשים חושבים שלינוקס על Desktop זה לא שמיש, לא נוח, לא טוב. אבל זה קשקוש.
הוא פשוט לא משתלם לשיווק, זה הכל.

לאמא שלי יש מחשב נייד שנקנה לפני יותר מעשור, והתיקון היחיד שהייתי צריך לעשות עליו כל הזמן הזה היה להחליף כונן קשיח שקיבל כמה סקטורים פגומים.
היא גולשת באינטרנט, מדפיסה מסמכים, עושה כל מה שהיא צריכה, ואף פעם אני לא מקבל תלונות: "המחשב זוחל, קופצים לי חלונות מוזרים, וכו'".
אין ווירוסים, אין קלקולים, המערכת מעודכנת, והחומרה מחזיקה.

כשקניתי אותו לראשונה, לאמא שלי היה מעט מאוד ניסיון עם Windows, אז ללמוד Ubuntu כמערכת ראשונה לא היה לה קשה יותר משהיה לה ללמוד ווינדוס.
זה כמו שפת אם: אף יפני לא יגיד לך שיפנית קשה, למרות שלנו ה-"מערביים" היא נראית ונשמעת מסובכת להפליא.
תשמע, אמא שלי ספציפית היא מישהי שנלחצת מהודעות שעולות לה כשהיא מנסה לכתוב בווטסאפ או כשהיא מנסה לעדכן את האייפון שלה, ועד היום אין לה חשבון פייסבוק כי זה נראה לה קשה מידי מבחינה טכנולוגית לפתוח אחד. הגאונות של מערכות הפעלה מבוססות גרפיקה היא שהן הופכות את המחשב לשמיש גם למישהי כמוה שהיא שילוב של קושי בהבנת טכנולוגיה ופוביה ממנה.

ולגבי סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק - נכון שווז הוא הראש הטכנולוגי מאחורי החברה, וסטיב ג'ובס עסק בכל מה שמסביב. אבל לג'ובס היתה את האינטואיציה להבין מה המשתמשים רוצים ולמכור להם את זה. קח לדוגמא את האייפון: יש סרטון ידוע של סטיב באלמר (שהיה כידוע ממקימי מייקרוסופט והיה אפילו המנכ"ל שלה) שבו הוא ממש צוחק ולועג לאייפון כאילו מי ירצה טלפון כזה יקר ועוד כזה לא שימושי שאין לו מקלדת אלא רק מסך מגע. בהסתכלות אחורה - סביר להניח שלרובנו יש סמארטפונים מבוססים מסך מגע, ואנחנו משלמים עליהם הרבה יותר ממה שהיינו מוכנים לשלם על טלפון נייד בימים של לפני האייפון.

שיווק זה דבר חשוב בהקשר הזה ממש כמו טכנולוגיה.
 

BravoMan

Active member
שיווק זה דבר חשוב בהקשר הזה ממש כמו טכנולוגיה.
לצערי, שיווק חשוב הרבה יותר מטכנולוגיה כשרוצים שמשהו יגיע להמונים ויתברג בחברה...

אי שם בשנת 200X פגשתי אדם שהסתובב עם נוקיה, לא בטוח מה הדגם המדויק, שלא נראה שונה במיוחד מאייפון, למעט העובי שלו.
היה לו מסך מגע, היו בו יישומים שניתן להפעיל בלחיצה על אייקון שלהם, היית לו מצלמה (אולי אפילו 2, לא זוכר).

והאייפון הראשון?
רוב האנשים כבר שכחו, אבל הוא בכלל לא תמך ביישומים ולא היית בו חנות, כי סטיב ג'ובס לא רצה יישומי native.
הוא רצה שהכל יהיה WEB.
(רק אחרי עדכון מערכת הפעלה נכנס ה-App Store שכולם מכירים היום)

רק מה? ה-"WEB" לא עבד באייפון הראשון, אלא אם נמצאים ליד רשת WIFI פתוחה או בבית, כי למרות שכל היצרניות האחרות כבר עברו למכשירי 3G עם מהירות גלישה סבירה, האייפון הראשון היה 2G - "גלישה" במהירות 28K במקרה הכי טוב, או במונחים של אותה תקופה "אין אינטרנט".

