איך לדובב את הבעלול

dafgol

New member
איך לדובב את הבעלול ../images/Emo35.gif

אני נורא מנסה לדובב את בעלי שידבר ...אני יודעת שהוא חושב על הבת שלו ( להזכירכם , היא מגיעה לארץ לביקור קצר - שבוע , אחרי 5 שנים שלא נפגשו , היא בת 10 ). הוא סיפר לי על חלום שחלם על אביו ז"ל, הבת מנישואין קודמים ועל התינוק שלנו. ניסינו לפרש אותו ביחד. הוא מדבר איתי אבל...עצור...וכששאלתי אותו למה הוא לא מדבר יותר על הנושא...הוא אמר שאין לו מה להגיד...ואני יודעת שרצות לו מחשבות בראש בנושא. שתבינו...אני הכי מבינה והכי תומכת והכי הכל שאפשר...( באמת
) אבל זאת התמודדות שלו עם עצמו וכמה שהוא מספר...אני יודעת שעדיין זה שם בפנים... אני לא רוצה ולא מנסה ללחוץ עליו בנושא בשום דרך שהיא....אבל בכל זאת...מה אני יכולה עוד לעשות ? להגיד ?...או שכדאי לי לנהוג אחרת ? ואם אחרת...אז איך ? פוצצתי אתכם בשאלות...פעם ראשונה שאני מתמודדת אם שאלות כאלה... וגם רוצה להתנצל שאני לא מגיבה כל כך...אני עסוקה בימים האחרונים אבל אני קוראת את הכל בלילה....רק שאין לי כל כך ניסיון...ולא יודעת תמיד מה לענות......אני שמחה שאתם פה
 

rolan

New member
מהסוף להתחלה

כך אענה - לא תמיד חייבים לענות, לא תמיד יש מה לענות ולפעמים (כך זה אצלי) באותו רגע שאני קוראת משהו, עולים לי דברים, אך לא מגובשים, מאוחר יותר אני כותבת, כשאני מגבשת את דברי ושלמה איתם. לגבי שאלתך... אני חושבת שהעניין יכול להפתר במידה מסוימת על ידי הקשבה פעילה, לחזור על דבריו לנסות להבינם. אך הכי חשוב במקרים כאלו, לא ללחוץ יותר מדי. אני מאמינה בפתיחות ביחסים בשיתוף מלא, אך לעיתים צריך זמן כדי להצליח לבטא במילים כל מיני תחושות - לחץ לא תמיד עוזר. תני לו זמן, להקשיב לעצמו, לעבד עם עצמו את הדברים או אז הוא יבטא אותם במילים משלו. אפשר בינתיים להקשיב ללב.
 

1נתי 1

New member
לא צריך

כל דבר לחקור ולשאול לפעמים גם מותר לא לדעת הכל (זוהר ארגוב ז"ל) תני לו גם את הפרטיות במחשבות שלו לא תמיד רוצים לשתף בכל במיוחד לאחר הנתק שהיה החששות החולפות במוחו לגבי הפגישה תני לו את הזמן אם וכשירצה - ישתף ושיהיה לכם ביקור מהנה וקל
 

פרח 11

New member
במקרה שלי (שדי דומה לשלך)

אני יכולה לספר לך מה אני עושה. אני לא לוחצת שידבר ויספר, אך יחד עם זאת אני תמיד דואגת להסביר לו שזה בסדר לספר גם את הדברים שגורמים לו לחשוש/לדאוג וכד', תמיד טוב לשמוע חוו"ד נוספת ממישהו. אני אומרת שאם לא מתרוקנים אז גם אי אפשר להתמלא בדברים אחרים שיכולים לעשות לנו טוב. תמיד מבינה ואף פעם לא שופטת ותמיד נותנת לו להרגיש טוב. גם אם עשה טעות מזכירים לו שהוא רק בן אדם.
 

dafgol

New member
Zה בדיוק מה שאני עושה

לא לוחצת ולא כלום רק מזכירה לו שאני פה בשבילו כדי לשתף ולדבר בנושא ברגע שירצה. פשוט לפעמים אני חושבת שאולי אם הייתי " לוחצת" אותו - אולי הוא כן היה מוציא החוצה ?! בכל מקרה הוא מקבל ממני את התמיכה הכי גדולה , כתף אוזן
וכל איבר אחר...
אני מניחה שהוא ידבר כשירגיש צורך , ושתבינו בעלולי לא ידוע בתור אחד שסותם ת'פה
איזה כיף שאתם פה
 

*יערית

New member
את עושה עד כה

את הדבר הנכון ביותר לעשות, וכל המוסיף גורע כמו שאומרים, הוא חייב זמן לעכל את הבאות, זה לא קל לפגוש ילד אחרי מס' שנים לא מבוטל שלא נפגשו,המחשבות לא פוסקות והמתח רב....כל פנייה מצידך בתום לב ואהבה רק תגביר את המתח והלחץ... הכל בעדנה עם הרבה מרחב למחשבה ולהשתבללות שלו, עד אשר זה יבוא מצידו
 
דפנה יקרה

לפני הכל, לא לכל אחד יש צורך לשתף,לא תמיד הגברים מרגישים כמונו הנשים שאם לא נשתף נתפוצץ מבפנים. שנית,אני חושבת שאת נוהגת נפלא בכך שאת לא לוחצת. לדעתי הדרך הטובה ביותר לתת לבעל להרגיש בטוח ולהחשף זה ע"י קבלה מוחלטת של התכנים,כמו שאמרה נתי המקסימה,בלי ביקורת. בעלך צריך להכיר אותך מצויין ולדעת מראש שאת באופן כללי טיפוס שלא שופט ולא מבקר בכדי לשתף. לפעמים אנחנו טועות בכך שנדמה לנו שאם אנחנו חביבות וטובות ורוצות שהם ידברו אז אנחנו לא מבקרות,אבל את התכונה הזאת הם סופגים דווקא מהסיפורים שלנו את האחרים,ודרך השיפוט שלנו את הסביבה הם מבינים שהם תחת רנטגן..... קרקע בטוחה זאת עבודה קשה וכללית. אני מקווה שהייתי מספיק ברורה כי השעה מאוחרת ואני הרוסה מעייפות. בהצלחה.
 
למעלה