איך לחזק/ להגיב כשתינוק בן שנה חוטף מכות בגן

ariasun

New member
איך לחזק/ להגיב כשתינוק בן שנה חוטף מכות בגן

אשמח לעזרה בנושא

בתי בת שנה וחודש, נמצאת במסגרת של תינוקיה מגיל 5 חודשים, בגיל 10 חודשים עברנו דירה וגן (התייעצתי אז כאן בפורום) וכרגע היא משולבת היטב בגן ומאוד אוהבת לבלות שם..
היום בבוקר בגן היא הלכה כרגיל ובשמחה למטפלות שלה, ושיחקה עם הילדים ואני עמדתי והבטתי מהצד (שוחחתי עם אחת המטפלות).
פתאום ילד אחר חטף לה צעצוע שהיה לה ביד (תינוק' בן 10 חודשים) .. המטפלות הגיבו - אמרו לילד לא לקחת ... אחכ הוא בכל זאת לקח לה אותו.
בהמשך ילד אחר ששיחק לידה הרביץ לה (כמובן לא בכוונה להרביץ) - נתן לה מכה בראש עם ביצת צעצוע והיא החלה לבכות.
שאלתי היא :
1. כיצד עלי להגיב? האם לגשת אליה ולחבק אותה (בהתחשב בכל שהייתי בתוך הגן אך מחוץ לשער של המשחקיה שבה היא היתה) ? אני בחרתי לא לגשת אליה כי הייתה מטפלת בתוך התינוקיה שלקחה את הילד ה"מרביץ" לפינה אחרת והרימה אותה וחיבקה אותה. רק דיברתי אליה מרחוק מילות הרגעה.. אך באינסטינקט שלי מאוד רציתי לגשת אליה ומאוד התאפקתי. האם הגבתי נכון ? או שתגובה כזו מחזקת תחושה שזה בסדר שמרביצים לה ושחוטפים לה ?
כיצד עלי להגיב ? מה בדיוק צריך להגיד כדי שהיא תלמד להגן על עצמה ולא לאפשר לילדים אחרים לחטוף לה צעצוע או להרביץ לה?
זו סיטואציה שמן הסתם חוזרת על עצמה הרבה באינטראקציה בין ילדים (כשאנחנו מבלות במשחקיות למשל..)
הייתי רוצה לראות אותה מתנגדת לחטיפת הצעצוע.
אני כמובן משליכה עליה את הפחדים שלי כי אני עצמי לעיתים מרגישה חוסר בטחון ולא יודעת איך להגיב במצבים שונים ...
2. האם יש משהו שאני צריכה לבקש מהמטפלות לעשות/ להגיד בנושא כדי לחזק אותה?

תודה ...
 

smile li

New member
תשובה

מאד קשה לעמוד בצד ולראות את בתך במצב שכזה, האינסטינקט הראשוני הוא לרוץ ולהגן עליה, לחבק אותה ולנחם. אך למרות הקושי, מוטב לשתיכן שלא לעשות זאת מכיוון שבאופן הזה בתך לא תלמד להתנגד ולהגיב באופן עצמאי למקרים כגון אלה. היא תלמד שכמרביצים לה, אמא מסתערת מייד ומרגיעה. היא לא תפנים שהיא צריכה לעמוד על שלה, לא לתת לאחרים לפגוע בה ולהגיב בהתאם כשכבר עושים זאת.
בנוסף, לצערנו המצב שתארת מאד שכיח. זו המציאות אצל ילדים וטוב שיש גננת עירנית שפועלת מיידית. להעיר לגננת אני גם לא חושבת שכדאי (שהרי היא פועלת כשורה) וצריכים להשלים עם המצב ולקוות שהמציאות תלמד את ביתך להתנהל באופן בטוח והולם בחברת הילדים.
בהצלחה!
 

ariasun

New member
תודה, אך לא הבנתי ...

היי דנה

תודה רבה על התשובה!
הבנתי איך עלי לא לפעול...לא לרוץ מיד ולעשות את העבודה בשבילה
עדיין לא מבינה איך כן אני צריכה לפעול ..
בכל זאת הילדה מסתכלת עלי לראות איך אני מגיבה .. כאילו כדי לקבל / להבין אם זה בסדר מה שעשו לה..
האם להגיד משהו ? לדבר אל הילד הפוגע ?
או להתעלם כליל (שזה מה שהבנתי שהצעת..) ?
אשמח לתובנה ..
 

גרא.

