איך להתמודד עם העלבון..?
יש לי בעבודה חברה לעבודה אם אפשר לקרוא לה ככה.
שהיא התחילה לעבוד אצלינו , אני ועוד חברה ניסינו להתיידד איתה.
יצאנו איתה כמה פעמים.
אחרי זה הייתה התרחקות מצידה.
היא טיפוס שנוטה להעביר ביקורות שליליות , להרים את הקול שלה ומצד שני היא יכולה להיות חמודה וכיפית.
לדוגמא אני עושה קניות בסופר כמו אישה נשואה , ולמעשה כל הקניות שלי אני קונה לעצמי כי את האוכל של אמא אני לא אוכלת (ואם כן לעיתים רחוקות).
הסיבה לכך שאמא שלי מבקרת אותי על הכמויות שאני אוכלת , ולי נשבר מזה אז לקחתי את עצמי בידיים וקוה לעצמי כל מה שנפשי מתחשק לה. מה גם שאמא מבשלת בד"כ אותו אוכל ואני רוצה גייון.
היו המון ריבים עם אמא בקשר לאוכל שלה שאכלתי כך שאני משתדלת להימנע.
אותה הקופאית מודעת לכך שאני הייתי במינוס , רואה ומבקרת אותי על כך שאני זאת שעושה קניות ואם היא הייתה במקומי הייתה גרה לבד.
לא ממש שיתפתי אותה בסיבה האמיתית לכך שאני קונה באלפיים שח בסופר מזון כי הספקתי להכיר את התגובות הקיצוניות שלה.
רק אמרתי לה שאני קונה לעצמי מה שבא לי לאכול . היא אומרת תגיד לה שתקנה.
כשהיא הייתה מעבירה ביקורת היא עושה זאת בקול גבוהה .
כל אלא ספגתי עד כיום והעלמתי עין.
היא גם פותחת עליי עיניים כך שאני מקבלת משכורת יפה משלה ושאני מליונרית, יוקבת אחרי הסידור עבודה שלי .
במקום לפרגן אומרת שיודעים שאני במינוס ולכן מרחמים עליי עם המשמרות.
גם זה העלמתי לה עין עד אתמול..
סיימתי לעבוד , היא באה להחליף אותי במשמרת.
היא נותנת לי פקודה של מנהלת "תנקי אחרייך את הזבל..".
אחריי זה היא לוקחת ספריי לנקות איתו את המסוע, ואומרת ללחוץ על הכפתור על מנת שהמסוע יזוז כי הוא לא זז.
אני יודעת להפעיל את המסוע מצויין . פשוט באותו הרגע זה לא זז לי כנראה לחצתי על הכפתור הלא נכון.
לא ידעתי שהיא תגיב בצורה קיצונית שכזאת והייתי המומה ממנה.
האמת שלא הייתי ממוקדת במסוע ורק הקשבתי לה ולחצתי כל פעם ורגע אחת לכמה רגעים שולפת מבט.
אוקיי אני מודה שעשיתי זאת כי היא כופה עליי ומחוסר ברירה צייתיתי לה. אני חייבת לציין שלא הייתה לי בעייה לנקות את זה בעצמי , ולא הייתי נותנת לה שום פקודות.ץ הייתי עושה זאת בעצמי.
כשלחצתי על הכפתור והמסוע זז לרגע ואז הפסיק כי לחצתי עליו שוב והוא הפסיק, היא קיבלה עליי סיבוב.
אמרה בקול גבוהה "את ממש סתומה הא.."
אני הייתי בהלם והיא המשיכה לחזור על המשפט שאני ממש סתומה.
מסביבי היו אנשים קופאיות ולקוחות.
ואחרי זה פקדה עליי להתקשר לקופה הראשית כדי שיוציא אותי מהמשמרת ויכניסו אותה.אחת הבנות שאלה אותי איזה מן קופאית מבין השניים כי יש לנו 2 עובדות בשם מיכל (שם בדוי)
אני לא זוכרת בדיוק את השם משפחה שלה בצורה השלמה.
ואז אותה הקופאית שדיברה עליי שאני סתומה אומרת עוד סתומה אחת שלא יודעת פתאום מי זאת..
אחרי שבאתי ללכת משם , היא אמרה באויר שאלוהים יעזור לה איזה אנשים סתומים יש בסופר.