הבעיה של סטיב באלמר היית בדיוק חוסר היכולת שלו לשווק ולנהל, לא בעיה טכנולוגית.
MS שיווקה מערכת הפעלה לטלפונים מבוססי ARM כמעת עשור לפני ש-Apple ו-Google נכנסו למשחק, אבל ביל גייטס פרש, ובלמר לא השקיעה בשיווק.
כשהוא ראה את ההצלחה של המתחרות הוא ניסה "לשחק תופסת" עם Windows Phone, אבל בלי אסטרטגיה שיווקית ברורה אף אחד לא קנה את המכשירים האלה, למרות שמבחינה טכנולוגית הם לא נפלו מאייפונים או אנדרוידים ראשונים.
(ואני אחד ששונא להגיד דברים טובים על MS :p )

טכנולוגיה לא חייבת להיות ידידותית:
היום באינטרנט מסתובבים ממים רבים על כך שהדור הצעיר לא יצליח להשתמש בטלפון חוגה.
אז? בדיוק כמו שהדור הקודם יתקשה עם טלפון מסך מגע.

זה יותר עניין של הרגל מאשר אינטואיטיביות - החוגה לא מנעה מטלפונים להיות טכנולוגיה אוניברסלית שנכנסה כמעת לכל בית בעולם המפותח, ואפילו הלא כ"כ מפותח.
 

d70

Well-known member
לצערי, שיווק חשוב הרבה יותר מטכנולוגיה כשרוצים שמשהו יגיע להמונים ויתברג בחברה...

אי שם בשנת 200X פגשתי אדם שהסתובב עם נוקיה, לא בטוח מה הדגם המדויק, שלא נראה שונה במיוחד מאייפון, למעט העובי שלו.
היה לו מסך מגע, היו בו יישומים שניתן להפעיל בלחיצה על אייקון שלהם, היית לו מצלמה (אולי אפילו 2, לא זוכר).

והאייפון הראשון?
רוב האנשים כבר שכחו, אבל הוא בכלל לא תמך ביישומים ולא היית בו חנות, כי סטיב ג'ובס לא רצה יישומי native.
הוא רצה שהכל יהיה WEB.
(רק אחרי עדכון מערכת הפעלה נכנס ה-App Store שכולם מכירים היום)

רק מה? ה-"WEB" לא עבד באייפון הראשון, אלא אם נמצאים ליד רשת WIFI פתוחה או בבית, כי למרות שכל היצרניות האחרות כבר עברו למכשירי 3G עם מהירות גלישה סבירה, האייפון הראשון היה 2G - "גלישה" במהירות 28K במקרה הכי טוב, או במונחים של אותה תקופה "אין אינטרנט".

הבעיה של סטיב באלמר היית בדיוק חוסר היכולת שלו לשווק ולנהל, לא בעיה טכנולוגית.
MS שיווקה מערכת הפעלה לטלפונים מבוססי ARM כמעת עשור לפני ש-Apple ו-Google נכנסו למשחק, אבל ביל גייטס פרש, ובלמר לא השקיעה בשיווק.
כשהוא ראה את ההצלחה של המתחרות הוא ניסה "לשחק תופסת" עם Windows Phone, אבל בלי אסטרטגיה שיווקית ברורה אף אחד לא קנה את המכשירים האלה, למרות שמבחינה טכנולוגית הם לא נפלו מאייפונים או אנדרוידים ראשונים.
(ואני אחד ששונא להגיד דברים טובים על MS :p )

טכנולוגיה לא חייבת להיות ידידותית:
היום באינטרנט מסתובבים ממים רבים על כך שהדור הצעיר לא יצליח להשתמש בטלפון חוגה.
אז? בדיוק כמו שהדור הקודם יתקשה עם טלפון מסך מגע.

