איך לטפל בבן 8 בתפקוד גבוה מאוד

[sambadijane]

איך לטפל בבן 8 בתפקוד גבוה מאוד

שלום לכולם. יש לי ילד מקסים בן 8 עם אוטיזם בתפקוד גבוה מאוד. נמצא בשילוב סמוי. מצב לימודים טוב מאוד. יש קצת חברים. אבל עדיין מאחר בהבנה כל ה"סימנים החברתיים. בהבנת תקשורת לא מילולית. לא מספיק מהיר/חד. נוטה לעבוד עם חוקים/כללים. מתעצבן נורא במהירות כשדברים "לא הולכים בדרכו". בוכה בקלות. לא מספיק חסון נפשית.
הייתי מאוד רוצה לטפל בו. לקדם אותו. להעצים אותו. מה בשלב זה מומלץ לי לעשות?

 

[yuliyuli1]

יש לי את אותו ילד בדיוק

אבל לצערי אין לי עצות...

 

[sambadijane]

איפה אתם גרים?

 

[yuliyuli1]

בצפון תל אביב (סליחה על התגובה המאוחרת)

 

[אמא חמסה]

כמה עצות:

א. קודם כל להקשיב לילד.
לא לבטל את הקושי שהוא עומד בפניו. לא להגיד זה שום דבר. כי לו זה קשה באמת.

ב. תהיו שם בשבילו. שהוא יידע שאתם אתו.

ג לתרגל בבית תסכולים קטנים. מה עושים כשהמחשב תפוס?
אפשר לקבוע חוק בבית, שהמיום מקפידים עליו. כל בית יקבע חוק או שניים או שלושה (כמה שהילד יכול לעמוד בבת אחת),שעליו מקפידים. בכל בית זה משהו אחר, כמובן. מה שחשוב להורים. למשל, אם את מדברת עם חברה, לא להפריע לך כמה דקות בכלל. לשבת חצי שעה בלי לקום על שיעורי הבית.
וכו'.

ד. ללמד את הילד לשחרר כעסים בצורה מקובלת יותר.
למשל, לקנות בובה שאפשר להרביץ לה ואם הוא כועס ללכת להרביץ לה
ללמד אותו לבטא כעס במילים, לנסות לתמלל לו דברים.

ה. אפשר ללכת לחוג, שבו לומדים להוציא כעסים, כמו כדורגל, שחיה או קרטה. אלו חוגים שמלדים גם שליטה עצמית.

ו. תבדקו איך אתם מגיבים כשמרגיזים אותכם ובמצבים דומים. אל תשכחו שהילדים מחקים אותכם!

ז. לשלוח לטיפול פסיכולוגי או אימון אישי, אצל מישהו שבאמת מבין בזה. וזה פשוט לעבוד על תגובות מתאימות בכל פעם.

 

[3מרגו]

סעיף ה.

הולכים לחוג עזה רק אם הוא רוצה?לא נראה באופק חוג ספורט שבא בחשבון.
הבן הגדול שלי היה 4 שנים בחוג השרדות נגד רצונו (ובימים שלי ובמקום חוגים "שלי") כי האב סבור שחייבים חוג ספורט.אחרי 4 שנים הוא קיבל אומץ לעזוב.
האם הוא צדק?..(ה"הורה"..).

 

[אמא חמסה]

לא כתבי שצריך להכריח, ברור שזה בא מרצון

 

[TikvaBonneh]

גם בן התשע שלי כזה בדיוק

ויש עוד ילד בכיתה שלו עם פרופיל זהה. מה עושים? יש לי חברה שאומרת שאומגה שלוש עזר להם. אני בספק... אולי אנסה בכל זאת. אם יעזור אחזור לספר. בינתיים

 

[SMADAR55]

שלי בן 9, גם מתקשה בהבנת תקשורת בלתי מילולית ,

קשה לו עם שינויים , קשה לו מאוד כשלא מצליח או מפסיד במשחקים.
לגבי הפסד במשחקים- המצב כיום בהרבה יותר טוב מבעבר, הרבה עבודה בקבוצת מיומנויות חברתיות.
האם הוא בקבוצה כזו בבית הספר או במסגרת אחרת?

 

[אמא חמסה]

גם משחק בבית יכול לעזור

אני חושבת שאפשר לתרגל את עניין ההמתנה לתור למשל וגם התמודדות עם הפסדים בבית, ולשחק בבית בכל מיני משחקי קופסה ואחרים, כדי ללמוד יאך להתמודד עם הרגשות האלה.

 

[TikvaBonneh]

מתרגל כמובן עם האחים שלו

הם כבר אמרו לו שהם לא ישחקו איתו יותר אם הוא יצרח כשהוא מפסיד. לא עזר.

 

[אמא חמסה]

התכוונתי למשחק עם ההורים.

אני למשל שיחקתי עם הילד שלי לבד.

זה טוב מכמה סיבות:
זמן איכות עם אמא, של אחד על אחד.
זמן ללימוד.
למשל, אם אני הפסדתי, וזה קרה, כמובן באופן טבעי (לא הפסדתי אף פעם בכוונה!) הראתי את אכזבתי ואת השלמתי עם ההפסד.
תימללתי לו את הרגשות שלי. זה בעסה להפסיד. זה עצוב לי.
ואיך אני מתמודדת עם האכזבה למשל.

כשהילד סירב להשלים עם אכזבה והגיב בצורה אלימה למדי - לא צעקתי ולא כעסתי אלא ארזתי את המשחק והחזרתי למעלה ואמרתי שאני לא יכולה לשחק אתו בצורה כזו.

אני בטוחה שמשהי מקצועית הייתה גם מגיבה בצורה יותר מקצועית ממני ואולי כדאי להתייעץ איך להגיב, אבל אני חושבת שהתרגול בבית יכול לעזור מאוד. ואפשר לתרגל עם ההורים, ולא רק עם האחים.

 

[TikvaBonneh]

הלואי שהוא היה מסכים לשחק איתנו

ועם מישהי מקצועית הוא עובד בבית הספר, בחדר הטיפולים. הוא התקדם איתה, אבל לא מצליח להכליל את זה אל מחוץ לסיטואציה הטיפולית. מה שעשינו לאחרונה ונראה לי שעוזר: אחד האחים שלו הלך לכמה מפגשים עם המטפלת הריגשית, שהדריכה אותו איך להגיב...

 

[אמא חמסה]

אהבתי את הרעיון

וכל הכבוד לאח, שגילה בגרות! זה לא פשוט לאח!

 

[TikvaBonneh]

זו גם חוויה מעצימה לאחים

לגלות כמה הם יכולים להיות משמעותיים וכמה הם יכולים לתרום לאחיהם הקטן. אני אחות גדולה בעצמי, ואני חושבת שזה נתן לי הרבה.

 

[אמא חמסה]