איך להתמודד בתחום הלימודי ?

[oilsands quest]

איך להתמודד בתחום הלימודי ?

אני נוכח בקורסים, מסכם אותם עם הנייד, וכשאני חוזר הביתה אני מרגיש סחוט אז אני נח. כשאני מתפקד בבית (אחרי מנוחות חוזרות ונשנות) וצריך לקרוא את מה שסיכמתי אז לפתע כל דבר אחר מושך אותי יותר מאשר להיכנס לראש של תכני הקורסים. ואני מוצא את עצמי בורח מהמשימה לקרוא את הסיכומים שלי (שהם מעולים מפני שאני מסכם מילה במילה ואפילו לא צריך לקרוא שום פסיקה מרוב שאני מספיק לסכם את כל מה שהמרצה אומר על אותם פס"ד) אבל אני מוצא את עצמי באינטרנט נכנס לתיק ניירות הערך שאני מנהל ומכניס את עצמי לראש של משקיע. כמשקיע אני מתוח מאוד, נרגש וסוער ולא שקט בכלל. אני מחכה מתי כבר נייר הערך יירד למחיר שקבעתי בלימיט לקנות אותו ורודף אחרי המחיר במתח, וחוזר כדי לבדוק מה קרה למחיר אם הגיע קרוב למחיר ששמתי בפקודת הלימיט. החיים כמשקיע מסעירים אותי, מתישים אותי, מעצבנים אותי מאוד מאוד, מותחים אותי עד כדי כך שאפילו שרירי הרגליים והידיים שלי במתח עצום. וכשהמרצה מחליט להביא אורח מכובד שקשור לגמרי למסחר בבורסה (בעל שליטה) לפתע בבית היה לי דחף לשחזר את כל מה שאמר, לחפש עליו מידע בגוגל ולמצוא אולי אמר מידע שבמסחר עדיין לא יודעים אותו, וזה גרם לי לחרוש בגוגל על כתבות, לנתח על פי מודלים מסוימים וכו'..... זה לא חכמה להגיד לי להפסיק להיות משקיע מפני שגם אם לא הייתי משקיע, אז הייתי בורח מהלימודים לעיסוקים מתישים אחרים. והשאלה היא מה עושים כדי להפסיק את הדחף לחפש ריתוקים מסקרנים שהורסים לי את הרצון לחזור על סיכומי השיעור ולהתכונן לשיעור הבא ?

 

[hilabarak]

אולי התשובה לא תמצא חן בעיניך - להתבגר

לילד יש את הזכות לעשות כרצונו ולחקור כרצונו וללמוד כרצונו. מבוגר פועל בתוך שלל שיקולים, הוא נע בין הענייןם שהוא מגלה לתמורה. בין השקעה לציונים וכו'. אני מניח שהיום אתה צעיר, כשתהיה מבוגר יותר תצטרך גם להחליט האם לעזוב פרוייקט מרתק בשעה 18:30 כדי להספיק להחליף חיתול מלא קקי לילד שלך, או שמא עדיף להישאר בעבודה ולהתקדם (וגם להרוויח מכך שלא נדרשת ממך עבודה קשה בבית). לכל דבר יש מחיר. להחלפץ חיתול ויצירת קשר עם הילד יש מחיר בעבודה, והלהימנעות יש מחיר בעבודה. בקיצור, את הדוגמא הבאתי כדי להבהיר שתמיד אנו בוחרים הין אלטרנטיבות. כרגע אתה מספק יצרים ומפספס את התמורה בציונים (או משהו בסגנון). תחליט אם לא נדרש שינוי במשוואה.

 

[עננית נוצה]

בוקר טוב לך, oilsands quest

מדבריך, אני מתרשמת כי בהרצאות אתה נמצא במצב שנקרא Hyper focus- מיקוד גבוה עד כדי כך, שאתה מספיק לסכם אפילו את פסקי הדין והנאמר עליהם (די מאתגר, הלא כן?). יחד עם זאת, כשאתה בביתך אתה מוצא עצמך נסחף אחר אותם הדברים המרגשים ומסעירים אותך- משום מה (או לא משום מה) החומר שכבר מסוכם אצלך לא מושך אותך די כדי לשוב ולחזור עליו- משעמם! אין בכך שום דבר מסעיר ומאתגר, היוצר תחושה של "היי". מה שמשך מאד את תשומת לבי בדבריך, זו האמירה: "גם אם לא הייתי משקיע, אז הייתי בורח מהלימודים לעיסוקים מתישים אחרים". אופי ההתנהגות הזה שאתה מתאר, מביאה אותי לחשוד בקיומו של AD/HD (הפרעת קשב וריכוז). עלי לציין: המידע שבדבריך אינו די בכדי להיחפז למסקנות, אך הוא בהחלט מעורר מחשבה בכיוון. אחד הדברים המאפיינים אנשים עם AD/HD הוא RDS Reward/motivation Deficiency Syndrom. המשמעות היא חיפוש אחר גורמים המספקים תחושת שכר מיידי- כאלה היוצרים בגוף תחושת עוררות. מתחבר אליך איכשהו...?

הבשורה הטובה היא שיש מה לעשות בקשר לכך- בראש ובראשונה למצוא דרך כיצד לקבל חיזוקים (=תחושת שכר) מיידיים גם מהמשימה ה"משעממת". בראש ובראשונה, הייתי מציעה לך לבדוק האם אתה מזהה בעצמך תסמינים נוספים של הפרעת קשב וריכוז (את המאפיינים השכיחים של הפרעת הקשב תוכל למצוא ברשת, גם באתר שלי). אשמח לענות על כל שאלה. יום מוצלח ומעניין,

גילת

 

[option613]

כל דבר בעתו- יש זמנים שונים לכל דבר

"עת ספוד ועת רקוד" (קהלת) יש פעמים שאנחנו מחוייבים להשקיע בהם, גם אם לא בא לנו. בסופו של דבר זה לטובתנו (במקרה שלך, התואר..). אני מציעה שתפרוש בפניך את המטרות שלך (ללמוד ולהתמקצע) ותראה מה עדיף. כמו שאמרו לפניי, יש מחיר להתפזרות. מצד שני אסור להרוס/להכחיד את תכונת הסקרנות שלך. תוכל לבטא אותה בעניינים שהלימודים מאפשרים שם את ההתפזרות, או שתוכל גם לבטא אותה בתחומים אחרים שלא קשורים ללימודים - איך שלא יהיה, שלא יעמוד בסתירה לריכוז וההשקעה בלימודים. לגבי המתח שבמסחר בבורסה שאתה מרותק לו, כדאי שתבדוק למה זה מרתק אותך. לא בטוח שתגלה דברים שנעים לשמוע... אבל זה שווה את זה.