זה יותר עניין של הרגל מאשר אינטואיטיביות - החוגה לא מנעה מטלפונים להיות טכנולוגיה אוניברסלית שנכנסה כמעת לכל בית בעולם המפותח, ואפילו הלא כ"כ מפותח.

אנקדוטה קטנה, האייפון הראשון פותח ב 1995 ע"י חברת אינפוגיר אמריקאית (החזיקה מרכז פיתוח בישראל) והיה בעצם טלפון דסקטופ.
בהמשך נקנו ע"י סיסקו ולאחר מכן עשו הסכם עם אפל כדי שתוכל להשתמש בשם למוצרים שלה.
האייפון הראשון
 

eveik

New member
או קחי את NOKIA:
רוב האנשים לא יודעים את זה, אבל NOKIA יצרה המון סמארטפונים, שנים לפני ש-Apple החליטו להפוך ליצרנית טלפונים.
כל מכשיר עם Symbian היה אוקף את האייפון הראשון בסיבוב, לו רק למנהלים ב-NOKIA היה מספיק שכל לטפח מפתחים צד שלישי ולהקים חנות מובנית.
מבחינה טכנית, המערכת הזו תמכה מאז ומתמיד בפיתוח אפליקציות צד שלישי, ה-SDK היה זמין, אבל כמעת אף חברת תוכנה לא ראתה שם הזדמנות עסקית, כי להגיע ללקוחות קצה - בעלי הטלפונים, היה מאוד קשה.
קודם כל - באייפון הראשון בכלל לא היה App Store, זה הגיע רק בהמשך. מעבר לזה, אם אתה חושב שמה שגרם לאייפון כל כך להצליח זה ה App Store נראה לי מפספס פה. ה App Store הצליח כל כך אחרי (!) שהיה לאייפון קהילה גדולה של משתמשים, מה שגרם לאנשים לרצות לפתח אפליקציות לאייפון. הסיבה שאנשים השתמשו באייפון היא שהוא פשוט מוצר הרבה הרבה יותר טוב ונוח מכל הזבל שנוקיה יצרה, והפערים רק התרחבו עם השנים. שיווק זה חשוב, אני לא טוען שלא, אבל אם המוצר שלך לא ממש ממש טוב אנשים פשוט לא ישתמשו בו, ובטח שלא ימשיכו לקנות אותו שוב שנה אחרי שנה.

ולגבי הכתבה - אין "חוקים", אבל זה בסופו של דבר מה שהניסיון שלו הראה לו. אגב אם תקראי כתבות נוספות מיזמים / משקיעים מצליחים את תראי שהרבה מהדברים שהוא רשם פה חוזרים על עצמם, אין פה שום דבר חדש (כל אחד מגיע עם הbias האישי שלו כמובן).

ה bias האישי שלו לגמרי בא לידי ביטוי לגבי השוק. יש חברות (Airbnb מהדוגמאות היותר טובות בעיני) שקמו עם חזון מסויים ולפעמים זה התממש. לפעמים השוק הגיע לשם (יותר אנשים היו מוכנים להשכיר את הדירות שלהם ובסופו של דבר הגענו למצב שעבור אנשים מסויימים זאת הפרנסה שלהם) ולפעמים זה לא קרה. זה כנראה יותר עניין של אופי וגישה מכל דבר אחר, לא הייתי מסתכל על זה בתור חוק ברזל.

לגבי "עובדים מפונקים" - האמת שאני לא בטוח שזאת ההגדרה שהייתי משתמש בה, איך שאני רואה את זה יש יתרונות וחסרונות לעבור בחברה קטנה מול חברה גדולה, ויש אנשים שיותר מתאים להם חברות קטנות ויש כאלו שיותר מתאים להם חברות גדולות, ואין בזה שום דבר רע. אנשים שמרוויחים סכומים כל כך גבוהים לא ימהרו לעזוב את העבודה, ואם כן זה לחברה שהם כנראה מכירים את המייסדים (או שיש להם שם מאוד חזק בתעשייה) ויקבלו סכום משמעותי באופציות שאם החברה תצליח זה "ישתלם" להם.
 

