איך להוריד את האלימות והפשע בארץ
ישראל היא מדינה תוססת. לצערנו לא מדובר רק במובן חיובי אלא גם שלילי. בישראל יש עליה גבוהה ברמות השחיתויות בדרגים השונים וגם האלימות והפשע גואים. אם נחפש את שורש הבעיה של ההוויה הישראלית, זאת שעושה לישראלי את הסטאטוס של בן אדם קולני ועצבני הנוטה לאלימות, נגלה שהכל נובע ממתחים נפשיים. כל סטודנט מתחיל בלימודי פסיכולוגיה יוכל לספר לכם, שנפש האדם מתערערת כתוצאה ממתחים נפשיים, דבר הגורם ליצר החייתי באדם להתעורר. הוא נוטה להיות עצבני ואלים יותר. כשאדם לחוץ הוא יכול להגיע לכדי מעשה שטות ולגרום נזקים לו ולסביבתו. לישראלים יש הרבה סיבות להיות מתוחים. אני לא מדבר על הרגשות הרעים הרגילים של אנשים לחוצים; בגלל החמות הבלתי נסבלת או הסכסוכים עם הבוס, וגם לא על החברה הישראלית הצפופה בה כולם מכירים אותך ומנגד מתחרים איתך בכל דבר. מהג'וב המבוקש ועד לדרך שלך לחברות ואהבה. אני אפילו לא מדבר על מזג האוויר הלא נוח, שנע בין ימי גשם סוערים לחום שרבי בלתי נסבל. דברים כאלו יש גם בארצות אחרות בעלות מנטאליות דומה לשלנו, ובוודאי לא הם הגורמים לעליית המתח הנפשי - שמוצא דרכו החוצה בעזרת אלימות ופשע כמו שקורה אצלנו. אני מדבר על תנאים קשים שאין לעמים אחרים; קודם כל, האנטישמיות המקיפה אותנו והפחד הקיומי הקבוע כאשר אנו חיים בין מדינות טרור אסלאמיות שכל פעם מאיימות עלינו מחדש. גם המצב הכלכלי אינו מן המשופרים, למרות כל מה שמספרים לנו בתקשורת על ירידת האבטלה ואחוזי הצמיחה במשק. ידוע לנו מי באמת מרוויח, ושלמרות צמצום האבטלה העובדים מועסקים בשכר נמוך בעוד שבעלי החברות גורפים הון ולכן רבות מהאוכלוסיות בישראל לא נהנות מהצמיחה הכלכלית שלה. כשהאנשים הללו סובלים הם מתעצבנים. הם שובתים במחאה, הם נופלים לעולם הפשע שם יזכו יותר לרווחה והם פוגעים בסביבתם. מדובר גם בכאוס מתמשך. אדם שנפגע יכול לעבור תהליך נפשי שיגרום לו בעתיד לתקוף אדם אחר, כדי להרגיש שהוא חזק ולא החלש שנפגע. דוגמאות לכך ניתן לראות בכאלו שנתפסו בעוון עברות מין וגילו שגם הם בילדותם חוו תקיפה מינית שערערה אותם וגרמה להם לאבד את אמונם בסביבה, ובצדק. אפשר לראות איך פושעים רבים צמחו מילדים שהסביבה דחתה אותם, וכשהם בגרו החליטו לא לדפוק חשבון ולא לחיות לפי כללי המוסר של החברה שדחתה אותם. דוגמא נוספת היא עליית גל הפשע בשדרות; אנשיה מאוימים בטילי קאסאם בלי שניתן להם מענה הולם מהממשלה, ולכן הם חשים מופקרים. נראה שיש דרכים לטפל בבעיות בצורה ישירה אבל למען האמת הן אף פעם לא יהיו מספיק אפקטיביות. כמה שוטרים ניתן להוציא לרחובות להילחם בפשע? כמה פסיכולוגים ניתן להעסיק לטיפול במשברים הנפשיים? אי אפשר לצפות שאלו יעמדו בקצב האירועים שמעלים את מפלס העצבים בישראל. צריך לטפל בשורש הבעיות, וזאת על ידי טיפול בגורמים הידועים כיוצרים את המתחים הנפשיים בחברה הישראלית. הגורמים הללו שגורמים לילדים להרטיב במיטה ולהתחיל לגמגם ולמבוגרים יותר להיות אלימים ואף פושעים בשל התסכול הנפשי. צריך להרגיע את הסכסוך היהודי ערבי ולהגיע להסכמים שיביאו רגיעה לאזור ושלום