איך לומדים לא לוותר מהר למתאמן?

[tlingit]

איך לומדים לא לוותר מהר למתאמן?

אנחנו אומרים את זה הרבה - לא צריך להבהל כשמתאמן חוסם, לא צריך לוותר למתאמן כשהוא מעלה התנגדויות, או כשהוא נכנס לתחומים "רגישים" או מספר על אירועים קשים (זה גם מה שמלמדים בקורסים, זה המסר שמעבירים) אבל, איך למדתם לעשות את זה תכלס? או מה עזר לכם בצעדיכם הראשונים, ב"התקלויות" הראשונות? מה עוזר לכם היום?

 

[FireSkill]

הלכה למעשה

לי עזר הבטחון בעצמי. בתחילת דרכי היו לי המון רגעיים של חוסר בטחון . למידה מאד קשה של עשייה הכי נכונה לי ולמאומנים. לי עזר מאד האומנה בעשיה שלי ודרכה. והיום ממש אני בודקת ממקום של האם יש לי הארה/הערה בונה . ואת כל השאר ממש לא לוקחת . ומנסה להחזיר את "הכדור" למאומן ולעמת/לאמת אותו עם הסיטואציה.

 

[עידית רון]

ושוב זאת אני

עידית רון בהודעה הקודמת. ככה זה שהילד משתלט על המחשב......

 

[tlingit]

../images/Emo13.gif

 

[ramib6]

תגובה

לפי דעתי ולפי דרכי יש לעמת את המאומן עם שאלות כדי שמתוך השאלות תעלה המציאות גם אם היא כואבת וגם אם היא מעמתת וגם אם היא מכניסה אותו לפינה הרי דווקא האזור הלא נוח דווקא הקונפליקט הם הם רגעי פריצת הדרך. לגבי ביטחון והיכולת לדחוף וכולי אני חושב שזה באופי של בן אדם וכל אחד צריך להשתמש בכלים שבהם הוא יודע לקדם דברים על מנת לדחוף את המאומן קדימה.

 

[tlingit]

כן, אבל פה נעוצה השאלה המקורית שלי

אנחנו אומרים "צריך לעמת", ואנחנו מעודדים מאמנים ששואלים בנושאים שונים "להשתמש בכלים כי הם יקדמו את המתאמן" אבל מאיפה בונים את היכולת הזו

הרי יש פה נקודה שהיא לא לגמרי נוחה גם למאמן עצמו (או לחלק מהמאמנים) ובכל זאת, רק לומר לעצמך "זה חשוב לעמת את המתאמן" לא הופך את אי הנוחות למשהו פשוט יותר מתוך עצמו. אני שואלת מה עזר לכם בתחילת הדרך? במי נעזרתם? מה אמרתם לעצמכם? האם אתם יכולים להזכר באותם ימים ראשונים ולדוג עצות למאמנים מתחילים?

 

[ramib6]

תגובה

כמו למאומנים כך למאמנים אם יש צורך להתאמן על משהו כדאי ליצור אותו מהסביבה הקרובה כלומר באופן עדין לעמת אנשים עם דברים (ביום יום ביחסים אישיים במשפחה וכו)ולאט לאט לבנות את יכולת העימות. כמו כן ניתן לבקש ממישהו להיות מאומן לטובת אימון המאמן מחד המאומן יקבל אימון ומצד שני המאמן יתאמן. רמי

 

[tlingit]

רעיונות יפים

 

[tlingit]

בכל זאת יש עם זה בעיה

כי לוקח זמן לפתח את הביטחון העצמי הזה, לא? מעניין אותי לשמוע אם היו דברים שמאמנים אחרים אמרו לך שעזרו או דברים שאמרת לעצמך - ומתי: לפני האימון? תוך כדי האימון? האם היית מחכה לאימון הבא, כלומר נותנת לעצמך זמן לעבד את העניין? ("לבנות אומץ" או את הרציונל שיעזור להגיד את הדברים) מעניין אותי השלב שלפני שהתפתח בנו הביטחון העצמי זה שמאפשר לנו לזרום עם התחושות ולזהות את הנקודות האלה.

 

[ענתוצאות]

כשלומדים לרכב על אופניים...