זה לא הפעם הראשונה שאני נקלעת למצבים דומים, בהם אני נפגעת, בהם מזלזלים ואני בתגובה המיידית שלי זה ה-ל- ם
כי קורה שמעליבים אותי על סיבה שטותית כמו זאת.
כאילו ממה היא עשתה סיפור וקיללה אותי והשפילה.
אחרי שניסיתי לצאת מההלם חיייכתי חיוך מאולץ כדי להסתיר את הפגיעות ויענו לעשות מזה שום עניין , להעביר נושא אפילו עיי כך שאני לא אומרת כלום.
אחרי שיצאתי מהמסופר הרגשתי הרבה כעס כלפייה וכלפיי
כעסתי עליה, על הזלזול התמידי שלה בי
וגם כעסתי על עצמי שזאת אני זאת שמאפשרת לאנשים לדבר עליי ככה. כי אם הייתי עונה לה פעם אחת בהתאם ומשתיקה אותה , זה לא היה קורה וגם הסביבה הייתה מקבלת רושם אחר עליי ולא של ילדה תמימה וחלשת אופיי
גם שלשום האחראית עבסרה עם כל מיני סוגי תפוחים בסוף משמרת.
שאלה כל אחד ואחת מה הסוג התפוח בשמו.
כשהיא הגיעה אלינו. אלי ולעוד חברה לעבודה היא ביקשה ממנה לא לדבר כי היא בטוחה שהיא יודעת. אמרה שהיא רוצה לבחון אותי בעצם..
יש לציין שהיא עברה בין הקופאיות אותה הקופאית שהיא מחזיקה ממנה הסתכלה איך בנות עונות על שמות התפוחים , בעוד אני לא הקשבתי במיוחד .
אני עובדת בסופר שנה ו10 חודשים ואילו היא עובדת פחות משנה אולי 9 חודשים פלוס מינוס.
אותה כבר רצו לקדם לקופה הראשית ואפילו לסדרנות כי סומכים עליה.
שהאחראית שאלה אותי עניתי כמו שצריך והיא רק ענתה "יפה "
שאלה אותה ואמרה לה 100 אחוז
אני לא מבינה מה הקטע לזלזל, אבל אני יודעת שאני מאפשרת זאת..
כאילו למה שעובדת ותיקה יותר תדע פחות ממנה.
הייתי יכולה לענות לה אבל ספגתי
יש לי בעבודה חברה לעבודה אם אפשר לקרוא לה ככה.
שהיא התחילה לעבוד אצלינו , אני ועוד חברה ניסינו להתיידד איתה.
יצאנו איתה כמה פעמים.
אחרי זה הייתה התרחקות מצידה.
היא טיפוס שנוטה להעביר ביקורות שליליות , להרים את הקול שלה ומצד שני היא יכולה להיות חמודה וכיפית.
לדוגמא אני עושה קניות בסופר כמו אישה נשואה , ולמעשה כל הקניות שלי אני קונה לעצמי כי את האוכל של אמא אני לא אוכלת (ואם כן לעיתים רחוקות).
הסיבה לכך שאמא שלי מבקרת אותי על הכמויות שאני אוכלת , ולי נשבר מזה אז לקחתי את עצמי בידיים וקוה לעצמי כל מה שנפשי מתחשק לה. מה גם שאמא מבשלת בד"כ אותו אוכל ואני רוצה גייון.
היו המון ריבים עם אמא בקשר לאוכל שלה שאכלתי כך שאני משתדלת להימנע.
אותה הקופאית מודעת לכך שאני הייתי במינוס , רואה ומבקרת אותי על כך שאני זאת שעושה קניות ואם היא הייתה במקומי הייתה גרה לבד.
לא ממש שיתפתי אותה בסיבה האמיתית לכך שאני קונה באלפיים שח בסופר מזון כי הספקתי להכיר את התגובות הקיצוניות שלה.
רק אמרתי לה שאני קונה לעצמי מה שבא לי לאכול . היא אומרת תגיד לה שתקנה.
כשהיא הייתה מעבירה ביקורת היא עושה זאת בקול גבוהה .
כל אלא ספגתי עד כיום והעלמתי עין.
היא גם פותחת עליי עיניים כך שאני מקבלת משכורת יפה משלה ושאני מליונרית, יוקבת אחרי הסידור עבודה שלי .
במקום לפרגן אומרת שיודעים שאני במינוס ולכן מרחמים עליי עם המשמרות.
גם זה העלמתי לה עין עד אתמול..
סיימתי לעבוד , היא באה להחליף אותי במשמרת.