New member
ariasum,אינך צאיכה לעשות את העבודה של הגננת

גם משום שאת לא נמצאת כל היום בגן.ראי,ילדים בגיל הזה,עדיין לא מתקשרים מילולית,אלא בתקשורת דרך
פעילות גופנית.כשילד כזה,רוצה צעצוע,ואינו יודע לבקש,הוא מגיב כפי שהגיב.בהדרגה,עם ההתבגרות היחסית,עם
רכישת השפה,והתפתחות אינטראקציה חברתית,התקשורת המילולית משתפרת,והצורך בפעולה אלימה נחלש.
כשהילדה מסתכלת אלייך,תגיבי כמו תמיד כשיש קשר ביניכם.אין מקום לדבר עם הילד הפוגע,ולתת לגננת לעשות
את עבודתה.אכן ההתעלמות תשדר לילדה שהיא צריכה להתמודד בעצמה במצבים כאלה.
 

smile li

New member
תשובה

להתעלם ואם אפשר גם לא להביט בה כשהיא נמצאת בסיטואציה הזו, פשוט פיזית לא להיות שם. כך יהיה לך ולה קל יותר להתמודד.
להגיד משהו לא יעזור ולפנות לילד הפוגע גם לא יתן דבר. לרוב ילדים בגילאים האלה מתקשים לנסח את עצמם מילולית ומבטאים את תגובותיהם בצורה פיזית. עם הזמן זה ילך ויתמתן וביתך תדע כיצד להגיב במצבים הללו רק אם תתנסה בכך ללא עזרתך.
 

ariasun

New member
דנה היי . זו בדיוק הבעיה

הרי אתם אומרים שהכי נכון לא להיות שם/ להתעלם ולתת לה להתמודד לבד
אבל -
אם אני כבר שם
והיא יודעת שאני שם , עם הפנים אליה .
ואני לא מגיבה היא רואה את המצוקה שלי בדיוק כמו שכתבת ולכן אני מחפשת את התגובה הנכונה במצב הזה
למשל : שיקוף : "הוא לקח לך ? זה לא מעשה יפה ... "
"הוא הרביץ לך , זה לא נעים כשמרביצים "
או משהו כזה
זה מה שאני מחפשת
מה היא לומדת מחוסר התגובה שלי ?
אם אמא לא מגנה עלי כשילד חוטף לי ואומר לי שזה שלו .. אז זה בסדר שהוא חטף לי .
לא ?!
 

טליה 70

New member
איך לחזק

מאוד התחברתי לעצות שניתנו לך. אוסיף רק עוד דבר אחד גם אם לא תדברי איתה ותתבונני בה היא תוכל לקרוא את המצוקה שלך לכן, לדעתי, עליך להתרחק, מבלי ליצור קשר עיין איתה.
 

ariasun

New member
נכון, זו בדיוק הבעיה

הרי אתם אומרים שהכי נכון לא להיות שם/ להתעלם ולתת לה להתמודד לבד
אבל -
אם אני כבר שם
והיא יודעת שאני שם , עם הפנים אליה .
ואני לא מגיבה היא רואה את המצוקה שלי בדיוק כמו שכתבת ולכן אני מחפשת את התגובה הנכונה במצב הזה
למשל : שיקוף : "הוא לקח לך ? זה לא מעשה יפה ... "
"הוא הרביץ לך , זה לא נעים כשמרביצים "
או משהו כזה
זה מה שאני מחפשת
מה היא לומדת מחוסר התגובה שלי ?
אם אמא לא מגנה עלי כשילד חוטף לי ואומר לי שזה שלו .. אז זה בסדר שהוא חטף לי .
לא ?!
 

טליה 70

New member
מה לעשות

החיים זה לא פיקניק. היא בטח נבונה והם מאוד מהר מבינים שזו ההתמודדות שלהם. אני מסכימה איתך שזה קשה לראות ולא להגיב אבל תני לזה סיכוי ותראי שהיא באינסטינקטים הבריאים שלה תדע לעשות זאת אם תתערבי תקלקלי לה!
 

ariasun

New member
סליחה שאני מקשה, חשוב לי להבין

את בעצם מציעה שגם בסיטואציה שבה הילדה רואה שאני רואה שהרביצו לה / חטפו לה... פשוט להתעלם?
אני מאוד משתדלת לא להיות חשופה לסיטואציות האלה כדי לאפשר לה להסתדר לבד......
אבל, האם זה מה שאת מציעה ?
תודה שוב
 
למעלה