BravoMan

Active member
קודם כל - באייפון הראשון בכלל לא היה App Store, זה הגיע רק בהמשך. מעבר לזה, אם אתה חושב שמה שגרם לאייפון כל כך להצליח זה ה App Store נראה לי מפספס פה. ה App Store הצליח כל כך אחרי (!) שהיה לאייפון קהילה גדולה של משתמשים, מה שגרם לאנשים לרצות לפתח אפליקציות לאייפון. הסיבה שאנשים השתמשו באייפון היא שהוא פשוט מוצר הרבה הרבה יותר טוב ונוח מכל הזבל שנוקיה יצרה, והפערים רק התרחבו עם השנים. שיווק זה חשוב, אני לא טוען שלא, אבל אם המוצר שלך לא ממש ממש טוב אנשים פשוט לא ישתמשו בו, ובטח שלא ימשיכו לקנות אותו שוב שנה אחרי שנה.
למיטב זכרוני, האייפון הראשון קיבל עדכון שהכניס גם לתוכו חנות.
זה אחד הדברים שמנע מהסדרה הזו להפוך לכישלון.

אני יודע שאני לא אצליח לשכנע אותך שאייפון רחוק מלהיות "איכותי", רוב חובבי Apple מסכימים עם ג'ובס שמי שיש לו בעיות קליטה פשוט מחזיק לא נכון את הטלפון.
יש לי חבר עם אייפון X שאם הוא עושה טעות ויוצא מהבית עם WiFi דלוק הוא חייב לאתחל את המכשיר כדי לעבור לגלישה סלולרית.
אבל אין סיכוי לשכנע אותו לעבור לאנדרויד.

במקום זה, אני אשאל אותך שאלה פשוטה:
אם אנשים לא קונים מוצרים לא איכותיים, איך זה שכל היצרנים הסיניים לא פשטו רגל עדיין, ושלא רק ש-ebay לא התרוקן מהם, bangood ועוד אתרים קמו ומשגשגים, ומכניסים מיליארדים?
 

d70

Well-known member
הכתבה הבאה היא אוסף של טיפים של אחד ממקימי "סולאר אדג'" על "איך לבנות סטארט אפ שיימכר בהמון כסף". היא בעצם העלתה אצלי כמה שאלות:
  • עד כמה בעצם אפשר לקבוע מראש "חוקים" להקמת סטארט אפ שמצליח? אני מניחה שעקרונות העבודה מול חברות הון סיכון (מבחינת יכולת הגיוס, קביעת ערך החברה וכו') יכולים להיות מאוד חשובים עבור מי שלא מנוסה בהקמה ומימון של סטארטאפים, אבל מצד שני עלתה אצלי השאלה עד כמה הרעיון צריך להיות "מבוסס בשוק" כדי להצליח. קחו לדוגמא רשתות חברתיות: עד שלא קמה רשת חברתית מצליחה שהצליחה לסחוף את רוב האוכלוסיה, רובנו לא חשבנו על הכיוון הזה בכלל של רשתות חברתיות. כנ"ל לגבי קניות באינטרנט (משהו שלא נחשב לנפוץ עד שאמאזון ואיביי הפכו להיות פופולריות) או בעצם כל תחום אחר באינטרנט ששינה את הדרך שבה אנחנו משתמשים בו.
  • נקודה חשובה שעלתה בכתבה היא לגבי מיהם העובדים שרצוי (או ראוי) לגייס - כשיש עובדים שמתוייגים כ"מפונקים" בגלל השאיפה שלהם למקסם את השכר שלהם, כביכול במקום לקבל ערך ומעמד משמעותיים במקום העבודה שחברות סטארטאפ כביכול יכולות לספק יותר מאשר בחברה גדולה (שבה יש סיכוי גבוה יותר להרגיש כמו "סתם עוד בורג" במערכת).
    מצד אחד יש משהו בחשיבות של תחושת הערך והתרומה של העובד לארגון, במיוחד כשבהייטק גם משכורות נמוכות יחסית רחוקות מלהיות משכורות רעב. מצד שני, אני מניחה שמי שמגיע לשכר של מילון ש"ח בשנה בנוסף למניות הוא מישהו שיש לו יכולות מספיק גבוהות כדי להתברג בתפקיד משמעותי גם בחברות גדולות...

