איך לומדים לא "לקחת ללב"
אני יודעת שאם משהו מעורר אותי במיוחד, מציק לי במיוחד וגורם לי לאי שקט, סימן שזה משהו שעליי לבדוק בעצמי.
ובכל זאת, אם נקלעתי לסיטואצייה בה אני באה במחלוקת עם מישהו.
מישהו שמנסה "לדרוס" אותי, איך משלבים בין הצבת גבולות והעמדה במקום (שהרי אם אנחנו אוהבים את עצמנו, לא הגיוני שרק נבליג מבלי להעמיד את אותו אדם על מקומו, בייחוד כשזה עניין שחוזר על עצמו).
לבין זה שאני עצמי לא אקח את זה יותר מדיי ללב, כלומר שהבן אדם לא יוציא אותי מכליי, ויוציא אותי משלות הנפש שלי.
אפשר לשלב בין השניים?
מה דעתכם?
אני יודעת שאם משהו מעורר אותי במיוחד, מציק לי במיוחד וגורם לי לאי שקט, סימן שזה משהו שעליי לבדוק בעצמי.
ובכל זאת, אם נקלעתי לסיטואצייה בה אני באה במחלוקת עם מישהו.
מישהו שמנסה "לדרוס" אותי, איך משלבים בין הצבת גבולות והעמדה במקום (שהרי אם אנחנו אוהבים את עצמנו, לא הגיוני שרק נבליג מבלי להעמיד את אותו אדם על מקומו, בייחוד כשזה עניין שחוזר על עצמו).
לבין זה שאני עצמי לא אקח את זה יותר מדיי ללב, כלומר שהבן אדם לא יוציא אותי מכליי, ויוציא אותי משלות הנפש שלי.
אפשר לשלב בין השניים?
מה דעתכם?
