איך להתמודד מול המערכת?

[fenn]

איך להתמודד מול המערכת?

קצת ארוך, סליחתכם מראש.
ביתי בת 9 לומדת בכיתה ג, סוכרתית כמעט שנה. יש לה סייעת עד שעה 12:00. השבוע היא סיימה ללמוד ויצאה מבי"ס יחד עם חברה. אחרי מס' מטרים התקשרה אלי בטענה שהיא מרגישה בהיפו. רוצה להכנס חזרה לבי"ס כדי לקחת מאחותה כסף/אוכל והשומר לא מאפשר. ניסיתי לדבר איתו בטל והוא סרב. התקשרתי למחנכת - היא לא ענתה. למזכירות בי"ס - אמרו שיצאו מיד אבל זה לא קרה... ביקשתי מבעלי שיגיע דחוף לעזור לה, היא היתה על 42.
לבסוף ביקשתי מהחברה שתגיע לקיוסק קרוב ושם ביקשתי בטל' שישגיח על ביתי ויתן לה לאכול עד שנגיע.
עבר יום שלם, אף אחד לא התקשר לשאול מה שלומה, המורה כלל לא טרחה לחזור אלי. למחרת פנינו למנהלת שממש לא ה

 

[davidof64]

אינני יודע מה לייעץ לך לגבי ההתמודדות מול

המערכת,אבל אני כן יכול לייעץ לך להיכנס לבית מרקחת בהול ולרכוש חבילה של גלוקוז.
הגלוקוז ילך עם בתך באשר היא ויעזור לה בצורה יעילה ביותר כאשר תרד לה רמת הסוכר,הגלוקוז משפיע מאוד מהר ביחס לסתם דברים מתוקים, הפלוס שלו זה שהוא לא יגרום לבתך להגיע מהיפו להיפר כי מדובר במנות מדודות.
אני כותב זאת מנסיון שלי עם טבליות הגלוקוז.

 

[fenn]

יש לה גלוקוז

אצל אחותה הגדולה. היא מחזיקה עבורה את כל הדברים שהיא צריכה.

 

[fenn]

סליחה

רק אחרי שקראתי שוב הבנתי שיש לי כנראה טעות. לבת שלי יש מזרק גלוקוז ולא טבליות. אשמח לשמוע פירוט

 

[davidof64]

במזרק יש גלוקגון שמיועד להזרקה

במקרים של אובדן הכרה עקב היפוגליקמיה קשה,כאשר הסוכרתי מאבד הכרה או נכנס לשלב של פירכוסים או רעידות קשות הוא אינו מסוגל לבלוע או למצוץ טבליות ויש סכנת חנק באם ינסו לתת לו,לשם כך יש את מזרק הגלוקגון.
במצב של היפוגליקמיה שעדיין לא התדרדרה מדי והחולה מסוגל לבלוע או לשתות-אז יש לתת לו את טבליות הגלוקוז
שקיימות גם בבקבוקון פלסטיק קטן בצורה של נוזל לשתיה,הרעיון בכללי הוא שילדתך תחזיק את הטבליות או הנוזל
אצלה בתיק וכאשר היא תחוש שרמת הסוכר יורדת היא תשתמש בה ובכך תמנע את ההיפו החריף.
לאחר כמה פעמים של שימוש(שהלוואי ולא תגיע אליהם)היא לא תתרגש מירידת הסוכר ולקיחת הטבליה או הנוזל יהיו בשבילה כמו לשתות שוקו

הנה לך תמונה והסבר קטן באדיבות גפן מדיקל ששמור לו הקרדיט כמובן.

 

[IrisPeleg]

גלוקגון וגלוקוז

במזרק יש גלוקגון ואחרים משתמשים בו רק אם מאבדים את ההכרה או אם לא משתפים יותר פעולה.
הגלוקגון גורם לכבד לפרק גליקוגן ושומנים לגלוקוז.

חבל שיש את זה לבתך בתיק כי אף אחד לא ידע להשתמש בזה.

היא צריכה גלוקוז בטבליות או בבקבוקון שאוכלים או שותים לבד כשמרגישים היפו (או רואים במכשיר בדיקה).