נופלים לא פעם בהתחלה. ותמיד כשנופלים - אנחנו רואים את עצמנו כאחראיים. אח"כ נופלים פחות ובאותו הזמן לומדים להבחין מתי האחריות לנפילה היא שלנו ומתי היתה קשורה בגורם חיצוני לנו. כך גם כאן. לפעמים מתאמן נחסם, נאטם, מתעייף או סתם מתעצל. בהתחלה - הכל קשור בנו (בחשיבה שלנו כמובן) וצריך לדלות הרבה תבונה ותובנה כדי להתרומם מהתחושה הרגעית של הכשלון בשלב קצת יותר מאוחר - אנחנו מבינים שכשמתאמן נאטם, נעצר וכו... זה קשור בעיקר בו. ואז - אנחנו נרתמים להראות לו, לשקף לו, "לעמת אותו" כפי שאוהבים לומר כאן בפורום ובעיקר - מושכים אותו למעלה. בשלב מתקדם יותר אנחנו גם לומדים להרפות לפעמים. לא תמיד למשוך למעלה בכוח, לא לסחוב על גבינו את אלה שלא יכולים לא להיות מושיעים ולא מצילי נפשות. בשלב כזה אנחנו לומדים לזהות מתאמן שנחלש לרגע, לתת לו לנוח, להרפות מעט, ללטף לפעמים ולפעמים גם לזוז הצידה. אח"כ, כשהוא מתחזק אפשר להיכנס איתו לאזורי הקושי אפשר גם לעמת.. לאמת... לחשוף וכו'. כשאתה, כמאמן, מאמין בתבונה שלך, ביכולת האישית והמקצועית אתה יודע גם לזוז הצידה וגם להיות שם ובעיקר - יודע לעשות את האבחנה. אחרי הכל, גם בספורט, כשמתאמן כשל או התעייף, לפעמים צריך להרפות מעט לפעמים...גם לא. שאלת איך בונים בטחון עצמי ? אין קיצורי דרך. כמו באופניים... נופלים קצת טועים קצת ובעיקר - לומדים הרבה גם על עצמנו. ענת

 

[עידית רון]

לטעות

כשלא עושיים לא טועים. כל התחלה קשה ויש בה המון למידה. היכולת לדעת לזהות להודות וללמוד ,היא לדעתי הסוד בהתמקצעות.

 

[tlingit]

דימוי יפה ../images/Emo13.gif

 

[שרון גור]

למה לעמת כשאפשר לאמת?

אני לא חושבת שמלחמה זה פתרון, ולכן גם עימות לא. חלק מהמנדט שלי כמאמנת - הוא להיות ביחד עם המתאמן (ולא המאומן) בזיהוי המצב המצוי, ביחס לרצוי (החזון). חלק מזיהוי מצב מצוי - הוא להבחין בין העובדות ל"תירוצים". ואת זה אני עושה ביחד איתו, לא נגדו או למולו. אנחנו לא האויב... ולא צריכים לקחת על עצמנו את התפקיד הזה. אם מזהים התנגדות - אפשר לשקף את זה ולפתוח דיון על בחירה. האחריות על תוצאות האימון היא לא שלנו, כי מי שיחיה את החיים של המתאמן זה רק הוא.

 

[tlingit]

עוד חומר למחשבה ../images/Emo13.gif

אז ההצעה שלך היא לחשוב על זה כשותפות ולזכור שהאחריות על המתאמן ובכך להוריד חלק מה"עומס" הרגשי אצל המאמן

 

[ענתוצאות]

גם אני לא אוהבת....

את המושג לעמת ובכל זאת אני מניחה שלא התכוונו כאן לעימות שלנו עם המתאמנים אלא לאפשרות של התעמתות של המתאמן עם נושאים שונים ומנוגדים בתוכו (כמו למשל - הרצון שלו ל X וההרגלים שמעכבים את השגת אותו X). ובכל מקרה, אני אוהבת את המושג - שיקוף, חשיפה או הבלטה. בוקר נעים ענת

 

[עידית רון]

מכל מלמדי השכלתי

צודקות !!!ותודה !!!! מוחקת את המילה עימות מהלקסיקון. וכמובן שלא היתה כוונה למלחמות ..... אני רואה חשיבות מרובה בקשר עם המאומן את השלב הכי חשוב באימון היכולת להיות גלויים , לא להיות שיפוטית , לפרגן גם ברגעיים קשיים .

 

[ענתוצאות]

עידית - אפשר עוד משהו ?

זורקת משהו למחשבה - מאומן - פועל סביל. מישהו שאימנו אותו כמו "מחונך" (מישהו שחינכו אותו) "משומר" (מישהו ששימרו אותו) מתאמן - פעיל. כמו "מתלבש" "מתארגן" ולכן, אולי להחליף את המושג "מאומן" במושג "מתאמן" ולהחליף בכך את הסביל בפעיל... סתם - משהו למחשבה... ענת

 

[עידית רון]

דיסלקטית....

ענת אני דיסלקטית קשה אז בבקשה ברחמים..... אבל יש לי עוצמות אחרות......

 

[ענתוצאות]

../images/Emo13.gif../images/Emo24.gif אל תדאגי חמודה ....

זה ממש לא קשור בדיסלקטיות. המונח "מאומן" מאד רווח בין המאמנים ואני (לא היחידה כמובן) חושבת שצריך להחליף אותו בשם "מתאמן" בגלל המסר שיש מאחוריו. ואת העוצמות שלך אפשר לראות גם כאן. קבלי

ליום טוב ענת

 

[עידית רון]

תודה ויום נפלא