עם מדינות ערב. צריך לפתור את בעיית העוני הפוגעת בשכבות רבות באוכלוסיה,לאו דווקא למצוא פתרון לאבטלה, אלא לשכר לא הוגן ובריחת התעשייה מישראל למדינות אחרות. השיטה כרגע מעודדת רק עסקים מתוחכמים של יזמי היי-טק ודומיהם ולא של הפועלים הפשוטים. צריך גם לפעול להעלאת אמון הציבור במוסדות השלטון כמו הכנסת והממשלה, בתי המשפט, הרשויות העירוניות, הצבא והמשטרה. כך יחוש הציבור שיש מי שנלחם עבורו. כאשר התושבים בישראל יוכלו לגור בשלווה בביתם מבלי להילחץ מהגבול הקרוב, כשיהיה להם כסף בכיס ועבודה טובה וכשראשי השלטון יפגינו מוסריות גבוהה יותר ויהיו אמינים ומקובלים על הציבור ששם בהם מבטחו, אז ניתן יהיה לקוות שבעקבות ירידת המתחים הנפשיים ירדו במקביל גם רמות הפשיעה הגבוהות. סיבות אלו עשויות להסביר את השקט היחסי ששורר באירופה מבחינת פשיעה ורמת החיים השלווה. בלי פחד מאויבים ומלחמות, בלי פחד מפיגועים, ובלי פחד מקשיי פרנסה. בכל פעם שאין יציבות פוליטית או כלכלית רמת הפשיעה עולה. אלו גם הסיבות להתנהגותם הפושעת של חלק מהחיילים האמריקאים בעיראק, שאנסו ורצחו מתוך רצון לפורקן כלשהו למתחים הנפשיים שסבלו מהם בעת מלחמה באזור עוין. גם צה"ל הסתבך בתקריות שונות של התנהגות פושעת של חיילים שהיו נתונים במתחים. וכך גם התנהגו שוטרים לחוצים שתקפו אזרחים בצורה אלימה בהפגנות ובאירועים אחרים. אפשר לדבר הרבה על הצורך במוסריות הנדרשת מהחברה, החיילים, הממשלה וכל השאר, אבל צריך גם מהלך חיים שליו. כשנהיה רגועים, ננהג אחרת ולא נחפש למצוא פורקן חייתי מהמתחים.
ישראל היא מדינה תוססת. לצערנו לא מדובר רק במובן חיובי אלא גם שלילי. בישראל יש עליה גבוהה ברמות השחיתויות בדרגים השונים וגם האלימות והפשע גואים. אם נחפש את שורש הבעיה של ההוויה הישראלית, זאת שעושה לישראלי את הסטאטוס של בן אדם קולני ועצבני הנוטה לאלימות, נגלה שהכל נובע ממתחים נפשיים. כל סטודנט מתחיל בלימודי פסיכולוגיה יוכל לספר לכם, שנפש האדם מתערערת כתוצאה ממתחים נפשיים, דבר הגורם ליצר החייתי באדם להתעורר. הוא נוטה להיות עצבני ואלים יותר. כשאדם לחוץ הוא יכול להגיע לכדי מעשה שטות ולגרום נזקים לו ולסביבתו. לישראלים יש הרבה סיבות להיות מתוחים. אני לא מדבר על הרגשות הרעים הרגילים של אנשים לחוצים; בגלל החמות הבלתי נסבלת או הסכסוכים עם הבוס, וגם לא על החברה הישראלית הצפופה בה כולם מכירים אותך ומנגד מתחרים איתך בכל דבר. מהג'וב המבוקש ועד לדרך שלך לחברות ואהבה. אני אפילו לא מדבר על מזג האוויר הלא נוח, שנע בין ימי גשם סוערים לחום שרבי בלתי נסבל. דברים כאלו יש גם בארצות אחרות בעלות מנטאליות דומה לשלנו, ובוודאי לא הם הגורמים לעליית המתח הנפשי - שמוצא דרכו החוצה בעזרת אלימות ופשע כמו שקורה אצלנו. אני מדבר על תנאים קשים שאין לעמים אחרים; קודם כל, האנטישמיות המקיפה אותנו והפחד הקיומי הקבוע כאשר אנו חיים בין מדינות טרור אסלאמיות שכל פעם מאיימות עלינו מחדש. גם המצב הכלכלי אינו מן המשופרים, למרות כל מה שמספרים לנו בתקשורת על ירידת האבטלה ואחוזי הצמיחה במשק. ידוע לנו מי באמת מרוויח, ושלמרות