גם סוכריות זה בסדר (כדאי שיהיו כאלו שסגורות באריזות אטומות כך שלא יתלכלכו ובתיק ולא ילכלכו את התיק

 

[fenn]

תודה רבה

גלוקגון יש בתיק כי זה מה שאמרו לנו בבי"ח ... כל המורים עברו הדרכה מטעם צוות בי"ח. כמו שאת מבינה זה לא ממש עזר. אחפש את הסוכריות מחר

 

[הדרי י]

סליחה על הבוטות אך אתם כהורים צריכים להתעורר!

על הילדה לשאת עמה לכל מקום ובכל מועד:
1) גלוקוז בנוזל ואו בסוכריות פחות שווה ערך ל2 מנות פחמימה לפחות
2) מד סוכר
3) מנת פחמימה "ארוכה" אחת לפחות בצורה של ביסקוויט למשל.
4) באפשרות גם מזרק גלוקגון, לילד שלנו יש אחד בתיק של הסייעת ושני בתיק שלו. ( שימו לב שתקפם לא פג)
כשהילד שלנו אצל חברים יש לו תמיד את כל 4 הפריטים הנ"ל לפחות.
לגבי שומר בית הספר- בדרך כלל אלו שומרים קבועים שאינם מתחלפים במשך השנה, יש לתדרך אותם אישית ולוודא שהם מכיריםאותכם ואת האחיות.
לוודא שאכן קיבלו אישור מההנהלה להכניס אותכם לשטח בית הספר ללא הגבלה מכל סוג שהוא וכמובן ללא עיכוב.
---------------------
האמת שאינני מבין היכן הייתם בנושא הנ"ל עד היום כמעט שנה עם הסכרת?

 

[הדרי י]

והאם במרפאת המעקב לא תדרכו אתכם כלל בנושא?

 

[IrisPeleg]

מסכימה עם העצה לסמוך עליכם בלבד

מחר יהיה שומר אחר או משהו אחר ישתבש. מה תעשו?
דאגי שלבתיך יהיו כדורי גלוקוז בתיק.
רק אתם אחראים על המצב ויכולים באמת להשפיע.

נכון אצל ילדים ומבוגרים. בכל הגילאים. זה לא עובר. רק מתרחב

בהצלחה והרבה חיבוקים ועידודים

 

[תומרונתם]

אוף! לא נעים

מסכימה עם קודמיי - תמיד בתיק שלה צריך להיות משהו מתוק, משהו שיחזיק מעמד בקיץ וללא קירור, ויהיה זמין וזריז.
טבליות גלוקוז נועדו בדיוק למטרה הזו. אני מניחה שבכל סופרפארם או בית מרקחת אחר תוכלי למצוא אותן. לא יודעת כי לא קניתי אף פעם, לי תמיד היה שוקולד (כן, אני יודעת, הרבה פחות יעיל, נמס בחום...).

ובלי קשר, את יכולה להסביר לי מה הקטע של השומר לא לתת לה להכנס חזרה? נשמע לי הזוי.

 

[תומרונתם]

ככל שאני חושבת על זה

אני יותר לא מבינה מה לעזאזל חשב לו השומר.

נראה לי שהפוסט שלך נקטע, כתבת שפניתם למנהלת אבל לא המשכת. מה היתה התגובה שלה?

 

[הסנפיר הכחול]

המצלה לאימא היקרה

דבר ראשון והכי חשוב ציידי את הילדה (לא את אחותה) בבקבוקונים של גלוקוז היא יכולה לשתות אחד מיד ולבדוק את רמת הסוכר ואם עדיין נמוך שתשתה עוד אחד יש בכל מיני טעמים
ואת יכולה להזמין ישירות דרך החברה בפחות מחצי העלות בבית מרקחת. (אשמח לתת לך את הטלפון שלהם)

את גם יכולה לתת לה שתישא עימה בתיק פסק זמן או כל ממתק מסוג זה שנמס מהר ופועל במהירות וגורם לסוכר לעלות אציין ואומר עדיף להיות קצת גבוה אבל לא להכנס להיפו.

שנית האם בבית הספר בטופס שמלאת בתחילת השנה צויין שיש לילדה סוכרת? כי אם כןה מחדל גדול מאד ולפי התאור הקצר שלך כאן היא כבר הייתה במצב ירוד.
במקרה כזה עלייה לפנות במיידי למחנכת,לרכזתהשיכבה,למזכירה הראשית של בית הספר,וגם להכנס לחדר המנהלת אם היא חשה סכנה לחייה ואלו הם הנהלים בחוזר מנכ"ל משרד החינוך
מאז שהוצאות האחיות מבתי הספר.

