איך ליישב את הסוגייה?
שתי בנותיו של בן זוגי (גרוש קרוב לשני עשורים) מתקשות לקבל אותי כזוגתו, למרות 4 שנים של זוגיות. שיחות שלי איתן שמטרתן לשמוע את מקור הבעיות מולי מובילות אותי למסקנה שבעצם זה לא כל כך משנה מה אעשה כיוון שמה שהן באמת רוצות זה שלא אהיה. למסקנה הזו הגעתי מתוך שורות תחתונות של שיחותינו כשהאחת אומרת שהיא רוצה שאדאג לה כמו אמא והשניה מרגישה שדאגתי מרחיקה. כשאני דואגת עם הראשונה עדיין היא מתעלמת מנוכחותי ואז כל הנוכחות שלי מולה מכאיבה לי מאוד עד כדי רצון לוותר על הקשר איתה, ועם השנייה קשה לי לא לדאוג ולהתחשב וכש"בורח" לי אני מרגישה מאוד אשמה כיוון שאני לוקחת את האחריות על תחושתה הטובה מולי וקושרת אותה למעשיי ולבקשתה. כאמור, נראה לי שמה שיעשה אותן "מאושרות כמקודם" זה אי נוכחותי בחייהן כיוון שגישתי מולן אינה משנה את כאבן ממני. למרות פסיקתי עדיין אני רוצה לנסות ליישב את העניין ולכן אשמח לשמוע דיעות נוספות. אגב, בן זוגי הוא אב אוהב מאין כמוהו ועדיין מרגיש אשם על יוזמת פירוק החבילה לפני כל כך הרבה שנים. כתוצאה מכך הוא משתדל מאוד לרצות אותן ולהקל עליהן גם בדרך ההתייחסות שלו מולן כלפי הזוגיות שלנו. כלומר המסר שלו אליהן הוא כזה: בראש ובראשונה אתן בנותיי ויש לי גם זוגיות. הוא מפחד שמא הן לא תרצנה להיות בקשר איתו אם הוא יהיה נחרץ בנוגע למי שהוא, ולא מדובר רק בזוגיות שלנו, הוא לא יכול לחשוף את עצמו מולן מלבד החלקים הקשים "שמתפלקים" לו, ומשתדל לשמור על אווירה "נעימה" איתן.
שתי בנותיו של בן זוגי (גרוש קרוב לשני עשורים) מתקשות לקבל אותי כזוגתו, למרות 4 שנים של זוגיות. שיחות שלי איתן שמטרתן לשמוע את מקור הבעיות מולי מובילות אותי למסקנה שבעצם זה לא כל כך משנה מה אעשה כיוון שמה שהן באמת רוצות זה שלא אהיה. למסקנה הזו הגעתי מתוך שורות תחתונות של שיחותינו כשהאחת אומרת שהיא רוצה שאדאג לה כמו אמא והשניה מרגישה שדאגתי מרחיקה. כשאני דואגת עם הראשונה עדיין היא מתעלמת מנוכחותי ואז כל הנוכחות שלי מולה מכאיבה לי מאוד עד כדי רצון לוותר על הקשר איתה, ועם השנייה קשה לי לא לדאוג ולהתחשב וכש"בורח" לי אני מרגישה מאוד אשמה כיוון שאני לוקחת את האחריות על תחושתה הטובה מולי וקושרת אותה למעשיי ולבקשתה. כאמור, נראה לי שמה שיעשה אותן "מאושרות כמקודם" זה אי נוכחותי בחייהן כיוון שגישתי מולן אינה משנה את כאבן ממני. למרות פסיקתי עדיין אני רוצה לנסות ליישב את העניין ולכן אשמח לשמוע דיעות נוספות. אגב, בן זוגי הוא אב אוהב מאין כמוהו ועדיין מרגיש אשם על יוזמת פירוק החבילה לפני כל כך הרבה שנים. כתוצאה מכך הוא משתדל מאוד לרצות אותן ולהקל עליהן גם בדרך ההתייחסות שלו מולן כלפי הזוגיות שלנו. כלומר המסר שלו אליהן הוא כזה: בראש ובראשונה אתן בנותיי ויש לי גם זוגיות. הוא מפחד שמא הן לא תרצנה להיות בקשר איתו אם הוא יהיה נחרץ בנוגע למי שהוא, ולא מדובר רק בזוגיות שלנו, הוא לא יכול לחשוף את עצמו מולן מלבד החלקים הקשים "שמתפלקים" לו, ומשתדל לשמור על אווירה "נעימה" איתן.
בכייף...