צמצום האבטלה העובדים מועסקים בשכר נמוך בעוד שבעלי החברות גורפים הון ולכן רבות מהאוכלוסיות בישראל לא נהנות מהצמיחה הכלכלית שלה. כשהאנשים הללו סובלים הם מתעצבנים. הם שובתים במחאה, הם נופלים לעולם הפשע שם יזכו יותר לרווחה והם פוגעים בסביבתם. מדובר גם בכאוס מתמשך. אדם שנפגע יכול לעבור תהליך נפשי שיגרום לו בעתיד לתקוף אדם אחר, כדי להרגיש שהוא חזק ולא החלש שנפגע. דוגמאות לכך ניתן לראות בכאלו שנתפסו בעוון עברות מין וגילו שגם הם בילדותם חוו תקיפה מינית שערערה אותם וגרמה להם לאבד את אמונם בסביבה, ובצדק. אפשר לראות איך פושעים רבים צמחו מילדים שהסביבה דחתה אותם, וכשהם בגרו החליטו לא לדפוק חשבון ולא לחיות לפי כללי המוסר של החברה שדחתה אותם. דוגמא נוספת היא עליית גל הפשע בשדרות; אנשיה מאוימים בטילי קאסאם בלי שניתן להם מענה הולם מהממשלה, ולכן הם חשים מופקרים. נראה שיש דרכים לטפל בבעיות בצורה ישירה אבל למען האמת הן אף פעם לא יהיו מספיק אפקטיביות. כמה שוטרים ניתן להוציא לרחובות להילחם בפשע? כמה פסיכולוגים ניתן להעסיק לטיפול במשברים הנפשיים? אי אפשר לצפות שאלו יעמדו בקצב האירועים שמעלים את מפלס העצבים בישראל. צריך לטפל בשורש הבעיות, וזאת על ידי טיפול בגורמים הידועים כיוצרים את המתחים הנפשיים בחברה הישראלית. הגורמים הללו שגורמים לילדים להרטיב במיטה ולהתחיל לגמגם ולמבוגרים יותר להיות אלימים ואף פושעים בשל התסכול הנפשי. צריך להרגיע את הסכסוך היהודי ערבי ולהגיע להסכמים שיביאו רגיעה לאזור ושלום עם מדינות ערב. צריך לפתור את בעיית העוני הפוגעת בשכבות רבות באוכלוסיה,לאו דווקא למצוא פתרון לאבטלה, אלא לשכר לא הוגן ובריחת התעשייה מישראל למדינות אחרות. השיטה כרגע מעודדת רק עסקים מתוחכמים של יזמי היי-טק ודומיהם ולא של הפועלים הפשוטים. צריך גם לפעול להעלאת אמון הציבור במוסדות השלטון כמו הכנסת והממשלה, בתי המשפט, הרשויות העירוניות, הצבא והמשטרה. כך יחוש הציבור שיש מי שנלחם עבורו. כאשר התושבים בישראל יוכלו לגור בשלווה בביתם מבלי להילחץ מהגבול הקרוב, כשיהיה להם כסף בכיס ועבודה טובה וכשראשי השלטון יפגינו מוסריות גבוהה יותר ויהיו אמינים ומקובלים על הציבור ששם בהם מבטחו, אז ניתן יהיה לקוות שבעקבות ירידת המתחים הנפשיים ירדו במקביל גם רמות הפשיעה הגבוהות. סיבות אלו עשויות להסביר את השקט היחסי ששורר באירופה מבחינת פשיעה ורמת החיים השלווה. בלי פחד מאויבים ומלחמות, בלי פחד מפיגועים, ובלי פחד מקשיי פרנסה. בכל פעם שאין יציבות פוליטית או כלכלית רמת הפשיעה עולה. אלו גם הסיבות להתנהגותם הפושעת של חלק מהחיילים האמריקאים בעיראק, שאנסו ורצחו מתוך רצון לפורקן כלשהו למתחים הנפשיים שסבלו מהם בעת מלחמה באזור עוין. גם צה"ל הסתבך בתקריות שונות של התנהגות פושעת של חיילים שהיו נתונים במתחים. וכך גם התנהגו שוטרים לחוצים שתקפו אזרחים בצורה אלימה בהפגנות ובאירועים אחרים. אפשר לדבר הרבה על הצורך במוסריות הנדרשת מהחברה, החיילים, הממשלה וכל השאר, אבל צריך גם מהלך חיים שליו. כשנהיה רגועים, ננהג אחרת ולא נחפש למצוא פורקן חייתי מהמתחים.