המלצתי לפנות למפקחת האחראית על אותו בית ספר ולהנפיק לילדה אישור קבוע וחתום ע"י המפקחת ומנהלת בית הספר שיהיה עליה בכל שעות הלימודים לכל מקרה.

מקווה שעזרתי במקצת
רק בריאות

 

[fenn]

תודה רבה! !!

כבר מחר אחפש את הבקבוקונים.
כפי שאמרתי היא חלתה כמה ימים לפני תחילת הלימודים. נפגשתי עם כל הגורמים בבית הספר. צוות בי"ח הגיע להדרכה, לילדה יש סייעת מקסימה ועדיין ישנם רגעים בהם אני מבינה כמה הכל שברירי.
לשמחתי קיבלתי טל. ממחנך הכיתה של הבת הגדולה ששמע על הסיפור בחדר מורים והציע שהטל' של ביתי הגדולה תמיד יהיה זמין ופתוח וגם הוא עצמו ידאג לענות להודעות ממני בשעת חירום אז אני מקווה שלא נצטרך אבל יש גם אנשים טובים בדרך . תודה רבה על העצות.

 

[fenn]

אכן כן

התגובה נקטעה. ..
המנהלת כצפוי לא התרגשה יותר מידי. פניתי למפקחת שראתה בחומרה את הנושא. עם השומר לצערי היו לי כבר לא מעט מפגשים הזויים. המורה אפילו לא טרחה לחזור לשיחה שלי למרות שאני מתקשרת אחת לחודשיים בערך ותמיד רק בנושא הזה. ככלל היא משתדלת מאוד שלא לעזור ולא לתמוך. עצוב

 

[הסנפיר הכחול]

מנהלת ומורים

כמו שכתבתי לך היית צריכה ללכת ישר למפקחת
ומאחר ואלו פני הדברים פני מיד למשרד החינוך למחלקת בריטןת תדווחי על המקרה בחומרה רבה,ואם יש באפשרותך הוציאי מכתב זה מעו"ד

 

[הנריהנרי]

קשה לגדל ילדים דרך הטלפון,אפילו שהוא/הם חכמים

הרבה יותר קשה כאשר הילד סוכרתי... והמערכת אטומה.

 

[ענתי44]

ליבי איתך

והחברים פה נתנו לך עיצה נהדרת ואני רק אוסיף שאולי תשימו לה כסף לשעת חירום. אני הייתי ילדה בריאה אבל אבי התעקש לשים לי במקום מוסכם בילקוט כסף. זה לא הכסף שקיבלתי לדברים הרגילים אלא כסף לשעת חירום שלא הורשיתי לקנות בו גלידה או מחברת חשבון חדשה.
באשר להתנהלות בית הספר אני הייתי יוזמת פגישה עם מנהלת בית הספר ועם בעל החברה שמעסיקה את השומר. לא באותו יום שקרה האירוע כשאת רותחת, אלא אחרי שנרגעת קצת. ומדברת איתם בטון שקט אבל תקיף, גם מסבירה להם את המשמעות של ירידה בסוכר וגם את האחריות של בית הספר על כל עובדיו ושומריו למקרה שחלילה היתה מתעלפת. אז נכון שאתם כהוריה צריכים להיערך מראש למקרים שכאלה, אבל גם בית הספר. מדגישה שלא תתירי התעלמות כזו בעתיד. אם התגובה תהיה של הפקת לקחים ממה שקרה ובניית כללים לעתיד מצוין, אבל אם האדישות וחוסר האיכפתיות תמשיך את יכולה להגיש תלונה למפקח/ת בית הספר, משרד החינוך, מבקר המדינה וכן, לפנות לעיתונות המקומית. לו היית בעיר שלי הייתי עושה כתבה גדולה במקומון ותאמיני לי שלא היו מעיזים להתנהג ככה שוב. זה לא רק למען הבת שלך אלא למען כל הילדים. כי מחר ילד ירגיש לא טוב גם בלי סוכרת ויחס כזה לתלמיד במצוקה הוא שערורייתי. מאחלת לבת שלך שיהיו לה ימים מאוזנים ונעימים.