היא נותנת לי פקודה של מנהלת "תנקי אחרייך את הזבל..".
אחריי זה היא לוקחת ספריי לנקות איתו את המסוע, ואומרת ללחוץ על הכפתור על מנת שהמסוע יזוז כי הוא לא זז.
אני יודעת להפעיל את המסוע מצויין . פשוט באותו הרגע זה לא זז לי כנראה לחצתי על הכפתור הלא נכון.
לא ידעתי שהיא תגיב בצורה קיצונית שכזאת והייתי המומה ממנה.
האמת שלא הייתי ממוקדת במסוע ורק הקשבתי לה ולחצתי כל פעם ורגע אחת לכמה רגעים שולפת מבט.
אוקיי אני מודה שעשיתי זאת כי היא כופה עליי ומחוסר ברירה צייתיתי לה. אני חייבת לציין שלא הייתה לי בעייה לנקות את זה בעצמי , ולא הייתי נותנת לה שום פקודות.ץ הייתי עושה זאת בעצמי.
כשלחצתי על הכפתור והמסוע זז לרגע ואז הפסיק כי לחצתי עליו שוב והוא הפסיק, היא קיבלה עליי סיבוב.
אמרה בקול גבוהה "את ממש סתומה הא.."
אני הייתי בהלם והיא המשיכה לחזור על המשפט שאני ממש סתומה.
מסביבי היו אנשים קופאיות ולקוחות.
ואחרי זה פקדה עליי להתקשר לקופה הראשית כדי שיוציא אותי מהמשמרת ויכניסו אותה.אחת הבנות שאלה אותי איזה מן קופאית מבין השניים כי יש לנו 2 עובדות בשם מיכל (שם בדוי)
אני לא זוכרת בדיוק את השם משפחה שלה בצורה השלמה.
ואז אותה הקופאית שדיברה עליי שאני סתומה אומרת עוד סתומה אחת שלא יודעת פתאום מי זאת..
אחרי שבאתי ללכת משם , היא אמרה באויר שאלוהים יעזור לה איזה אנשים סתומים יש בסופר.
זה לא הפעם הראשונה שאני נקלעת למצבים דומים, בהם אני נפגעת, בהם מזלזלים ואני בתגובה המיידית שלי זה ה-ל- ם
כי קורה שמעליבים אותי על סיבה שטותית כמו זאת.
כאילו ממה היא עשתה סיפור וקיללה אותי והשפילה.
אחרי שניסיתי לצאת מההלם חיייכתי חיוך מאולץ כדי להסתיר את הפגיעות ויענו לעשות מזה שום עניין , להעביר נושא אפילו עיי כך שאני לא אומרת כלום.
אחרי שיצאתי מהמסופר הרגשתי הרבה כעס כלפייה וכלפיי
כעסתי עליה, על הזלזול התמידי שלה בי
וגם כעסתי על עצמי שזאת אני זאת שמאפשרת לאנשים לדבר עליי ככה. כי אם הייתי עונה לה פעם אחת בהתאם ומשתיקה אותה , זה לא היה קורה וגם הסביבה הייתה מקבלת רושם אחר עליי ולא של ילדה תמימה וחלשת אופיי
גם שלשום האחראית עבסרה עם כל מיני סוגי תפוחים בסוף משמרת.
שאלה כל אחד ואחת מה הסוג התפוח בשמו.
כשהיא הגיעה אלינו. אלי ולעוד חברה לעבודה היא ביקשה ממנה לא לדבר כי היא בטוחה שהיא יודעת. אמרה שהיא רוצה לבחון אותי בעצם..
יש לציין שהיא עברה בין הקופאיות אותה הקופאית שהיא מחזיקה ממנה הסתכלה איך בנות עונות על שמות התפוחים , בעוד אני לא הקשבתי במיוחד .
אני עובדת בסופר שנה ו10 חודשים ואילו היא עובדת פחות משנה אולי 9 חודשים פלוס מינוס.
אותה כבר רצו לקדם לקופה הראשית ואפילו לסדרנות כי סומכים עליה.
שהאחראית שאלה אותי עניתי כמו שצריך והיא רק ענתה "יפה "
שאלה אותה ואמרה לה 100 אחוז
אני לא מבינה מה הקטע לזלזל, אבל אני יודעת שאני מאפשרת זאת..
כאילו למה שעובדת ותיקה יותר תדע פחות ממנה.
הייתי יכולה לענות לה אבל ספגתי