איך להכין את אבא שלא נותר הרבה זמן?
אבא שלי בן 55. אובחן כחולה מזותליומה (סוג סרטן ריאות) לפני חודשיים וחצי. מצבו מידרדר במהירות מפחידה- מאדם בריא ופעיל הפך לכמעט סיעודי (קם מהמיטה צעדים בודדים לשירותים ובחזרה במאמץ רב מאוד- וכל היום רק במיטה- זקוק לסיוע בכמעט כל הפעולות היומיומיות).
אדם גאה ומדהים שמעולם לא נזקק לשום עזרה פתאום תלוי כמעט לחלוטין בזולת..
קיבל 2 טיפולי כימו שלצערנו לא הועילו וככל הנראה רק החמירו את מצבו (לויקופניה, נויטרופניה, אנמיה ועוד כל מיני). ב CT השבוע נצפה שהגידול העיקרי גדל בקוטרו המקסימלי מ-12 ס"מ ל-14 ס"מ ועוד הרבה מאוד גושים בחלל הבטן. המצב הנפשי שלו גרוע ביותר- הוא בדיכאון עמוק (התחיל לקבל כדורי שינה ונוגדי דיכאון השבוע), בקושי מדבר, לא איכפת לו משום דבר, בקושי אוכל, בקושי שותה. הגידול דוחק את הוריד הנבוב התחתון וייתכן מאוד שזו הסיבה לחולשה ברגליים ולהתקפי קוצר הנשימה.
כרגע בבית. הוחלט להעבירו לבי"ח אחר הוא יאושפז במוצ"ש ויתחילו הקרנות ביום ראשון כדי לנסות ולהקל עליו. במידה וזה יעזור אולי יישקלו אפשרויות נוספות (ועדיין אמרו שלא מדובר בהארכה משמעותית).
אתמול והיום קיבלנו 2 חוות דעת, שהמצב קשה מאוד וייתכן ונותרו שבועות בלבד.
איננו יודעים כיצד לבשר לו זאת. סיפרנו לו רק שהכימו לא עזר ושננסה הקרנות (לא ציינתי שהגידול גדל).
אתמול עשיתי איתו שיחה קשה. בין היתר אמרתי לו שהמצב לא פשוט, ושהוא בהתחלה אמר לנו שלא נתאבל עליו כי הוא חי אז כואב לנו לראות שהוא מתאבל על עצמו ושאנחנו נלחמים עבורו ואיתו ורוצים שגם הוא יילחם. היום הוא תיקשר איתנו מעט יותר.
אנו צריכים לדבר איתו על לצאת לפנסיה רפואית (מה שנאמר לנו שחשוב שייעשה, בכל זאת יש עוד 5 ילדים בבית והקטנה רק בת 13), צריך להחתים אותו על צוואה ואנחנו לא יודעים איך נדבר איתו על נושאים אלו ואיך להכין אותו במצבו הנפשי הרעוע שאולי לא נשאר הרבה זמן ואם יש דברים שהוא רוצה לטפל בהם- "לסגור פינות"..
קשה לנו לראות אותו, אנחנו כאובים ועדיין לא מעכלים ובכל זאת אנחנו כל היום סביבו, חזקים ותומכים.
אשמח לעצות, תובנות וכל מה שתחשבו שיכול להועיל.
תודה
מיטל
אבא שלי בן 55. אובחן כחולה מזותליומה (סוג סרטן ריאות) לפני חודשיים וחצי. מצבו מידרדר במהירות מפחידה- מאדם בריא ופעיל הפך לכמעט סיעודי (קם מהמיטה צעדים בודדים לשירותים ובחזרה במאמץ רב מאוד- וכל היום רק במיטה- זקוק לסיוע בכמעט כל הפעולות היומיומיות).
אדם גאה ומדהים שמעולם לא נזקק לשום עזרה פתאום תלוי כמעט לחלוטין בזולת..
קיבל 2 טיפולי כימו שלצערנו לא הועילו וככל הנראה רק החמירו את מצבו (לויקופניה, נויטרופניה, אנמיה ועוד כל מיני). ב CT השבוע נצפה שהגידול העיקרי גדל בקוטרו המקסימלי מ-12 ס"מ ל-14 ס"מ ועוד הרבה מאוד גושים בחלל הבטן. המצב הנפשי שלו גרוע ביותר- הוא בדיכאון עמוק (התחיל לקבל כדורי שינה ונוגדי דיכאון השבוע), בקושי מדבר, לא איכפת לו משום דבר, בקושי אוכל, בקושי שותה. הגידול דוחק את הוריד הנבוב התחתון וייתכן מאוד שזו הסיבה לחולשה ברגליים ולהתקפי קוצר הנשימה.
כרגע בבית. הוחלט להעבירו לבי"ח אחר הוא יאושפז במוצ"ש ויתחילו הקרנות ביום ראשון כדי לנסות ולהקל עליו. במידה וזה יעזור אולי יישקלו אפשרויות נוספות (ועדיין אמרו שלא מדובר בהארכה משמעותית).
אתמול והיום קיבלנו 2 חוות דעת, שהמצב קשה מאוד וייתכן ונותרו שבועות בלבד.
איננו יודעים כיצד לבשר לו זאת. סיפרנו לו רק שהכימו לא עזר ושננסה הקרנות (לא ציינתי שהגידול גדל).
אתמול עשיתי איתו שיחה קשה. בין היתר אמרתי לו שהמצב לא פשוט, ושהוא בהתחלה אמר לנו שלא נתאבל עליו כי הוא חי אז כואב לנו לראות שהוא מתאבל על עצמו ושאנחנו נלחמים עבורו ואיתו ורוצים שגם הוא יילחם. היום הוא תיקשר איתנו מעט יותר.
אנו צריכים לדבר איתו על לצאת לפנסיה רפואית (מה שנאמר לנו שחשוב שייעשה, בכל זאת יש עוד 5 ילדים בבית והקטנה רק בת 13), צריך להחתים אותו על צוואה ואנחנו לא יודעים איך נדבר איתו על נושאים אלו ואיך להכין אותו במצבו הנפשי הרעוע שאולי לא נשאר הרבה זמן ואם יש דברים שהוא רוצה לטפל בהם- "לסגור פינות"..
קשה לנו לראות אותו, אנחנו כאובים ועדיין לא מעכלים ובכל זאת אנחנו כל היום סביבו, חזקים ותומכים.
אשמח לעצות, תובנות וכל מה שתחשבו שיכול להועיל.
תודה
מיטל