אין דבר כזה 10 צעדים ותמכרו במליארדים.
דום כל הגיון פשוט. אם הכל קל אז כולם היו עושים זאת ולא היינו מקבלי יחס של 9:10 של סטארטאפים שנסגרים.
תעשי סיבוב בחנויות הספרים תמצאי שם מדפים על גבי מדפים של איך להפוך ל עשיר / רזה / מוצלח /רוחני בעשרה צעדים. כנראה שזה לא עובד ולכן ממשיכים להוציא ספרים כאלה עד היום וזה מראה מה הם שווים ;)

אגב, אני בעצמי לא מבין מה הגליק הגדול של חברת פאנלים סולארים שפשוט דואגים לסובב קצת את הפנלים לכיוון השמש מידי פעם אבל מילא אני איש טכני מידי כנראה.

לגבי הכתבה. היזם עצמו אומר שאין קשר לטכנולוגיה או אם היא בכלל מצליחה או ריווחית. זו התדמית שאתה מיצר לה.
ואללה לא יודע, נראה לי כמו חוכמת הבדיעבד יותר מאשר תזה סדורה שהוכחה כיעילה במחקר סטטיסטי רחב היקף.
הזכירו שם את דב מורן שמכר לסאנדיסק בסכוני עתק אבל "שכחו" לו את ההפסדים הכבדים עם הסלולרי הזעיר שניסה לפתח..

בסופו של יום זה דיי ענין של מזל ותיזמון מול השוק ועקשנות להשקיע שוב ושוב במיזמים כדי להגדיל את הסיכוי להצלחה.
 
אין דבר כזה 10 צעדים ותמכרו במליארדים.
דום כל הגיון פשוט. אם הכל קל אז כולם היו עושים זאת ולא היינו מקבלי יחס של 9:10 של סטארטאפים שנסגרים.
תעשי סיבוב בחנויות הספרים תמצאי שם מדפים על גבי מדפים של איך להפוך ל עשיר / רזה / מוצלח /רוחני בעשרה צעדים. כנראה שזה לא עובד ולכן ממשיכים להוציא ספרים כאלה עד היום וזה מראה מה הם שווים ;)

אגב, אני בעצמי לא מבין מה הגליק הגדול של חברת פאנלים סולארים שפשוט דואגים לסובב קצת את הפנלים לכיוון השמש מידי פעם אבל מילא אני איש טכני מידי כנראה.

לגבי הכתבה. היזם עצמו אומר שאין קשר לטכנולוגיה או אם היא בכלל מצליחה או ריווחית. זו התדמית שאתה מיצר לה.
ואללה לא יודע, נראה לי כמו חוכמת הבדיעבד יותר מאשר תזה סדורה שהוכחה כיעילה במחקר סטטיסטי רחב היקף.
הזכירו שם את דב מורן שמכר לסאנדיסק בסכוני עתק אבל "שכחו" לו את ההפסדים הכבדים עם הסלולרי הזעיר שניסה לפתח..

בסופו של יום זה דיי ענין של מזל ותיזמון מול השוק ועקשנות להשקיע שוב ושוב במיזמים כדי להגדיל את הסיכוי להצלחה.
הגישה הזו של ״תדמית היא מה שחשוב״ מזכיר לי משום מה את בועת ההיי טק של סוף שנות התשעים, שבה כל רעיון שקשור לאינטרנט ואף אחד עדיין לא המציא נשמע מגניב וקיבל מימון.
 

Nuke1985

Active member
תעשי סיבוב בחנויות הספרים תמצאי שם מדפים על גבי מדפים של איך להפוך ל עשיר / רזה / מוצלח /רוחני בעשרה צעדים. כנראה שזה לא עובד ולכן ממשיכים להוציא ספרים כאלה עד היום וזה מראה מה הם שווים

זה נראה לי יותר עניין של "Sturgeon's revelation" כלומר "ninety percent of everything is crap" . בסך הכול העצות שלו נראו לי הגיוניות, זה לא אומר שהם רלוונטיות לכל סיטואציה וצריך ליישם אותם בצורה הגיונית (אבל זה אני מניח נכון לרוב העצות).
 

