איך להמשיך בלעדיך ?

איך להמשיך בלעדיך ?

איך להמשיך בלעדיך ?
איך ללכת לישון בלי החיבוק שלך ?
איך לקום בבוקר בלי החיוך שלך ?
איך לאכול בשבת בבוקר בלי הצחוק הרועם שלך ?
איך לשתות את הקפה של הערב בלי הנשיקה שלך ?
אהוב שלי, למרות שאמרת שעלי להמשיך הלאה, עדיין איני יודעת איך,
איך להמשיך בלעדיך ? ? ? ? ?
 
זו השאלה הענקית

השאלה שלך היא השאלה שכולם מבקשים את התשובה אליה במשך שנים
ומי שימצא את התשובה , יגלה את הסוד איך חיים אחרי הפרידה שנכפתה עלינו
שאנחנו נשארים פה לבד והם הולכים לדרכם
שולחת לך מכאן ים של כוחות להמשיך את החיים

אני נהגתי לחבק את הכרית שלה
ודמינתי שזו היא ובכיתי המון לילות בשקט
כי אבא לא הרשה לבכות בקול
ועדיין מחפשת אותה למרות שחלפו להן המון שנים מ1988
ואחריה אבדתי את האבא שלנו וחלפו עוד קצת שנים וגם אא הצטרפה אליהם לשמים
ועדיין לא מצאתי את התשובה איך לקום בבוקר ולחיות את החיים שלי בלעדיהם
אז אני מדמינת שהם בחלל הבית ומדברת אליהם שקשה לי
חיה איתם כנוכחים נעדרים מחיי , למזלי זה אותו הבית
אז חיה בזכרונות ומפנטזת שהם המלאך השומר עלי ואני לא לבד
שהם שומרים עלי 24 ביממה
 

רוניתמ9

New member
איך באמת ?

כמעט שנה של סיוט והשאלה עולה כל יום כל שעה.
לפעמים אני מרגישה שאני קצת מצליחה ואז שוב באה הנפילה הענקית.
לפעמים אני מצליחה להבין איך אבל בעיקר שואלת את עצמי בשביל מה.
נכון , יש ילדים , יש חברים, יש חיים אבל בשבילי הוא היה הטעם לחיים.
אז אומרים שהזמן עוזר , ובטח יש כאן בעלי נסיון ארוך משלי שיכולים להעיד על התהליך , אבל כל מה שאני יודעת זה שהאדם הכי אהוב עלי, החבר הכי טוב שלי, השותף שלי לחיים איננו ושום דבר כבר לא דומה למה שרציתי, תכננתי וקיויתי שיקרה בחיים שלי.
 
כי החיים נמשכים עבורך

ואת המוציאה לפועל של החלומות שלכם , את יוצרת חיים
הוא ממשיך לחיות בתוך לבך מלווה אותך לאין שתלכי

ככה אני הרגשתי ומרגישה שהם מלוים אותי גם שהם לא איתי
וכשהלכתי לחופה של בת אחי הרגשתי אותם באים איתי ואני קבלתי את החיבוק עבורם
אני הייתי השגרירה שלהם שם , וזה גרם לי לבכות לכל אורך החופה
אבל אני ממשיכה לחיות לעשות והם חיים בתוכי ואנחנו נפגשים בחלום
 
אלו בדיוק השאלות

שגם אני שואלת ....חצי שנה עברה מיום שאיבדתי אותו והלב מסרב להאמין למה שהראש יודע....מה שעזר לי לחזור לעצמי ולהתחבר חזרה לחיים מבלי להתרסק כל בוקר מחדש , זאת קבוצת התמיכה שהלכתי אליה ושם פשוט למדתי לטפס חזרה גם אם יש נפילות בדרך...ואני ממשיכה בלי כל הדברים האלה שהיו במשך כל כך הרבה שנות נישואין , שלי ושלו ,ולא רק בגלל הילדים , הנכדים או החברים ...קודם כל בגללי ...באמת שזה קשה , אני כל כך מבינה על מה את מדברת ...אבל המשפט הזה שאני לא "מתה" עליו , החיים חזקים ..הוא בהחלט משפט נכון ואנחנו בוחרים בחיים !! קבלי חיבוק
 

c759200

New member
עשייה

תמיד כואב יכאב בעיקר כשלבד בתאריכים מסויימים באירועים במקומות שהייתם ומקומות שרציתם להיות כשקשה כשטוב לא חושב שזה נעלם רק שהשיגרה משתלטת שהחיים מביאים שינויים ואולי הפתעות טובות היא הייתה האישה הכי שמחה שהכרתי ויש פעמים שאני מאלץ עצמי לנסות כי היא לא הייתה רוצה שהילד יהיה עצוב היא לא הייתה רוצה לראות אותי כך היא הייתה כועסת עליי אם היא הייתה היום עדיין איתי
 
העשיה לא פוסקת

יש פעילות ויש עשיה של 24/365
ויש ילדים ויש משפחה שרוצים ובוחנים
ויש ילדים שמשיכים לגדול והצרכים משתנים
וצריך להמשיך 24/7 כל 365 ימים בשנה
שואבים כוחות מהבאר ומשיכים הלאה
כי החיי ממשיכים הלאה ואנחנו חיים
 

Irit 080763

New member
השאלה הכי קשה, אחרי ארבע שנים של טיפול יום יומי 7\24 הלב נשבר ומנסה להבין איך ממשיכים מפה, מאיפה לתת לגוף ולנפש את הכוחות, זמן? פעילות?
 
למעלה