Nuke1985

Active member
מצד שני עלתה אצלי השאלה עד כמה הרעיון צריך להיות "מבוסס בשוק" כדי להצליח. קחו לדוגמא רשתות חברתיות: עד שלא קמה רשת חברתית מצליחה שהצליחה לסחוף את רוב האוכלוסיה, רובנו לא חשבנו על הכיוון הזה בכלל של רשתות חברתיות.

אני חושב שהשוק היה דיי מבוסס, בסך הכול פייסבוק נראה לי כמו מין שילוב של בלוג ואתר אישי (משהו כמו geocities אם מישהו מכיר), הוא גם התחיל בתור משהו כמו directory של סטודנטים שהיה משהו שכבר היה קיים בהארוורד ומארק בנה "עוד מתחרה" (אחד השימושים הכי טובים של פייסבוק זה בתור איזה "ספר טלפונים"). בניגוד לחומרה בתוכנה אתה ייכול לבנות משהו בעלות דיי נמוכה ואז לראות איך השוק מגיב (וממה שאני מבין התגובה של השוק היתה מעולה מההתחלה).
 

קלייטון.ש

Well-known member
אי אפשר לקבוע מראש חוקים להצלחה של שום דבר, ובמיוחד בהייטק שהוא כנראה התחום בעל שיעור הכשלונות הגדול ביותר בהיסטוריה של היזמות האנושית.
את יכולה לעשות אחד לאחד את מה שעשו בפייסבוק (ורבים ניסו זאת) ובכל זאת רוב הסיכויים שתיכשלי.
בנוסף הטיפים שהוא מגלה בנדיבותו הם כולם בתחום העסקי, הניהולי. איך בוחרים תחום, איך מנהלים סיכונים, איך משיגים מימון, איך מנהלים עובדים. אין לו טיפים בשאלות טכנולוגיה. אלה עקרונות שרלוונטים לכל תחום ולא רק להייטק.

רוב הפיתוחים שבני אדם מפתחים באים מעל משהו שהיה קודם. לכן כל מוצר, אפילו שנראה ממש חדשני, נטוע כבר ברעיונות או אפילו טכנולוגיות שכבר קיימות, והוא לא באמת הפתעה גמורה. אנשים כבר מחכים למוצרים האלה והם כבר בשלים להתחיל להשתמש בהם.
במחשוב במיוחד בדרך כלל מדובר בפיתוחים שהם תולדה טבעית של טכנולוגיה והתקדמות טכנולוגית. רשתות חברתיות הן תולדה טבעית של האינטרנט. הגיוני שרשת תקשורת תוליד יישומי תקשורת. אם תתני לאנשים מוצר שנותן להם אפשרויות תקשורת, די הגיוני וטבעי שהם ישתמשו בו. גם קניות באינטרנט הם פשוט צורה אחרת של תקשורת בין לקוח וספק.
מלבד זאת לפני הרשתות החברתיות של ימינו היו ה-Usenet והיו הפורומים. הם לא היו בתפוצה רחבה כמו פייסבוק אבל זאת בגלל שהאינטרנט עצמו לקח לו זמן לחדור ליום יום של האוכלוסיה הכללית, והאינטרנט האלחוטי, במכשירים הניידים, שמהווה את הטכנולוגיה העיקרית שמניעה את הרשתות החברתיות, גם לקח לו זמן להתפתח.

לגבי הנקודה שלו על העובדים המפונקים, אני חושב שהוא פשוט אומר שהעובדים האלה (לא בטוח שהוא מתכוון למתכנתים ומהנדסים דווקא, נראה לי שהוא מתכוון למנהלים) יקרים מדי לסטארטאפ, וצריך לחפש עובדים יותר זולים.
 
למעלה